'פרסום שמו של סרבן גט אינו שיימינג'

מובילת החקיקה לקיומו של מאגר שמות סרבני הגט רואה בסנקציית פרסום השם אמצעי הרתעה הכרחי ומענה ראוי למי שבסרבנותו מבצע שיימינג.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"א בטבת תשע"ט

'פרסום שמו של סרבן גט אינו שיימינג'-ערוץ 7
בית הדין הרבני יקבע
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה קיומו של מרשם אינטרנטי של סרבני גט.

מאחורי הצעת החוק לקיומו של המרשם עומדת עו"ד אודליה חן, יו"ר פורום דיני משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין. שוחחנו איתה על המשמעויות וההיבטים השונים של החוק המבקש לייצר 'שיימינג' אינטרנטי לסרבני גט.

על ההבדל בין המציאות כיום לבין זו שתהיה לאחר קבלת החוק אומרת עו"ד חן כי "עד היום היה המקרה של ד"ר עודד גז שברח מהארץ למרות צו עיכוב יציאה. בתי הדין עשו שימוש באפשרות פרסום שמו של הסרבן רק כאשר הוא נמלט מהארץ. בג"ץ אישר את הצו הזה ואישור כזה היה נצרך משום שאין לצו כזה עיגון בחוק. בדעת המיעוט נאמר בבג"ץ שראוי שבתי הדין הרבניים יופנו לעיגון הצו בחקיקה".

לדבריה מוסיפה עו"ד חן הערה בה היא שוללת את הכינוי 'שיימינג' למאגר שמות הסרבנים: "זה לא שיימינג. שיימינג זה מה שעושים הסרבנים, ולעשות להם שיימינג זה לא שיימינג. הם מפרים פסק דין חלוט של בית דין רבני והפרה כזו היא עבירה פלילית. אין סיבה שימשיכו ליהנות מאלמוניות. הגיעה העת להרתעה נוספת. צריך להתאים את הסנקציות למציאות".

באשר לאפקטיביות של אותה הרתעה הנגזרת מהצעת החוק, אומרת חן: "זה סוג של אות קין, כי גם בחיפוש עבודה כשיקישו את השם שלו יקבלו את עמוד האינטרנט עם רשימת הסרבנים כמו רשימת פושטי הרגל. איזה מעסיק יעסיק אדם שמפר פסק דין חלוט, מה שמעיד על אופיו של העובד".

"יש היום את חוק הסנקציות של בתי הדין הרבניים ובו יש רשימה ארוכה של סנקציות. הסנקציה הנוכחית לא תביא מזור לכל אחד, ולכן בדיוני ההגבלה שמקיים בית הדין תותאם הסנקציה למי שעומד לפניו. לדוגמא, הייתה סרבנית גט שהייתה מורה ויצא צו ממשרד החינוך להשעות אותה מעבודתה כי אחת הסנקציות היא איסור להחזיק במשרה ציבורית. בג"צ אישר את פסק הדין וקבע שכל עוד היא תעמוד בסרבנותה היא תושעה ממשרד החינוך. כל סנקציה מתאימה לסרבן כזה או אחר".

על עצם הגדרת אדם כסרבן או סרבנית, בה בשעה שהם עצמם מנמקים את סרבנותם בתואנות כאלה ואחרות, מבהירה עו"ד חן כי הדברים תלוים בשיקול דעתו של בית הדין הרבני. "לאחר שניתן פסק דין שבו בית הדין מחייב או כופה מתן גט בתוך 45 יום ניתן להגיש בקשה לצווי הגבלה. הצדדים מזומנים לבית הדין ועמדותיהם נשמעות ואז נבחן מה מהסנקציות מתאים למתדיינים שלפני בית הדין".

על תופעת הסרבניות שאינה מדוברת אך נאמדת במספרים רבים הרבה יותר מכפי שנדמה, אומרת עו"ד חן כי אכן מספרם גבוה אך קיים הבדל עקרוני אחד בין סרבנים לסרבניות, "לגבר יש אפשרות להמשיך בחייו גם אם הוא בסטטוס של פרוד, הוא יכול ללדת ילדים ללא נישואים מבלי שיתייחסו אליהם כממזרים מה שאין כן אצל נשים שאם ימשיכו בחייהן הילדים ייחשבו כממזרים לכל דבר ועניין" עובדה זו הופכת את מצבן של העגונות לקשה הרבה יותר מזה של העגונים, על אף שהחוק המוצע פונה לשני המינים.