כוח התודעה
כוח התודעהצילום: פלג אלקלעי

ממה בנויים המנטורים והאם יש להם משהו משותף?

האם נגזר עלינו להיות עניים? האם אנו משחקים במשחק שתוצאותיו צפויות מראש? מה נדרש מאתנו על מנת ליצור מינוף של ממש בחיינו? האם אין מקום שלא נוכל לעלות ממנו? מה נדרש מאתנו וכמה יקר הדבר נפשית?

אין אדם שירצה ולא יוכל, אין אדם שיבצע פעולות עקביות ולא יגרור אחריו הצלחה, אין איש או אישה שלא יפעלו על פי חוקים הקבועים בבריאה ולא ימשכו אל חייהם הצלחה. אנו תוצר של המחשבות והעולם הוא כמו פלקט גדול, ריק, לבן, גדוש באפשרויות שאנו מטעינים עליו את גחמות הנפש שלנו. דבר לא יצויר על הפלקט הזה מלבד מה שאנו נקבע. במאמר זה, אנו יוצאים למסע אל העבר והווה עם ארבע אישים שיצרו את המהפך הזה בחייהם והפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי, ארבע דמויות שחרטו בין שבילי הכאב את השביל להצלחה. דבר אחד בטוח, המאמר הזה לא ישאיר אתכם אדישים.

כאשר אנו מביטים בעובדות הללו, אנו צריכים להתעודד. הדבר הופך אותנו בחסות ההשגחה העליונה לאחראיים על המקום אליו נגיע ועל כמות ההישגים שנשיג. כולם מדברים על עושר, כולם מדברים על שפע, אך מעטים מוצאים אותו. כמה אנשים באמת מאמינים שהם יכולים להתעשר ולפרוח? כמה באמת מאמינים באושר? רוב העולם מחזיק אושר כמושג רחוק ששייך למעטים, יחידי סגולה אך אנו יודעים אחרת. עושר או אושר פזורים לרוב סביבנו, אנו פשוט עסוקים מדי.

העולם גדוש באנשים שעלו מאשפתות אל פסגת ההצלחה. אנשים שהיו אנונימיים ולפי המפה שהגורל טווה עבורם כביכול, היו אמורים להיות מוכי גורל. הפלא שהתחולל, הוא בעצם תפנית חד משמעית התקוממות מנטלית שגרפה את הסיכויים לצידה והכניע את צחוק הגורל.

אספנו עבורכם ארבעה סיפורים של אנשים שהיו בתחתית ועלו לגדולה רק בגלל המקום והחוויות הקשות שהם חוו.

המלחמה על החלום

לואיז לין היי הייתה סופרת אמריקאית שכתבה ספרים העוסקים בתחום של גוף ונפש. המפורסם מבין ספריה נכתב בשנת 1984, בהיותה בת 62, והוא נקרא "אתה יכול לרפא את חייך" בנוסף, יסדה הוצאת ספרים על שמה. אך, חייה של היי לא תמיד היו זוהרים.

כבר בגיל ילדות מוקדמת היא חוותה אלימות מצד אביה החורג, בהיותה בת חמש, עברה טראומה קשה שהותירה צל כבד על חייה. לאחר שנישאה, נעזבה לטובת אישה אחרת ונותרה שבר כלי. בשנים מאוחרות יותר אובחנה כחולת סרטן צוואר הרחם.

היי שהבינה שהמחלה שלה היא תוצאה של חייה המורכבים לכן, בחרה לדחות את הטיפולים הרפואיים ולטפל בעצמה באופן עצמאי.

לואיז היי היא בעצם דוגמא קלאסית למערכת חוזרת ונשנית של סבל, צער וכאב. לא הייתה לה הזדמנות בחייה לקחת את המושכות לידיים, היא הרגישה שבכל המקומות החשובים ביותר בחייו של ילד או נער מתבגר החיים סגרו בפניה את כל הדלתות כשהם מותירים בידה את האפשרות היחידה - לאמץ את הסבל ולהתרגל אל הרעיון שהוא הולך להיות חלק בלתי נפרד מחייה. אבל לואיז היי לא היתה מוכנה להיכנע ללחציו המסיביים של הצער והקורבנות, היא לא היתה מוכנה להפוך לדוגמא של אדם מוכה גורל.

