יום עשרה בטבת הוא גם יום פטירתו של רבי נתן מברסלב, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב שנפטר לפני 174 שנים.
על דמותו ואישיותו של מי שכתב את כל כתביו של רבו הגדול והותיר את עצמו בצל יחסי אל מול דמותו של רבי נחמן, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם חוקר החסידות ומבכירי חוקרי הגותו של רבי נחמן מברסלב, פרופ' צבי מרק.
"רבי נתן הוא אחת הדמויות המרתקות בחסידות ולא רק בברסלב", קובע בפתח הדברים פרופ' מרק. "הוא ראה את עצמו כתלמיד של רבי נחמן שכל יעדו בחיים הוא להעביר את תורת רבו. בברסלב רואים את רבי נחמן כמשה ואת רבי נתן כיהושע בן נון, אבל צריך לזכור שזו לא רק העברה של הדברים והוצאתם לאור. הוא היה יוצר מופלא, הוא היה סופר מחונן".
"היצירה המרכזית שלו 'ליקוטי הלכות' מתפרשת על שבעה כרכים והיא הייתה במשך תקופה ארוכה הספר החסידי הגדול והמקיף ביותר. רבי נחמן ב'ליקוטי מוהר"ן' וסיפורי מעשיות נתן את היסודות, ורבי נתן הפך את כל זה לתורת חיים, לאופציית חיים ולא רק לימוד, איך לחיות חיים ברסלבים. ב'ליקוטי הלכות' הוא מפרש ודורש את השולחן ערוך לפי תורתו של רבי נחמן, איך כל מצוה ומצוה מתקיימת לפי תורת רבי נחמן, כך הוא עובר מחג לחג וממצוה למצוה ומסביר איך לפי הראות של רבי נחמן צריך לקיים את המצוות האלה, כך שיש לנו פרשנות מקיפה לכל החיים היהודי והוא עושה זאת בכישרון ספרותי גדול".
על ייחודיות החיים היהודיים לאורה של תורת רבי נחמן לעומת המקומות והתפיסות האחרות, אומר פרופ' מרק כי "רבי נתן הרגיש שרבי נחמן נותן חיות חדשה ומראה חדש. נושא ההתחדשות הוא אתוס ברסלבי חשוב ומרכזי ביותר. רבי נחמן אמר שהוא לא מבין איך אנשים יכולים לחיות בלי חדשות. הוא אמר שבכל נשימה ונשימה אני רוצה שיהיה בה משהו חדש. לכן הקריאה החדשה והראיה של אותה תורה בצורה חדשה ורעננה הייתה ממש משימת חיים עבור רבי נתן ואת זה הוא קיבל מרבו".
"יש כאן מבט חדש וההתחדשות הייתה מתוך כך. רבי נחמן גם אומר שחידוש כמוני לא היה בעולם ורבי נתן לקח את זה", מוסיף פרופ' מרק ומספר על יצירותיו הנוספות של רבי נתן:
"הוא כתב גם את 'ליקוטי תפילות' שעוקב אחרי כל תורה מליקוטי מוהר"ן ומתפלל אותה, הופך אותה לחלק מהעבודה הדתית ומהחיים ולא כמשהו מנוכר. היה לו גם את 'ליקוטי עצות' ו'קיצור ליקוטי מוהר"ן' שבהם הוא אסף את העצות מכל תורות רבו. למעשה הוא המשיך את תורת רבו מתוך יצירתיות גדולה והתחדשות גדולה ותנופה ספרותית מרשימה".
"לצד זה הוא היה מנהיג כי אחרי פטירת רבי נחמן רבים חשבו שהחסידות נגמרה מכיוון שלא היה יורש וגם רבי נתן לא ראה בעצמו יורש ואדמו"ר. לכן היו שחשבו שהחסידות נגמרה ומי שנתן את התנופה המחודשת היה רבי נתן שהצליח לחדש את חסידות ברסלב".
האם נכונה האמירה שנשמעת לעיתים ולפיה ללא רבי נתן היה רבי נחמן נחשב כרב מקומי בעל כריזמה אך לא מעבר לכך? "זה נכון מהרבה בחינות. רבי נחמן עורר תשומת לב מיוחדת גם בחסידות וגם בעולם המשכילים בחייו וגם מיד לאחר פטירתו. אנחנו מוצאים תגובות ספרותיו לרבי נחמן שנתיין לאחר הוצאת 'סיפורי מעשיות' שלו. רבי נחמן היה מתקבל כהוגה ויוצר וענק רוח בפני עצמו, אבל רבי נתן איפשר לחסידים להמשיך בדרכו של רבי נחמן. צריך לזכור שמוקד החיים החסידיים הוא הרב'ה שאליו מגיעים וסביבו חיים, ובחסידות ברסלב נוצרה מצוקה, איך אפשר להמשיך לחיות חיים תוססים בלי רבי חי, ולכן היו שכינו את חסידי ברסלב כחסידים מתים או כחסידי המת, ורבי נתן ביקש לומר שאפשר להמשיך חיים תוססים בזכות הספרים והעיון בהם".
