מסיכון לסיכוי

בכפר הנוער בית חג"י מעניקים תחושת בית לבני נוער בסיכון. יצאנו לשמוע מבני זוג המשמשים כהורים במשפחתון איך מגדלים משפחה גדולה כזו

בשיתוף כפר הנוער בית חג"י , י"א בטבת תשע"ט

הנערים במשפחתון של משפחת טל
הנערים במשפחתון של משפחת טל
צילום: משפחת טל

לקראת מיזם גיוס ההמונים של כפר הנוער בית חג"י החלטתי להגיע ולראות בעיניים על מה מדובר.

שלט סטנדרטי מקבל את פניי על הדלת - "משפחת טל", ולא מסגיר את השבט הגדול שתכף אמצא שם.

חמימות ביתית עוטפת אותי מיד כשאני נכנסת לחלל הבית הגדול והמטופח. 300 מ"ר של חיים, ניחוחות בישול מעורבים בריח מייבש הכביסה שפועל ללא הרף, צחי ושלומי על הפלייסטיישן, מיכאל ורוני מכינים יחד שיעורי בית, איציק שוקי, לירן ואופיר מכינים מרק גדול וקציצות לכולם, נירית, האמא של כל המשפחה הגדולה הזו, משתעשעת עם יוחאי הקטן על הספה.

לפתע נפתחת הדלת ומישהו נכנס בסערה. "אה נחמן, נו נתנו לך לנקות את סופה היום?" שורק לעברו איציק. "וואי אחי היה מטורף, הסוסים היו בהיי היום. לא הפסיקו להשתולל", הוא עונה וחוטף קציצה מהסיר.

סך הכל התחושה היא שהגענו לסדר ערב במשפחה נורמטיבית. "כמעט נורמטיבית" תספר לי מאוחר יותר בחיוך נירית, המשמשת בתפקיד כבר שלוש שנים לצד בעלה דרור.

משפחת טל
באדיבות משפחת טל

דרור ונירית טל בני 29, הורים לשלושה ילדים ביולוגיים ולעוד תשעה נערים שהם מגדלים זו השנה השלישית בכפר הנוער בבית חגי. נוסף לתפקידה במשפחתון, נירית גם מנהלת גן חינוך מיוחד בקרית ארבע ודרור עובד כגנן בישוב.

"אפשר לומר שהחיים שלנו מתחלקים ללפני העבודה כאן בכפר ועד שהגענו למקום המיוחד הזה", אומרת נירית. "המקום הזה דורש ממך להיות לפרק זמן מעיין זוג הורים ומדריכים לנערים מתבגרים עם כל מה שמשתמע מכך. אתה צריך ללמוד להיות מצד אחד רך ומכיל ומצד שני אסרטיבי ולא מוותר, כי אם אתה מוותר לנער אתה למעשה מוותר עליו. זו התמודדות יום יומית".

"בסוף כל שנה אני מבינה שההתמודדות הזו הייתה יותר ממשתלמת. זו תחושת סיפוק אדירה שאין איך לתאר במילים. בנוסף מהכפר אנחנו יוצאים אנשים אחרים וגם הורים אחרים. אנחנו עצמנו עברנו תהליך גדול בתקופה שלנו פה. הנערים האלו העניקו לנו ראייה אחרת על החיים, וגם יכולת להעריך דברים אחרת ובעיקר אנחנו לא ממהרים לדון ולשפוט אחרים", היא מוסיפה.

כפר הילדים והנוער בית חג”י פתח את ליבו ואת שעריו לנוער מכל רחבי הארץ, שאינם יכולים מסיבות שונות לגדול בביתם הטבעי. הנערים במקום מוגדרים נערים בסיכון ללא עורף משפחתי. רובם ככולם מגיעים מבתים דתיים וחרדים.

הכפר פועל בשיטה ייחודית המבוססת על דגם של משפחתון. כלומר- זוג הורים עם ילדיהם הביולוגיים, שאומנים כעשרה נערים בגילאי 13-18 בבית גדול תחת קורת גג אחת. ההורים משמשים כדגם לחיקויי ובעזרת החום, האהבה והעטיפה המקצועית, מצליחים לשקמם ולשלבם בחברה הישראלית.

לחצו כאן ועזרו לבנות לנערים את ביתם החדש

במשפחתון דואגים לכל צורכי הנערים ארוחות ערב משותפות, הכנת שיעורי בית, רכישת ביגוד, טיפולים רפואיים שוטפים, יציאות לפעילות חברתית וחוגים שונים.

דרור גדל בבית חגי והכיר את המקום כל חייו. "כבר לפני החתונה היו לי מחשבות שאולי יום אחד יתאים לי להשתלב בעשיה המיוחדת בכפר. גם אשתי נירית הייתה בעניין לגמרי והיה מן חלון הזדמנויות שאותת לנו שזה היה הזמן לצאת לשליחות הזו ולעצור את מרוץ החיים-עבודה-לימודים-בית ופשוט לתרום מעצמך כשאתה עוד יכול. אחרי שהיו לנו שני ילדים משלנו, הרגשנו שאנחנו רוצים לפנות 'החוצה' ולתת לאחר, וזו הסיבה האמיתית שאנחנו נמצאים כאן. אתה חייב להרגיש את השליחות ושיהיה בך ג'וק לעניין" מספר דרור.

איך מתמרנים בין התא המשפחתי האישי שלכם לבין גידול של תשעה נערים שהם לא הילדים הביולוגיים שלכם?