היא אספה את פיסות חייה ויצאה למסע העצמה במסגרתו היא נגעה בכל כך הרבה נשים, קהילות וקבוצות. היא חדרה לתודעה של הציבור בגלל שהיא הגיעה מתוך מקום של צער שרבים שותפים לו, היא הנחתה את קהליה להביט אל מעבר למעטה הכאב ולאתר את השביל שהיא עצמה איתרה ולהתחיל לצעוד בו באומץ.

היא הבינה שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אך אין לו שום משמעות מלבד המשמעות שחווה הכאב יתן לו. לואיז היי בחרה בחיים ולכן החיים בחרו בה, היא האמינה בעתידה, היא האמינה באור שבקצה המנהרה ולבסוף מצאה אותו. אפשר לומר שלואיז חתמה את דברי הימים של חייה לא כפי שהחלה אותם. הדיכוי הוחלף בהערצה, חוסר היכולות הוחלף בעשירות והשפעה כלל עולמית. לואיז הפכה מתוך צער וכאב למגדלור שמבשר תחייה לכל אותם אנשים שנגעו באותו הכאב בחייהם.

המקומות הנמוכים ביותר, ההצלחות הגדולות ביותר

טוני רובינס עבר ילדות קשה והיה מוכה מבחינה נפשית וגופנית. אמו היתה מתאכזרת אליו בתדירות גבוהה, לא היתה לו דמות אבהית בביתו ובבית הספר לעגו לו בעקבות משקלו. הוא הרגיש שהוא הפך למושא לעג וצחוק בכל קצוות חייו, מבית, בבית הספר, ברחוב ובכל מקום שהגיע אליו. בגיל 17 ברח מהבית והתגורר בדירה קטנה, מחוסר עבודה ואמצעי מחיה מינימלים, סובל מעודף משקל וממחסור כבד באמצעים. יום אחד הוא חשב לעצמו.. אם העולם כל כך אכזרי אליי, לא אחכה למזל שישנה את המצב,

אעשה הכל כדי להפוך את פניי הדברים ולהתחיל לחיות, פשוט לחיות! הוא רשם לעצמו מטרות, אף שבהתאם למצבו הן היו נשמעות ממש מופרכות, האו התחייבתי לעצמו להשיג אותן!

הספר הראשון שלו יצא לאור והתפרסם כשהיה בן 27.

והספר השני שלו הפך לאחד מספרי “העזרה העצמית” הנמכרים והמובילים בכל הזמנים! ספרי ה”פסיכולוגיה החיובית” שלו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בכל העולם.

שוב אנו מוצאים כאן את אותו המודל. כמו לואיז היי, טוני רובינס פשוט הפך את הקערה על פיה בהחלטה של רגע. הוא הגיע לסף כאב כל כך גדול, עד שהוא הבין שהוא לא יכול להמשיך לנהל את חייו כפי שהם כיום.

אמביציה של איכר

ג'ים רוהן נולד למשפחת איכרים באיידהו. הוא עזב את הקולג' לאחר שנת לימודים אחת בלבד, הקים משפחה, וניסה את כוחו כשכיר. בהיותו בן 25, על פי עדותו, היה שרוי במצב פיננסי גרוע ושקע בחובות, לא עלה בידו להבחין בנתיב שיוביל להגשמת שאיפותיו האישיות. בזמן זה הוא התוודע אל ג'ון ארל שואו, יזם שהרשים את רוהן בממונו, הישגיו העסקיים, הכריזמה ופילוסופית החיים שלו. רוהן הצטרף לארגון המכירות הישירות של שואו והחל בתהליך של פיתוח עצמי שהביא לכך שהוא הפך למיליונר בהיותו בן 31. הסמינרים שלו מושמעים מזה כארבעים שנים, הוא נאם בפני 6,000 פורומים שונים ולאוזניהם של 4 מיליוני בני אדם ברחבי תבל וזכה לקבל את פרס אגודת הנואמים הלאומית בשנת 1985 National Speakers . רוהן היה נואם מוטיבציה שזכה להערכה רבה במרוצת השנים, ומחשובי ההוגים בתחום הפיתוח האישי.

אנו רואים שיש בכוחנו כבני אדם לקום מעפר, לנער מאבק את מאגרי המוטיבציה, הכישורים והיכולות ולגעת במקומות שלא שיערנו שקיימים בתוכנו.

