ביום חמישי תיפתח בירושלים תערוכה המבקשת לספר את קורות חייו ופועלו של רבה הראשי בעבר של רומניה, הרב מנחם הכהן, מי שהיה גם רב תנועת המושבים ופעל רבות להעלאת יהודי התפוצות לארץ ישראל.
לקראת פתיחת התערוכה שוחחנו עם בנו, פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
"התערוכה סוקרת את פועלו של אבי שעבר תחנות מעניינות ומרתקות בחייו. הוא נולד בירושלים בשכונת מאה שערים, גדל שם והלך למוסדות החינוך של הישוב הישן, לתלמוד תורה 'עץ חיים' ולאחר מכן לישיבת חברון ולימים התגייס לצבא ועשה דרך לא שגרתית גם במובן זה שהוא התחבר לתנועת העבודה כאידאולוגיה ולא ככורח מציאות. הוא האמין שצריך להביא את היהדות ותורת ישראל לכל שכבות הציבור".
"למעלה מחמישים שנה הוא מכהן כרב תנועת המושבים, התנועה שמאגדת מאות מושבים, ולצד זה פעל גם ליהודי התפוצות, מיהודי קוצ'ין שבהודו ועד למדינות חבר העמים עוד לפני הרמת מסך הברזל וגם היום במסגרת ארגון Limmud FSU'' שבו מתקיימת התערוכה, וגם היום, למרות שהוא במחצי שנות הגבורות לחייו, הוא ממשיך להיות פעיל בג'וינט ובוועדת התביעות".
באשר לתחנות שבהן חרג הרב הכהן מהמסלול השגרתי, תחנת הגיוס לצה"ל כמי שגדל במאה שערים ותחנת הבחירה במפלגת העבודה, מבהיר פרופ' הכהן כי מדובר בהחלטות מושכלות ואידאולוגיות:
"לגבי ההתגייסות לצבא, שכונת מאה שערים של אותם ימים הייתה שונה מכפי שהיא כיום, הרב הראשי שלה היה חבר מועצת הרבנות הראשית למרות היותו ראש ישיבת מאה שערים. המשפחה הייתה ציונית ולכן ההתגייסות לצבא הייתה דבר טבעי. אבי זכה להיות ממשחררי הכותל והיה יד ימינו של הרב גורן, הוא זכה להביא את הרב צבי יהודה הכהן ואת הנזיר לכותל לאחר השחרור. לצד זה כאשר הוא פרש מהצבא הוא החליט שתורת ישראל צריכה להיות שייכת לכל ישראל, זה היה נדיר באותם ימים, אבל הוא עשה זאת מתוך השקפת עולם, וכך הוא זכה לביא את ערכי תורת ישראל גם לחוגים שלא היו מגיעים לכך, החל מההסתדרות הכללית שם הוא כיהן כרב ההסתדרות ועד לישובים ואנשיהם שאמנם הולכים ללא כיפה אבל הם חלק מעם ישראל ותורת ישראל יקרה בעיניהם לא פחות מאשר לאחרים. החכמה היא להביא את זה בדרכי נועם ללא ממד של כפייה דתית".
בתערוכה ניתן לראות תצלומים מפגישותיו של הרב הכהן עם אישים כדוגמת בן גוריון, יצחק שמיר, שמעון פרס ואחרים, ואת בנו, הפרופ' אביעד הכהן, שאלנו אם המפגשים הללו השפיעו עליו כבן.
"זה בית שהיה מחויב לחלוטין להלכה ולתורת ישראל ולמדנו גם במוסדות הציונות הדתית, כך שאנחנו חלק מהציבור הדתי לאומי, אבל בד בבד היתה הראי המורכבת שיש גם אחרים ויש סובלנות לכל יהודי ולא לקבל את החלוקה למפלגות וזרמים, כי כל יהודי באשר הוא זכאי לדאגה בהיבט הפיזי ובהיבט הרוחני. אני חשוב שאנחנו, הילדים, לוקחים את המורשת הזו לחיינו וכך משתדלים לחנך את ילדינו ונכדינו וגם להשפיע ברוח הזו במסגרות החינוכיות שאנחנו נמצאים בהם".
על השפעתם של מפגשי האב ושועי ארץ עליו כילד מספר פרופ' הכהן: "אני יכול לומר שכילד קטן שרואה שבסלון אצלך יושבים רבין, פרס, מוטה גור ובר-לב ואחרים זו חוויה בפני עצמה, אין ספק שזה דבר שמטביע חותם גם אם לא מסכימים לכל מה שהוא אומר. אין ספק שהמפגשים האלה לצד מפגשים עם רבנים וגדולי תורה מותירים חותם עמוק ומרחיבים אופקים".
יצוין כי פתיחת התערוכה תתקיים ביום חמישי בשעה 19:00 בקרית מוריה (קרית החינוך של הסוכנות היהודית).