"רבי נתן עצמו המשיך להתגעגע לרבו עד יומו האחרון. אחד התיאורים המעניינים הוא הקישור בין אחד הנושאים הסודיים בחסידות ברסלב, הספר הנשרף, לבין פטירתו של רבי נתן. מדובר בספר סודי שהיה לו רק שני עותקים, אחד מהם היה אצל רבי נתן שקרא אותו פעם אחת ואחר כך רבי נחמן לקח אותו ממנו והורה לשרוף את הספר. תקופה קצרה לפני פטירתו של רבי נתן הוא מספר על חלום שבו הוא ראה את רבי נחמן מחזיק בידו את הספר הנשרף. הוא מבקש מרבי נחמן ללמוד מהספר, אבל רבי נחמן אמר שכדי ללמוד את הספר הוא יצטרך להגיע אליו ולהיות אתו. רבי נתן מספר שלמרות שרבי נחמן אמר לו פעם 'ה' עמך אל תפחד' אחרי החלום הזה הוא רעד פחד, וזמן קצר לאחר מכן הוא נפטר. רבי נתן תיאר את הקריאה בספר כאילו הוא נכנס ל'האידרא' של הזוהר, אותו אירוע גדול שרשב"י מגלה בו את סודות התורה. אנחנו יודעים שבעקבות האידרא רבה נפטרו כמה מתלמידיו של רשב"י ובעקבות האידרא זוטא רשב"י עצמו נפטר, וגם רבי נחמן תלה את פטירתו בספר הנשרף וגם רבי נתן עלה בסערה השמימה מתוך הגעגועים והרצון להיחשף לסודות התורה מרבי נחמן".
"הסיפור הזה מאפיין את רבי נתן מראשיתו. מסופר שרבי נתן כשהגיע לרבי נחמן הוא הסתובב אחר כך בנהר וצעק שיש בליבו אש, הבער אותה בליבי, זו האש שעליה אומרים שהיא תוקד עד ביאת המשיח, היא שתפסה את רבי נתן. בערה בו אש. הוא היה דמות מלאה התלהבות. התפילה שלו הייתה מעוררת התרשמות גדולה והאש הזו ליוותה אותו מאז שהוא הכיר את רבי נחמן ועד ימיו האחרונים".
ומה באשר להמשכיות החסידות? האם קיימת המשכיות כזו שבה חסידים חיים על פי אותה התוויית דרך שהראה רבי נתן לאור משנתו והגותו של רבי נחמן? פרופ' מרק משיב בחיוב מסויג: "אין ספק שיש לזה המשך, אבל זו אש ואש היא דבר מסוכן. מאחר ואין הנהגה ברורה לחסידות ברסלב והדברים עוברים דרך הספרים, הרי שכל מי שקורא בספרים יכול לומר שהוא תלמיד של רבי נחמן והספרים פתוחים בפני כולם, לכן יש זרמים מרכזיים שהולכים אחרי רבי נתן, אבל יש גם זרמים נוספים שמבארים אחרת, ומאחר ולא ניתן לשלול מישהו אז קורים גם דברים לא חיוביים, אבל זה בשוליים. מדובר בתנועה ענקים ומגוונת, הרי יש חסידי ברסלב בציונות הדתית ובנוער הגבעות, שם מסתובבים עם 'ליקוטי מוהר"ן' יותר מאשר 'אורות הקודש', מעבר לחוזרים בתשובה ואנשי הרוח והחסידים עצמם. הגיוון הגדול מתעשר כי אין מי שיוכל לומר שזה כבר משהו אחר".
טענה שאותה דוחה פרופ' מרק היא הטענה לפיה רבי נתן היה גדול מרבי נחמן: "אני לא מכיר את מי שטוען כך. אני סבור שיש כאן שילוב כוחות. רבי נחמן הוא שפרץ את הדרך לרבי נתן. הפוריות העצומה של רבי נתן, התסיסה והעשיה הרחבה לא הייתה מתאפשרת בלי רבי נחמן. רבי נתן התבטא ואמר 'המשיח שלי כבר בא', וזהו רבי נחמן. הוא מצא את מי שהביא גאולה לנפשו והגאולה הזו הייתה השימוש בקולמוס שלו לבקיעת הים".
להערכתו של פרופ' מרק ללא רבי נחמן היה הופך רבי נתן לרב קהילה כפי שחותנו ניסה למשוך אותו לכיוון זה ולא לכיוון האדמו"רות.