מטאור כנגד כל הסיכויים

הסיפור הבא שניגע בו, שם בצל את שלושת הסיפורים הקודמים, קודם כל בעקבות תוואי השטח שבו גדל המנטור שנדבר עליו ודבר שני, מפני שהוא קרה וקורה בחצר האחורית שלנו, כאן בארץ ישראל. לשמוע על סיפורי הצלחה נוסח חו"ל אנו רגילים לשמוע, אך כאשר הסביבה שלנו מושפעת מסחרור שכזה באופן ישיר, זה כבר דבר אחר לגמרי.

ענק בפוטנציאל

זהו סיפור על אדם שהחליט להכריז מלחמה על הדרך בה הוא תופס את עצמו ויצא למסע שמכה הדים בקנה מידה נרחב בארץ ישראל ובעולם. זהו אדם שאם היינו שואלים אותו בגיל קטנות, אם בגיל מאוחר יותר הוא צופה כל כך הרבה הישגים שקרואים על שמו, רשת ענפה של מוצרים שהיצירתיות המופלאה שבו הטביעה את חותמה עליהם, מסתמא הוא היה מנענע את ראשו בחוסר הסכמה.

הסיפור הזה משקף יותר מכל את עוצמת הענק שמצוי בכל אחד ואחד מאתנו ואותו מנטור משכיל לנצל את מיטב הכוח שבו לעשיה בלתי פוסקת, דווקא מתוך מאותו מקום של חוסר אונים וביטחון.

אליהו שירי החל את מסכת היסורים הנפשית שלו בגיל צעיר מאד בה מצא את עצמו נתקף בפחד משתק בכל פעם שהיה צריך להתבטא ולבלות בחברה. הוא הקטן שבאחיו, בן זקונים, חי את חייו מתוך צפייה נוקשה לבאות, מתוך הרגשה של הלקאה עצמית וחוסר יכולת. אליהו מספר שהפעולה הפשוטה של הרמת אצבע בכיתה היתה כרוכה במאמצים כבירים, יכולת הדיבור שלו היתה נרמסת תחת מופנמות יתר והסביבה כמובן הרגישה בכך והתייחסה אליו בהתאם. בזמן שהוא מצוי במצב כל כך מביש מצב בו הוא פשוט נכנע תחת התקיעות החברתית והנפשית, החל לחפש אחר פתרונות עצמאיים, מבלה שעות ארוכות בספרייה העירונית ומנסה לעלות על בדל של אפשרות לצאת מהמיצר.



ענק בהתהוות

בדרך שרוצה אדם ללכת, בה מוליכים אותו ואליהו פוגש חבר שמעניין אותו בספר שאמור לפתור אותו מהתמודדות נוקשה עם המציאות. אליהו הסקרן לוקח את הספר, מדפדף בו ומגלה לקראת הפרקים האחרונים מספר שורות שהחלו את השינוי המדהים והלא צפוי עד לימינו, אותן שורות שיעלו על נס את אחד המרצים הדגולים ביותר שעולם ההתפתחות האישית היה יכול לייצר.

אליהו לקח את הספר והתעמק בו, יצר תבנית מובנית לשיפורים ומאז הולך מחיל אל חיל, עד הפיכתו לתופעה בתחום ההרצאות והעברת התוכן, כאשר בעיני כל אותם שלקחו חלק בהרצאותיו ההרצאה נראית יותר כמו מופע קסמים מאשר הרצאה סטנדרטית. מתוך תחושת האי שייכות וחוסר הביטחון הכרוני, עלה לו לוחם שבמקום חרב וחנית הוא משתמש בלשונו בלבד ומקיים בעצמו אל תיראי תולעת יעקב, מה תולעת זו אין כוחה אלא בפה, כך ישראל, כך אליהו שירי, עושה שימוש בלשונו בלבד וכמגן הוא אוחז בארסנל בלתי נדלה של מקורות אשר נשמעים לו כחיילים בשדה הקרב. עם אותם המקורות הוא מרפא את פצעי הנפש ומשכיל לפצוע ולרסק עד עפר דעות קדומות או תפיסות מגבילות, אותן תפיסות שעבורו בהיותו ילד, נותרו חסרות מענה. בשילוב המגן והחנית המנטלים הללו, הוא חותר אחר האור בקצה המנהרה.

