
סוגיית היחס להורים ששולחים את ילדיהם למוסדות חינוך למרות שלא התחסנו נגד חצבת מעלה שאלות אתיות לא מבוטלות, אבל גם שאלות משפטיות. האם ניתן לתבוע הורים שכאלה? את השאלה הזו הצבנו בפני עו"ד יוליה שנקר, מומחית לדיני נזיקין.
מדבריה של עו"ד שנקר עולה כי תביעה שכזו גם אם היא אפשרית היא מסובכת מאוד שכן היא תלויה במספר גורמים נסיבתיים שקשה להוכיח אותם "אפשר לתבוע אם ניתן להוכיח שנעשה נזק".
"לטעמי אפשר לנסות לתבוע במקרה כזה את ההורים שילדיהם לא חוסנו והדביקו ילדים אחרים, אבל תביעה מהסוג הזה היא תביעה קשה, כי יש הרבה דברים שצריך להוכיח. בין היתר צריך להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ המחלה לבן אי חיסון של אותו ילד, אם הדביק או לא הדביק".
המשמעות היא שתביעה יכולה לבוא רק אחרי שתהיה הדבקה של ילדים ורק לאחר מכן תהיה חובה להוכיח שאכן ההדבקה הגיעה מהילד שלא חוסן בעקבות סירוב ההורה. "צריך להוכיח אשם של ההורה וקשר בין הסירוב לחיסון של הילד. אלו דברים לא פשוטים כי נכון לעת הזו אין חובה לפי החוק לחסן. כך שאנחנו לפני שוקת שבורה בסוגיה הזו".
"אני לא רואה כיום שום אפשרות לתבוע נזיקית הורה שהילד שלו לא חוסן", מסכמת שנקר ומציינת כי הדברים תלויים במחוקק שכל עוד לא חייב הורים לחסן לא ניתן להיתלות בחקיקה כדי לתבוע נזיקית את מי שלא נהג כך. כאן נכנסת לתמונה הסוגיה האתית והקושי בחיוב טיפול רפואי למי שאינו מעוניין בו. סוגיה שעדיין נדונה בזירות המשפטיות, האתיות והרפואיות של ישראל ושל העולם המערבי כולו.