סרט: משמורת

הימים האחרונים היו קשים מבחינת מקרי הרצח בתוך המשפחה. ילדות שנרצחו על לא עוול בכפן, נשים שקופד פתיל חייהן ושהשנה הגיע מספר הנרצחות לשיא, והכל בתוככי משפחה גרעינית שבנתה את ביתה בידי אותם אנשים.

ולמה כל ההקדמה הזו קשורה למדור התרבות?

בשל העובדה שסרט חדש, משמורת עוסק בדיוק בנושא הזה ובחדות רבה.

הסרט מתחיל באווירת בית משפט. זוג יושב מול השופטת. עם כל אחד מהם נמצא עורך הדין שלו. האם מבקשת משמורת על ג׳וליאן, בנם הקטן, כדי להגן עליו מאביו. היא טוענת שהאב אלים.

כמו בכל אירוע בחיים, לכל מטבע יש שני צדדים. גם לאב יש את הטיעונים משלו והוא טוען שהאם לא נותנת לו לראות את ילדיו. השופטת פוסקת לטובת משמורת משותפת.

אבל מה יכול ילד בן 12, שהוא בן ערובה במלחמה הזו בין ההורים שלו לעשות?

אין ספק שגיבור הסרט הזה הוא הילד. הוא בורח, הוא נאבק, הוא סופג הכל ובאמת הוא אומלל.

הסרט קשה אך מציג את סיפור החיים האמיתיים. אירועים שאנחנו שומעים עליהם, קוראים וגם מדווחים אז למה צריך לעשות סרט על זה?

יחליט כל אחד אם בשביל זה הוא הולך לקולנוע. עצם העובדה שהוא זכה בפרס בחירת הקהל -בפסטיבל סאן סבסטיאן בפרס התסריט - פסטיבל מיאמי ופרס 10 הבמאים הטובים של וראייטי - פסטיבל פאלם ספרינגס, מדברת בשבחו. תחליטו אתם.