מפגיני האפודים הזוהרים עדיין לא הוציאו לרחובות חמישה מיליון בני אדם, אבל גם 125 אלף שהשתתפו במחאות אינם מספר מבוטל.
המחאות כוללות הרס רב של חלונות ראווה, כלי רכב שהוצתו ומנגד ירי כדורי גומי, גז מדמיע ועוד. כאלף עצורים ו-126 פצועים בהפגנות. האם כך נראית ראשיתה של הפיכה?
בראיון ליומן ערוץ 7 מרגיע פרופ' עוזי אלידע, מומחה לצרפת מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה וקובע כי אין מדובר בראשיתה של הפיכה או מהפכה, אלא בדרישה לרפורמות ולא מעבר לכך.
"מדובר בראשיתו של גל מחאה, אחד מהרבה גלי מחאה שמציפים את צרפת בעשרים השנים האחרונות", אומר פרופ' אלידע ומציין כי יתכן ומדובר בגל קשה יותר מקודמיו וכזה שהמדיה הצרפתית משווה אותו לפרץ האלימות של 68', אך המגמה היא רפורמות ולא הפיכה על אף ש"שבקרב המעמד הבינוני בצרפת בטן מלאה על הנשיא הנוכחי".
בדבריו מזכיר פרופ' אלידע כי צעדו של הנשיא מקרון נועד להעביר את אזרחי צרפת מנסיעה בכלי רכב הצורכים בנזין וסולר לכלי רכב המונעים בחשמל, מהלך שנועד להפחית את גזי החממה ואולם חלק ניכר מהאוכלוסיה שאין לו דרכי גישה ברכבות מוצא את עצמו מוציא מדי חודש סכומים גבוהים לדלק והמיסוי הגבוה פוגע בו וכעת מוציא אותו אל הרחוב.
בהמשך דבריו משרטט פרופ' אלידע קווים לדמותן של שתי קבוצות מרכזיות מבין המפגינים, ומדבריו עולה כי המוסלמים שבפרברים מנצלים את המחאות על מנת לחולל מהומות בצרפת ואלו הם הבוזזים את חנויות היוקרה ומחוללים את ההפגנות האלימות:
"יש בצרפת שתי קבוצות שפעלו בשבועות האחרונים. בעלי הברדסים הזוהרים הם צרפתים, קתולים או קתולים במוצאם והם לא אלימים. בהפגנה האחרונה היו רק 8000 אבל הם מייצגים למעלה מ-15 או 20 מיליון איש מתושבי צרפת. הקבוצה השניhה היא הקבוצה שבאה מהפרוורים של פריז. אנשי הקבוצה הזו מנצלים את ההפגנות של הברדסים הצהובים, אלו קבוצות מוסלמיות שמנסים לנצל את המהומות כדי לבצע הרס".
אלידע מספר כי הוא עצמו פגש את אותם אנשי פרוורים בביקורו האחרון בצרפת ואף שוחח איתם, מה שעלה לו בגז מדמיע שפגע בו עצמו. "הם מופיעים בשחור. ראיתי את זה במו עיניי. נתקלתי בהם פיזית. דיברתי עם כמה מהצעירים המוסלמים האלה שהראו בגאווה פרטי לבוש שהוציאו מחנויות. אין כאן עניין אידאולוגי. הם לוקחים את הרכבת המהירה מצפון פריז, מתארגנים בקבוצות, מכסים את הפנים במשהו ומתחילים לפרוץ לחנויות יוקרתיות".
לדבריו לא ניתן לסנגר על המוסלמים מהפרוורים ולטעון שאולי ביזת החנויות נובעת ממצוקה כיוון ש"אין להם שום מצוקה כלכלית. אנשי הפרוורים מקבלים עזרה בעוד שהמעמד הבינוני משתכר שכר נמוך והם שיוצאים להפגנות. הם לא מקבלים פטור ממסים כמו אנשי הפרוורים".
"עצוב לראות שדווקא רוב העצורים הם מאנשי הברדסים הצהובים. במו עיניי ראיתי את אנשי הברדסים עמדים בשוויון נפש מול הביזה של אנשי הפרוורים, גם אם הם עצמם לא בוזזים". לזאת מוסיף אלידע ומציין כי אנשי הברדסים הצהובים "הם שנפגשים עם ראש הממשלה שר הפנים ונציגי הממשל".
"בינתיים בוטל המיסוי על הדלק אבל הדרישות הם יותר גבוהות. ישנה קבוצה נוספת והיא קבוצת תלמידי התיכון שמצטרפת למחאה ומתנגדת לרפורמות בתחום החינוך".
להערכתו של פרופ' אלידע המהומות הנוכחיות לא יניבו מהפכות של ממש, בין השאר גם בגלל אופיים הפטריוטי של המפגינים מקרב הברדסים הצהובים. "אני מעריך שהשלטון חזק ויציב. צרפת מתאפיינת בגלים של מחאות ומהומות מאז המאה ה-14. הפיכות מתרחשות כשאליטות מתארגנות להחלפת שלטון ומשתמשת בהמון כדי להפיל אליטה אחרת. כאן אין דרישה לשנות את מבנה השלטון".
"הברדסים הצהובים אינם אנשי שמאל בבסיס, אלא אנשי ימין פטריוטים ששרים את ההמנון הצרפתי. כשאנשי הפרוורים ניסו לכבות את אש התמיד בשער הניצחון אנשי הברדסים מנעו מהם את זה ווהגנו על אש התמיד, כלומר הם פטריוטים. אין להם דרישה לפרק את הרפובליקה החמישית אלא לשמור על מדינת הרווחה כפי שהתקיימה בתקופת מיטראן ושיראק תוך התנגדות להפרטה ולגלובליזציה וכניסת התאגידים הגדולים".
"המגמה מזכירה את הברקזיט. הדרישה היא לחזור למדיניות חברתית כלכלית וצמצום גלובליזציה, צמצום הגירה, השקעת משאבים ברווחת תושבי צרפת עם השארת מוסדות הרפובליקה כפי שהיא".
באשר להערכות לגבי משך המחאה, אומר אלידע כי להערכתו המחאות תימשכנה "עד שהשלטון המרכזי ירגיע את העניינים, יארגן כמה וכמה חוקים מרגיעים שירגיעו את הציבור, יוציא מיסוי פרוגרסיבי שיקבע שהמיסוי יהיה בהתאם לסוג הרכב". בהקשר זה הוא מזכיר גם את הדרישה להעלאת שכר המינימום כדרישה שגם היא תצטרך לקבל מענה כזה או אחר על ידי הממשל.