בגיל 84 הלכה לעולמה הרבנית רחל ששר ז"ל, מקימת אולפנת כפר פינס הנחשבת ל'אם האולפנות'. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חגית ריין, שכנתה של הרבנית המנוחה, גם במקום מגוריה בקרני שומרון וגם במקומן בבית הכנסת.
את דבריה פותחת ריין בציון העובדה שאת הקמתה של האולפנה הובילה הרבנית ששר יחד עם בעלה, הרב אלי ז"ל, ולמעשה היו השניים כאחד במשימת החינוך שאותה הובילו.
"היא הייתה האימא של כל הבנות שם באולפנה ושל כל הבנות בישוב", אומרת חגית ריין ומוסיפה כי אמנם בגיל 84 הלכה הרבנית לעולמה אך "ברוחה צעירה יותר ממני ומהרבה אחרות. היא הייתה המבוגרת בישוב אבל חברה של כל הצעירות. אתמול כשפניתי זמן וביטלתי דברים אמרתי שחברה שלי נפטרה', שאלו אם היא בת גילי, אמרתי שהרבה יותר צעירה ממני...".
"היא הייתה עבורי אימא, אחות, חברה, יועצת ועוזרת וכך גם לכל הישוב. היא לא הייתה אישה פרטית אלא אישה כללית של כל עם ישראל. לא היה צריך לבקש ממנה עזרה. היא הייתה שומעת לבד על מישהו שצריך עזרה ומגיעה באופן עצמאי. כל אחד חשב שהיא שלו במאה אחוזים, כך כל נכד וכל נין. אני לא יודעת מאיפה הזמן לכל אחד ואחד".
ממשיכה ריין ומספרת כי מאחר והיא נוהגת להגיע לניחומי משפחות חללי צה"ל, היה בינה לבין הרבנית רחל סיכום לפיו לפני שהיא יוצאת לדרך היא מתקשרת אליה ובמידה והדבר מתאפשר תצטרף אליה הרבנית ובמידה ולא, לפחות תעבור דרכה כדי לקחת עוגת גבינה לבית האבלים. גם לאחר נפילת הלוחמים בפיגוע הירי בגבעת אסף התקשרה חגית באופן טבעי לרבנית רחל, על אף שהיא הייתה בתרדמת בעקבות נפילתה.
התגייסותה למען הציבור והעם מקבלת מאפיינים רבים ומגוונים: "בתחילת הקמת רחלים. היא ישבה איתנו ימים ולילות, והיא לא הייתה אז צעירה. גם בימית, היינו אז שכנים. אלי ירד קודם ואחר כך היא הצטרפה. היא הייתה שם אימא של כולם. הבית שלהם היה פתוח לכולם, זה היה קראוון מתוקתק ומסודר להפליא".
"אני לא יכולה לחשוב על קרני שומרון בלי רחל ששר. הבוקר קמתי ואמרתי לעצמי 'וו'או, קרני שומרון קיימת בלי רחל...'. היה לנו שבוע להתכונן, שבוע של תרדמת. הקב"ה נתן לנו שבוע של בירור, שבוע שבו היא לא סבלה ואנחנו סבלנו. הקב"ה רוצה שנעשה חשבון נפש. היא הרי לא עשתה רע לאיש, לא דיברה לשון הרע, למדה תורה. למעשה היא נפלה בדרך ללימוד תורה. היא חשבה כל הזמן איפה תוכל להשפיע. אנשים בגיל מבוגר חושבים בדרך כלל על עצמם אבל היא לא. רק חיפשה עוד ועוד פרויקטים".
"לא ראיתי מעולם לוויה של אישה בת 84 וכולם ממררים בבכי קורע לב. תוך כדי הבכי ראיתי את כל הנכדים והנינים וכולם שומרי תורה ואמרתי מנעי קולך מבכי, ראי את השכר לפעולתך. חשתי כאב עצום שלא הרגשתי מאז שאימא שלי נפטרה, ועם זאת לראות את השושלת שהיא ואלי הקימו, שמונים וכמה נכדים ולמעלה ממאה נינים וכולם שומרי מצוות. זו אבדה גדולה לעם ישראל, למשפחה ולקרני שומרון".