סגן דני כהן שנהרג במארב המחבלים בחברון בשבת, הותיר להוריו מכתב במקרה ויהרג. במכתב המצמרר הודה להוריו על חייו ועל חינוכו וביקש מהם לא להישבר מעוצמת השכול.
להלן תוכן המכתב:
"למה למה אנחנו חיים? האם יש לבן אדם אחד תכלית?
העולם מתקיים בשביל משהו שעוד יגיע, שעוד יקרה, וכל אחד מאיתנו הוא חלק הכרחי בהתפתחות העולם והאנושות לקראת אותו דבר נשגב.
אם כן, מה שנדרש מכל אחד, ובעצם תכלית החיים, זה להיות החלק בפאזל, בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. כלומר, על מי שהולך בדרך של יהודי דתי, לקיים את הדת היהודית בצורה המועילה ביותר, על מנת להעמיד דורות באים יותר טובים ממנו, ע"י השפעה על צאצאיו או סביבתו.
אני כנראה שייך לחלק שצריך היה להשפיע על סביבתו, ואתם לחלק שהשפיע (גם מלשון השפעה וגם מלשון "שפע" ) על ילדיו.
אז רק רציתי להגיד לכם שאני די מבסוט ממה שהספקתי במסגרת הזמן המצומצם שהוקצב לי, ושאני מרגיש שהייתי שופר די טוב לדרך שבה חינכתם אותי ושאני לא מצליח לחשוב על דרך טובה יותר לגדל ילד מאיך שגידלתם אותי (טוב אולי קצת פינקתם מדי...)
מנסיוני הדל ראיתי שבדרך כלל האנשים שנשברים בצורה חסרת תקנה עקב שכול, הם אנשים שיש להם רגשות אשם כל שהם.
כמו שאני מכיר אתכם (בעיקר אמא) למרות שלא תהיה שום סיבה, אתם עלולים להתחרט על דברים שעשיתם או שלא עשיתם, שאמרתם או שלא אמרתם.
אז רק שתדעו, שבאמת עשיתם הכל נכון, שחוץ מהפסקות קטנות, אני יותר מעשרים שנה מבסוט
ורק רוצה להגיד תודה!
כתבנו יגאל שוק שהביא את המכתב מסר כי נאווה ויהודה כהן, הוריו של סגן דני מצאו את המכתב לאחר מותו של בנם כשעליו מתנוסס הכתוב "אישי, סודי, נא לא לפתוח" לאחר מספר ימי היסוסים החליטו לפתוח את המכתב שאותו הגדירו כ"צוואה חינוכית".
הוריו של סגן דני כהן אמרו כי "מצאנו לנכון לשתף את הציבור בתוכן המכתב, כי יש בו מסר חינוכי לכולנו "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע ובחרת בחיים" במקום לחטט בפצעים ולשקוע בהם נמשיך בשמחת החיים ונמלא אותם בתוכן".
להלן תוכן המכתב:
"למה למה אנחנו חיים? האם יש לבן אדם אחד תכלית?
העולם מתקיים בשביל משהו שעוד יגיע, שעוד יקרה, וכל אחד מאיתנו הוא חלק הכרחי בהתפתחות העולם והאנושות לקראת אותו דבר נשגב.
אם כן, מה שנדרש מכל אחד, ובעצם תכלית החיים, זה להיות החלק בפאזל, בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. כלומר, על מי שהולך בדרך של יהודי דתי, לקיים את הדת היהודית בצורה המועילה ביותר, על מנת להעמיד דורות באים יותר טובים ממנו, ע"י השפעה על צאצאיו או סביבתו.
אני כנראה שייך לחלק שצריך היה להשפיע על סביבתו, ואתם לחלק שהשפיע (גם מלשון השפעה וגם מלשון "שפע" ) על ילדיו.
אז רק רציתי להגיד לכם שאני די מבסוט ממה שהספקתי במסגרת הזמן המצומצם שהוקצב לי, ושאני מרגיש שהייתי שופר די טוב לדרך שבה חינכתם אותי ושאני לא מצליח לחשוב על דרך טובה יותר לגדל ילד מאיך שגידלתם אותי (טוב אולי קצת פינקתם מדי...)
מנסיוני הדל ראיתי שבדרך כלל האנשים שנשברים בצורה חסרת תקנה עקב שכול, הם אנשים שיש להם רגשות אשם כל שהם.
כמו שאני מכיר אתכם (בעיקר אמא) למרות שלא תהיה שום סיבה, אתם עלולים להתחרט על דברים שעשיתם או שלא עשיתם, שאמרתם או שלא אמרתם.
אז רק שתדעו, שבאמת עשיתם הכל נכון, שחוץ מהפסקות קטנות, אני יותר מעשרים שנה מבסוט
ורק רוצה להגיד תודה!
כתבנו יגאל שוק שהביא את המכתב מסר כי נאווה ויהודה כהן, הוריו של סגן דני מצאו את המכתב לאחר מותו של בנם כשעליו מתנוסס הכתוב "אישי, סודי, נא לא לפתוח" לאחר מספר ימי היסוסים החליטו לפתוח את המכתב שאותו הגדירו כ"צוואה חינוכית".
הוריו של סגן דני כהן אמרו כי "מצאנו לנכון לשתף את הציבור בתוכן המכתב, כי יש בו מסר חינוכי לכולנו "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע ובחרת בחיים" במקום לחטט בפצעים ולשקוע בהם נמשיך בשמחת החיים ונמלא אותם בתוכן".