הגשושית שבחנה ובוחנת את האסטרואיד 'בנו' גילתה בו רכיבים של מים, כך דווח מנאס"א.
בעקבות הגילוי שוחחנו ביומן ערוץ 7 על משמעויותיו עם האסטרופיזיקאי פרופ' עמרי ונדל, איש מכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית.
"לאדם מהרחוב זה לא כל כך דרמטי אבל למדענים שחוקרים את מקור החיים ואפשרות לחיים בכוכבי לכת אחרים זה מאוד דרמטי", אומר פרופ' וינדל ומסביר כי עד כה עולם המחקר סבור שמקור כל המים בכדור הארץ היא פגיעות של גופים מהחלל, וההערכה הייתה שמדובר בפגיעתם של כוכבי שביט אך נותרה תעלומה כיוון שמספר הפגיעות של כוכבי שביט לא מספיק על מנת להבהיר את כל כמות המים שעל כדור הארץ. ההבנה שגם על אסטרואידים יש מים נותנת מענה לשאלה זו.
"כוכבי שביט הם לא מקור מספיק בשביל כל המים כי מספר הפגיעות וההרכב האזוטופי שלהם לא מסביר את כל המים שעל כדור הארץ, ואם יש מים באסטרואידים הם יכולים להביא מים בתדירות רבה יותר ובכמויות גדולות יותר ויכול להיות שאסטרואידים פגעו בכדור הארץ וכך יצרו את האוקיינוסים".
מוסיף פרופ' ונדל ומסביר כי הגילוי "מעיד על כך שמים יכלו להגיע לכוכבי לכת כדוגמת כדור הארץ מחגורת אסטרואידים, ואם זה המצב ויש מים גם באסטרואידים, אז כנראה גם במערכות שמש אחרות. אני אומר 'כנראה' כי עדיין לא הגענו לדיוק מתאים לבדיקת מערכות מים במערכות שמש אחרות ואסטרואידים שם, אבל אנחנו תמיד מחפשים מתחת לפנס, כלומר במערכת השמש שלנו ולמעשה מדובר בפריצת דרך כשאנחנו קובעים שאסטרואידים יכלו לספק מים על כדור הארץ שבו לא היו מים בצורה זמינה".
"דוגמא נוספת מהשנים האחרונות: עד לפני 7-8 שנים לא ידענו שיש כוכבי לכת כדוגמת כדור הארץ במערכות שמש אחרות כי שיטות הבדיקה לא היו מספיק רגישות, והשתמשנו במערכת השמש שלנו כניחוש כדי לשער שאולי יש כוכבי לכת דומים לנוגה במערכות שמש אחרות והם מתאימים להתפתחות חיים, אבל רק אחרי טלסקופ החלל 'קפלר' התגלה שכוכבי לכת מהסוג הזה שכיחים מאוד אפילו יותר מכוכבים גדולים יותר כדוגמת צדק ושבתאי שהתגלו קודם לכן". המשמעות היא ש"אפשר להניח שכוכבי לכת סלעיים דוגמת כדור הארץ הקרובים לשמש שלהם הם אולי עשירים במים למרות שבמקום שבו הם נוצרו אולי הם לא יכלו להיווצר עם מים כמו כדור הארץ".
ומה באשר לחיים אחרים על פני היקום? עד כמה המחקרים החדשים הללו מקדמים אותנו בדרך לגילוי חייזרים כאלה או אחרים? על כך משיב פרופ' ונדל ב"בשורות טובות ובבשורות רעות", כלשונו:
"המילה 'חייזרים' אינה מוגדרת היטב כי על אילו חיים מדובר?", הוא פתוח בהסתייגות ומיד מוסיף: "הבשורות הפחות מלהיבות מבחינת הדמיון האנושי הן שהמדענים סבורים שהצורה השכיחה ביותר היא זו הפרימיטיבית ביותר כמו אלה שהתקיימו לפני מיליארדי שנים והבשורה הטובה יותר היא שבצורה נדירה יותר יתכן ותהיה בצורת החיים הפרימיטיבית הזו התפתחות. יש הרבה יותר כוכבי לכת שדומים לכדור הארץ מאשר כאלה שדומים לנוגה ומאדים, דומים מבחינת האקלים הדומה וקיומם של מים ומכיוון שכך אנחנו לא רואים סיבה שחיים, לפחות פרימיטיביים, יתפתחו בהרבה מערכות שמש אחרות בגלקסיה".
את דבריו מתמצת פרופ' ונדל ואומר כי "אם יש מיליארדי כוכבי לכת עם חיים פרמיטיביים אז יש סיכוי שעל חלק קטן מהם יש גם חיים מורכבים יותר ואולי חיים אינטלגנטים. זה הכול עניין סטטיסטי. יכול להיות שאם בגלקסיית שביל החלב יש מיליארדי כוכבי לכת עם חיים פרימיטיביים אז אולי יש שם מיליוני או אלפי כוכבים עם חיים מורכבים ואולי אפילו אינטלגנטים, מה שאומר שיש אבל השאלה היא באיזה מרחק מה שיקבע מתי ואיך נוכל לתקשר איתם".