ד"ר מרדכי קידר
ד"ר מרדכי קידר(צילום: דניאל רצבי)

ראשית, צריך לומר שאין אמצעי אחד שפועל על כל המחבלים. אמצעי שפועל על אלמוני לא עובד על פלוני, וכן להפך.

מדינת ישראל זקוקה לסל של אמצעים כאשר הפתרון נתפר על פי המקרה. בין האמצעים הללו, בסל הזה נמצאים הריסת בתים, מאסר מינהלי או מונע ועונשים כאלה ואחרים. הסל הזה חייב לכלול גם את עונש ההגליה. כזכור לכולנו ישראל חיסלה את רמטכ"ל חמאס בעזה ששמו היה אחמד אל ג'ברי. משפחתו של ג'ברי הגיעה במקור מחברון, ולפני כמה עשרות שנים, בעקבות פשע, משפחתו של ג'ברי הוגלתה לעזה והוא היה מבניה. מכאן, שעונש ההגליה הוא עונש סטנדרטי במזרח התיכון והאפקטיביות שלו רבה עד מאוד, שכן החברות המזרח-תיכוניות הן חברות שבטיות, והאדם מרגיש בבית ובמולדת אך ורק בעירו או בכפר הולדתו.

זוהי תפיסת המולדת במזרח התיכון, והיא שונה לחלוטין מתפיסת המולדת אצלנו או במערב. אי לכך, עונש ההגליה הוא עונש אפקטיבי, מכיוון שהוא מוציא את האדם משורשי מולדתו בכפר ומעביר אותו אל ארץ נוכרייה, גם אם זה הכפר ממול. עובדה זו מסבירה גם מדוע ישנם פליטים פלשתינים בפלשתין. הם הרי במולדתם. אז זהו, שלא. כי אם אדם נאלץ לעבור מחדרה לבלטה, על יד שכם, הוא בגלות. ההבדל התרבותי הזה בינינו ובין אויבנו יכול לשחק לטובתנו במאבק נגד הטרור, שכן נשק ההגליה הוא נשק חמור ואפקטיבי בחברות מזרח-תיכוניות.

הבעיה שלנו היא שמערכת המשפט בישראל, אשר משפיעה גם על החלטותיהם של פוליטיקאים באמצעות הייעוץ המשפטי, איננה רואה בעונש ההגליה עונש חוקתי בשל סיבותיה השמורות עמה. וכי מדוע מותר לשים אדם בכלא, אבל אסור לשים אותו בעיר אחרת? לצערנו חוש הטעם של השופטים הוא זה שמנהל את הצבא, את השב"כ וגם את הכנסת. המצב הזה חייב להשתנות. בית המשפט חייב לחזור להיות בית משפט, ולא ממשלת-על ששולטת על כל הנעשה במדינה.

נשק ההגליה חייב להיות נשק סטנדרטי בסל האמצעים הנמצא בידי מערכת הביטחון, בדיוק כמו מעצר מינהלי או הריסת בתים. כל יום שעובר בלי שההגליה מוכנסת לסל האמצעים הוא זמן שאיבדנו במלחמה נגד הטרור. הכלל שחייב להנחות אותנו הוא "ברומא הילחם כרומאי".

ד"ר קידר הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סדאת למחקרים אסטרטגיים