פרופ' משה ארנס: בוש פעל מתוך האינטרס האמריקאי

שר החוץ והביטחון בתקופת ג'ורג' בוש האב מספר על המתיחויות והמפגשים הטעונים סביב פרשת הערבויות וכוונות התקיפה הישראליות בעיראק.

שמעון כהן , כ"ה בכסלו תשע"ט | עודכן: 10:32

האינטרסים לא תמיד תאמו. ארנס
האינטרסים לא תמיד תאמו. ארנס
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

נשיאה ה-41 של ארה"ב, ג'ורג' בוש (האב) הלך בשבת לעולמו. על האיש ועל יחסיו ויחס ממשלו לישראל שוחחנו עם מי שהכיר אותו ועבד מולו, פרופ' משה ארנס, שר החוץ באותם ימים.

על העליות והמורדות ביחסיי וושינגטון-ירושלים בתקופת בוש האב אומר פרופ' ארנס: "מתיחויות היו כל הזמן כי האינטרסים לא היו תמיד לגמרי משותפים".

"המתיחות הקשה ביותר הייתה כתוצאה מכך שהנשיא בוש לא היה מוכן להעמיד לישראל את הערבויות עבור קליטת יהודי ברית המועצות כל עוד שמיר לא היה מוכן להתחייב להפסיק את הפעילות בהתיישבות. זה היה ערב הבחירות גם בארה"ב וגם בישראל", מזכיר ארנס ומעריך כי שני הצדדים שילמו מחיר על העימות הזה:

"הליכוד הפסיד את הבחירות ויכול להיות שזה היה בגלל שאנשים אמרו ששמיר לא יכול להשיג את הערבויות הדרושות לישראל, וגם בוש הפסיד את הבחירות בארצות הברית ויכול להיות שזה הי מכיוון שאנשים אמרו שהוא לא היה מוכן לתת לישראל את הערבויות האלה".

לאחר הפסדו של שמיר והעברת השלטון לידיו של רבין חזרו הערבויות וניתנו לישראל, עובדה המחזקת בקרב רבים את התחושה שאכן הערבויות הן שהובילו לנפילת שלטון שמיר.

מוסיף ארנס ומספר על מפגש טעון שהתקיים בינו לבין בוש, מפגש שהיה האחרון בו נועדו השניים. ארנס היה אז שר ביטחון ומלחמת המפרץ הראשונה געשה. "היה לי מפגש מאוד דרמטי עם הנשיא בוש בתקופה שהייתי שר ביטחון, בתקופת מלחמת המפרץ, כאשר נערכנו לפעולה בעיראק ליירוט משגרי הסקאדים ששוגרו לישראל, והוא התנגד לכך, ולמרות ההתנגדות שלו אנחנו התכוננו לבצע את הפעולה הזו, אבל למעשה המלחמה הסתיימה לפני שיצאנו לפעולה".

לנוכח החיכוכים הללו ואחרים בין בוש וממשלו לבין ההנהגה בישראל נראה מעט תמוה החיבוק שמעניקים היום בכירים ישראלים לאישיותו ומנהיגותו של בוש. האם הגדרתו כידיד ישראל מפיהם מגיעה כאמירה שנאמרת לאחר מותו של אדם או שאכן הוא היה כזה?

"ראשית הוא לא היה עויין לישראל. הוא מילא את תפקידו כנשיא ארצות הברית מתוך ראיית האינטרסים של ארצות הברית כפי שהוא תפס אותם וזה דבר מובן. היה לו גם תפקיד חשוב בעליה מאתיופיה, כך שהוא בוודאי לא היה עוין. לא היו אינטרסים זהים וזה דבר שאפשר להבין אותו".

על חלקו של בוש בהבאתם של עולי אתיופיה לישראל אומר פרופ' ארנס כי תרומתו הייתה בפעילות הדיפלומטית מול ההנהגה באתיופיה, פעילות שלמעשה הכשירה את הדרך למבצע העלייה.

"אני לא יכול לסכם חייו של אדם גדול, והוא היה אדם גדול, במשפט אחד. זה סיפור חיים", אומר ארנס.