בליל שבת נהרגו בחברון 12 איש הנמנים עם כוחות הביטחון, בהם שלושה אזרחים: יצחק בואניש, אלכס צביטמן ואלכס דוכן, שהשתייכו לכיתת הכוננות של קריית ארבע.
מאיר דוכן סיפר ביומן הצהרים של ערוץ 7 כי אחיו אלכס התגורר בגבעת החרסינה יחד עם אשתו רבקה וארבעת ילדיהם. אלכס רכש מקצוע במכון לב ובתום לימודיו עבד במקומות שונים. לאחרונה, בשל המצב הקשה במשק, הוא חיפש עבודה וניצל את הזמן הנותר ללימוד תורה, דבר ששאף לעשות זמן רב. אלכס, מספר מאיר, היה חבר בכיתת הכוננות של קריית ארבע במשך למעלה משלוש שנים.
אלכס דוכן, אלכס צביטמן ויצחק בואניש נהרגו בעת שלחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל, ולכן משפחותיהם דורשות שיכירו בהם כחללי צה"ל לכל דבר:
"במסגרת כיתת הכוננות העביר להם הצבא השתלמויות רבות ואימונים ואף חימש אותם בנשק. כיתת הכוננות מופעלת באמצעות ביפרים שהצבא מחלק. הצבא הזעיק אותם, והם עלו על ג'יפים ונסעו. מרגע זה הם היו תחת הפיקוד של הצבא. הם הלכו לשם כדי לחלץ פצועים וכדי לעצור את המתקפה של המחבלים".
מאיר הוסיף כי לדעת המשפחות ההלוויות של יקיריהן היו צריכות להיות בהר הרצל בחלקה הצבאית בטקס צבאי מלא ולא חלקי כמו שהיה בפועל. הוא הסביר כי בעת שהמשפחות הפנו את בקשתן בנוגע להלוויות לא היו המשפחות במצב שאפשר להן להתעקש מול הצבא, והן ויתרו. אולם כעת הן עומדות על כך שצה"ל יכיר ביקיריהן כחלליו. שלטונות הצבא מבינים בקשה זו, אמר מאיר, והיא זוכה גם לתמיכת אנשי ציבור ושרים.
מאיר ביקש להוסיף כי אחיו היה אוהב גדול של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואם היה יכול להביע משאלה בוודאי הייתה זו משאלה הנוגעת לכלל ישראל: שיהיה שלום לעם ישראל.
מלשכת דוברת צה"ל נמסר כי "בלחימה בחברון לחמו שכם אל שכם חיילי צה"ל, שוטרי מג"ב וחברי כיתת הכוננות של קרית ארבע. בכך פעלו חברי כיתת הכוננות בנאמנות לחובתם, במוכנות מיידית לפעולה ואף שילמו על כך בחייהם. כאות הערכה ללחימה זו אפשר צה"ל טקסי קבורה צבאיים לחללי כיתת הכוננות".
בהודעת דובר צה"ל צוין עוד כי "בימים אלו מתבצעת בצה"ל עבודת מטה שתכליתה לבחון אפשרות ההכרה הייחודית במערך כיתות הכוננות והמשמעויות הכרוכות בהכרה זו. עד להשלמת עבודת המטה בנושא ניתנה החלטה נקודתית בליל שבת, לאחר הלחימה בחברון, לגבי כיתת הכוננות של קרית ארבע".
מאיר דוכן סיפר ביומן הצהרים של ערוץ 7 כי אחיו אלכס התגורר בגבעת החרסינה יחד עם אשתו רבקה וארבעת ילדיהם. אלכס רכש מקצוע במכון לב ובתום לימודיו עבד במקומות שונים. לאחרונה, בשל המצב הקשה במשק, הוא חיפש עבודה וניצל את הזמן הנותר ללימוד תורה, דבר ששאף לעשות זמן רב. אלכס, מספר מאיר, היה חבר בכיתת הכוננות של קריית ארבע במשך למעלה משלוש שנים.
אלכס דוכן, אלכס צביטמן ויצחק בואניש נהרגו בעת שלחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל, ולכן משפחותיהם דורשות שיכירו בהם כחללי צה"ל לכל דבר:
"במסגרת כיתת הכוננות העביר להם הצבא השתלמויות רבות ואימונים ואף חימש אותם בנשק. כיתת הכוננות מופעלת באמצעות ביפרים שהצבא מחלק. הצבא הזעיק אותם, והם עלו על ג'יפים ונסעו. מרגע זה הם היו תחת הפיקוד של הצבא. הם הלכו לשם כדי לחלץ פצועים וכדי לעצור את המתקפה של המחבלים".
מאיר הוסיף כי לדעת המשפחות ההלוויות של יקיריהן היו צריכות להיות בהר הרצל בחלקה הצבאית בטקס צבאי מלא ולא חלקי כמו שהיה בפועל. הוא הסביר כי בעת שהמשפחות הפנו את בקשתן בנוגע להלוויות לא היו המשפחות במצב שאפשר להן להתעקש מול הצבא, והן ויתרו. אולם כעת הן עומדות על כך שצה"ל יכיר ביקיריהן כחלליו. שלטונות הצבא מבינים בקשה זו, אמר מאיר, והיא זוכה גם לתמיכת אנשי ציבור ושרים.
מאיר ביקש להוסיף כי אחיו היה אוהב גדול של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ואם היה יכול להביע משאלה בוודאי הייתה זו משאלה הנוגעת לכלל ישראל: שיהיה שלום לעם ישראל.
מלשכת דוברת צה"ל נמסר כי "בלחימה בחברון לחמו שכם אל שכם חיילי צה"ל, שוטרי מג"ב וחברי כיתת הכוננות של קרית ארבע. בכך פעלו חברי כיתת הכוננות בנאמנות לחובתם, במוכנות מיידית לפעולה ואף שילמו על כך בחייהם. כאות הערכה ללחימה זו אפשר צה"ל טקסי קבורה צבאיים לחללי כיתת הכוננות".
בהודעת דובר צה"ל צוין עוד כי "בימים אלו מתבצעת בצה"ל עבודת מטה שתכליתה לבחון אפשרות ההכרה הייחודית במערך כיתות הכוננות והמשמעויות הכרוכות בהכרה זו. עד להשלמת עבודת המטה בנושא ניתנה החלטה נקודתית בליל שבת, לאחר הלחימה בחברון, לגבי כיתת הכוננות של קרית ארבע".