ניתן לראות ממש, כיצד כל תנועה או פעולה מאז ועד היום סללה עבורו את הדרך ועיצבה את דמותו באופן כזה שיהיה בכוחה לשאת את המפעל האדיר שפורץ את גבולות התודעה ומשנה את תבנית המציאות בכל פעם מחדש.

אליהו החל צועד את צעדיו הראשונים בנתיב העצמה שהיה חדש לו, לפתע דברים החלו להסתדר, אליהו הילד המופנם החל משיל את קליפת האנונימיות מעליו ואט אט הפך לאחד הנערים הדומיננטים בחברתו, התגייס לאחד החילות המאתגרים ביותר בצבא, למד מכירות ובשלב קריטי בחייו החליט לעשות מפנה של 360 מעלות ולחזור בתשובה.

אליהו החל לזהות את הצורך של העולם ברפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף ,הוא ראה עולם שלוקה בחושך פנימי ממאן להסיר מעליו את שכבת הערפל וחוסר הוודאות וראה בהם את עצמו. הוא החליט לתת להם את הדחיפה ראויה על מנת שיראו את מה שהוא הצליח לראות מבעד לענן הערפל שלו.

ענק בלתי ניתן לערעור

אליהו החל לבנות סדנאות והרצאות העוסקות בהתפתחות אישית אך, אלו אינם התכנים השגורים בפי המנטורים הידועים בכל פעם מחדש. אליהו שאב את כוחותיו ממקור נצחי אחר, בלתי נדלה ומתחדש בתמידות – המקורות היהודיים. בשילוב יכולת דיבור מהפנטת הוא מהלך אימים על אתגרים בריאותיים ונפשיים כאשר בפיו מענה לכל שאלה או אתגר.

כל הרצאה שלו משלבת בין שניהם ולבסוף החיבור הזה הוליד את השיטה המשולבת להתפתחות אישית שהפכה בהמשך לקורס מעשי שהביא לפתיחת בית הספר הידוע "כוח התודעה", כאשר אליהו בעצמו הוא המוצר עליו עומד בית הספר. מני אז ועד היום סה"כ 7 שנים של עשיה במסגרת בית הספר, כבר עשרות אלפים עברו בין מסדרונותיו, משקים את עצמם מחכמה וידע המועברים על ידי לשון לימודים, שיכולה לקחת את התוכן המשעמם והנזנח ביותר ולתת בו חיים חדשים.

מי חלם.. שכל כך הרבה שנים של תקיעות יביאו לפריצה שכזו. כיום אליהו שירי הוא אחד המותגים המשפיעים ביותר בנוף הארץ ישראלי, בתחום ההשפעה הישירה.

סוף דבר

והמסר שלו אלינו ואליכם הוא: שאם הוא יכול, גם אנו יכולים.

אין להצלחה, לאושר או לעושר כתובת ספציפית, היא תגיע למי שקורא לה, היא תיתן את אותותיה במי שמטפח אותה וזהו המסר שלנו אליכם. לא אליהו שירי ואף לא מנטור אחר, היו יכולים להיות במקום שהם נמצאים, אם הם היו נותנים לעצמם להתרסק בנקודת השבירה.

למדנו שבני אדם לעתים הופכים למותגים בעקבות הצרות שהופכות אותם למה שהם.

ייתכן שאם טוני רובינס היה חי חיים ממוצעים, ללא כל צער או סבל מצד אמו או החברה, הוא לא היה מתעורר לעשות כאלו פעולות אדירות.

ייתכן שאם לואיז היי לא היתה חווה עליות ומורדות תכופים בחייה, היא לא הייתה מצטרפת לאותה קבוצה שאתה היא למדה כיצד להרים את נפשו של האדם ולחולל ריפוי של ממש בתודעה שלו, מפני שהיא לא היית במקום הזה. ייתכן וגי'ם רוהן לא היה מתיימר להוכיח את עצמו כל כך, אם לא היה מגיע ממעמד איכרים נמוך..

ייתכן שאליהו שירי לא היה משתוקק כל כך ליגע בלבות הסובבים אותו, אם הוא עצמו לא היה חווה את הקושי הנוראי שבמגבלה הפנימית.

המסר כאן הוא ברור, אנו יכולים לנסוק לגבהים שלא שיערנו או לרסק את עצמנו לתהומות, הקשיים מחשלים אותנו ובמרבית המקרים טומנים בחובם את הדלת אל ההצלחה שאנו כל כך מייחלים עבורה.