דרור: "כזוג שהגיע לכפר עם ילדים משלו, מדובר בנושא באמת מורכב ולא קל. מצד אחד אנחנו רוצים לתת את היחס הראוי לילדים הפרטיים שלך ומצד שני אנחנו צריכים לתת את המענה והצרכים לכל אחד מתשעת הנערים שאנחנו מטפלים בהם במהלך השנים. היומיום שלנו הוא סביב הנערים. הם תמיד בראש שלנו ואנחנו עסוקים כל היום בדברים שקשורים אליהם. כמו בכל בית, לכל ילד יש את הצרכים שלו. טיפולים רפואיים, קניות, חוגים, חברים. יש לנו המון שיחות אישיות עם הנערים ואנחנו מנסים ללמוד את הצרכים והרצונות שלהם".

נירית: "אנחנו כל הזמן עם אצבע על הדופק בנוגע לילדנו הפרטיים, חשוב לנו שהם לא יפגעו ממציאות החיים הזו, ושזה יהיה בחזקת "זה נהנה, וזה לא חסר. יותר מזה ב"ה נוצר קשר טוב בין הנערים לילדינו הפרטיים, הנערים אוהבים אותם, עוזרים איתם כשצריך וזה ממש אוירה משפחתית ככה".

תתארו לי יום רגיל במשפחתון

"סדר היום במשפחתון עובד כך שההשכמה בשש וחצי. בשבע ורבע יש שחרית בבית הכנסת של הכפר, בסוף התפילה מתקיים שיעור קצר של הרב. לאחר התפילה הם הולכים לבית הספר 'מפתן', הנמצא במתחם כפר הנוער. שם יומם מחולק לשלושה חלקים מרכזיים- לימודים בכיתות ועבודה במגמות מקצועיות – חקלאות, נגרות, מסגריה, גינון ועוד.

החלק השלישי של יום הלימודים כולל טיפולים מקצועיים הניתנים על ידי פסיכולוג, עו"סית, קבוצות מניעה וקבוצות טיפוליות עד השעה 15:00.

בשעות אחר הצהריים, מגיעים הילדים חזרה לביתם- המשפחתון- שם הם משתתפים בכינוס קצר על מנת לשמוע מה עבר עליהם ולאחר מכן הילדים מתפזרים לחוגים, חברים, קוראים ספרים ועוד. מידי פעם יש יציאות מהכפר לבילויים שונים. בסביבות 18:30 מתכנסים חזרה בבית ומתארגנים לארוחת ערב שהנערים עצמם מכינים ואחראיים עליה. ארוחת הערב מתקיימת במודל משפחתי בריא ושפוי מותך רצון להציג להם איך מתנהל בית בצורה שגרתית ונעימה.

חלק מרכזי ממטרות המשפחתון הוא לתת להם הרגשת שייכות ובית, המשפחתון מסייע לנערי הכפר בהכנה לחיים עצמאיים באמצעות לקיחת אחריות ופיתוח מיומנויות אישיות ובין אישיות ובביסוס יכולת תפקוד בקהילה. המשפחתון גם מהווה מקום מוגן המאפשר מרחב בו יכולים נערי הכפר לחוות את עצמם כבעלי יכולת ולממש את הפוטנציאל של כל נער.

מאחר ולא תמיד יש לנערים לאן לחזור, תמיד תמיד, בכל שבת, חופשה או חג יש משפחתון כוננות ובנוסף מתקיימות עשרים שבתות בשנה בכפר וכן את יום הכיפורים חוגגים יחד. בשבת יש הזדמנות לייצר זמן איכות בו הנערים פוגשים אותנו ואת עצמם ללא מסיחי דעת חיצוניים".

אתם חשים סיפוק מעבודתכם?

נירית: "בהסתכלות של יותר משנתיים בעבודה הזו אני יכולה להגיד שמי שחי את העבודה, כואב, בוכה, מתמודד ולא מוותר בעבודה עם הנערים, מכיל אותם, מבין לליבם ולא נשאר אדיש- מרגיש סיפוק אדיר. השיא של הסיפוק מורגש בעיקר בימי הורים שנערכים פעמיים בשנה - באמצע שנה ובסוף השנה. ההורים מגיעים לכפר פוגשים את המורים המדריכים וכל הצוות שמטפל בילדיהם, וכמובן מגיעים למשפחתוני"ם.

"בימים האלה אתה מבין שהכול היה שווה, לראות נער שהתקדם, התבגר, אפילו בדברים הכי קטנים זה מספק, וביום הורים זה עוצמתי בהרבה שאתה רואה בסקירה רחבה על כל הנערים שלך שכל אחד התקדם במשהו, מי יותר מי פחות. העבודה היא לא פשוטה ודורשת המון, כוחות נפש, סבלנות והשקעה יום יומית ודווקא בגלל זה הסיפוק הוא אדיר. אנחנו מתפללים ומקווים כל יום מחדש לעשות עבודתנו נאמנה, להיטיב עם הנערים ולקדם אותם ולעזור להם להגיע למקום שבו הם רוצים להיות.

חשוב גם לציין שמרבית מבוגרינו לאחר סיום הכפר, משתלבים במכינות קדם צבאיות מתגייסים לצה”ל ומשמשים כחיילים ביחידות קרביות. הם הופכים לאנשים המועילים לעצמם ולזולתם וזה כשלעצמו הסיפוק הגדול ביותר שיש".

כדי להמשיך בעשייה הזו - אנו זקוקים לך!