אני רוצה לשאול כל אדם מעל גיל 40 שעוסק בכל תחום (עסקים, חינוך, פוליטיקה, תקשורת וכו׳): האם אתם ״חפים מכל רבב״ כפי שדורשים מהמפכ״ל הבא?
אינכם מתחרטים על משהו שעשיתם? האם לא נפלה תקלה תחת ידכם? האם לא הפעלתם שיקול דעת שגוי, ואולי אף פגעתם באנשים שסביבכם?
בכל ימי חיי - בפיקוד צבאי, בניהול חברות, במנהיגות פוליטית, שגיתי לא מעט. אין עשייה ללא שגיאה. אינני מחפש משרתי ציבור מושלמים, שלא שגו פה ושם. אני מחפש אנשים חדורי תודעת שליחות למדינה, ערכיים ומקצוענים שיעשו עבודה מצוינת למעננו. הגדרת ״רבב״=פגם, כתם. אדם ללא רבב קיים רק בתאוריה.
דוד המלך, גדול מנהיגי עמני, כמו גם הרצל ובן גוריון היו מרובי ״רבב״, בחייהם האישיים ובעשייתם הציבורית. אך הם היו מנהיגים מופלאים. אינני מתכוון לצ׳ק פתוח לשחיתות, גניבה, אונס וכד'. אבל בהתנהלות טהרנית זו אנו נצמיח דור של פקידים ומפקדים אפורים שיחפשו רק ''לא לטעות'' ונרחיק אנשים נפלאים מהשירות הציבורי.
אינני מכיר את צ׳יקו אדרי, נדמה לי שמעולם לא פגשתי אותו ואין לי כאן שום אינטרס אישי מעבר לכך שייבחר האדם המתאים ביותר לתפקיד זה, ולכלל התפקידים הציבוריים. החלטת ועדת גולדברג היא המלצה בלבד. אם יחליט השר ארדן להביא את אדרי לממשלה, נתמוך בו.