לשומר אסור להחזיק נשק או גז פלפל. מחאת העו"סים
לשומר אסור להחזיק נשק או גז פלפל. מחאת העו"סיםצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

פחות משנה נמצאת שפרה שמעון בתפקיד עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה בפתח תקווה, וכבר בפרק הזמן הקצר הזה היא הספיקה להרגיש את המורכבות במקצוע.

היא בחרה ללמוד את המקצוע מתוך מחשבה שכך תדע איך לעזור לאנשים בצורה הכי טובה, אבל למעשה כשהגיעה לעבודה הראשונה שלה הבינה שהשכר שלה נמוך, אין תנאים ויש לא מעט אלימות כלפי העוסקים במלאכה.

לפני כחצי שנה האלימות שעליה שמעה עד אז, הגיעה אליה למשרד. "ביום חמישי בצהריים, נכנס למשרד חסר דיור, והשומר ביקש ממנו לחכות בכניסה עד שיפנו אליו. יצאתי אליו וניסיתי לדבר איתו. הוא דרש אוכל ומקום מגורים, הצעתי לו אוכל ומגורים בדיור מוגן, אבל זה לא סיפק אותו. הוא לא נרגע והתחיל לצעוק. השומר ניסה להרגיע אותו, ואז הוא זרק עציץ ענקי שהתנפץ על כל המסדרון, אף אחד לא נפגע אבל זה היה מפחיד מאוד", היא נזכרת בבעתה.

"השומר ניסה לתפוס אותו, ואז הוא התחיל להרביץ לשומר מכות רצח", ממשיכה שפרה לתאר, "הוא עשה טרור בכל המשרד, זרק מחשבים ואיים על חלק מהעובדות שהוא ירצח אותן. בסופו של דבר הוא נמלט מהמקום. התקשרנו למשטרה, אבל לקח להם כמעט חצי שעה להגיע. היינו בפחד מטורף, לא ידענו אם הוא יחזור. השומר פונה לבית החולים עם חתכים בבטן וביד. אם המשטרה לא מגיעה והשומר לא יכול לשמור, מי ידאג לנו? היינו בחוסר אונים".

שפרה לא לבד. על פי הנתונים של משרד הרווחה לשנת 2018, מתחילת השנה אירעו 159 מקרי אלימות כלפי עובדים סוציאליים, אך רק ב-109 מקרים גררה האלימות תלונה במשטרה. במחאה על האלימות, על העומסים במחלקות, על תנאי העבודה הירודים ועל השכר הנמוך, הכריז השבוע איגוד העובדים הסוציאליים על צעד נוסף במסגרת המחאה הנמשכת מזה כמה שבועות. ביום שני הושבתו שירותי הרווחה ונערכה צעדה המונית במרכז תל אביב ועצרת מחאה בכיכר רבין, בהשתתפות אלפי עובדים סוציאליים ותומכיהם, בדרישה ממשרדי האוצר והרווחה לדאוג לאבטחה בכל שעות קבלת הקהל בלשכות באמצעות מאבטחים עם הכשרה רלוונטית, דלתות משוריינות, מצלמות אבטחה ולחצני מצוקה.

"רק אחרי אותה סיטואציה הבנתי את המצוקה", משתפת שפרה. "עד אז רק התנאים לא היו משהו, אבל חוסר האונים המוחלט זה מה ששיתק אותי. מאז החלטתי שאני לא נותנת לזה לקרות שוב וחייבים שינוי. עד לאחרונה האלימות הייתה בעיקר מילולית, אבל התחילו להתגבר מקרים של אלימות פיזית. זה קורה בכל הארץ והמדינה לא נותנת מספיק מענה. אנחנו לא יכולות להמשיך לטפל ולעזור, אם לא מטפלים בנו".

"לשומר שלנו היה אסור להחזיק נשק או גז פלפל. רוב השומרים שלנו הם בני חמישים פלוס, אין להם באמת איך להגן עלינו", היא מצביעה על הבעייתיות. "גם השכר לא מתאים למקצוע. אנחנו עובדים עם אוכלוסייה שזקוקה לעזרה. אי אפשר לחיות מהשכר שאנחנו מקבלים. מעבר לזה, חשוב לתת יותר מענה למטופלים שלנו. אנחנו מנסים לתת מענה לאנשים שנמצאים במצבים הכי קשים בחיים שלהם, והמדינה לא נותנת לנו מספיק עזרה".

"אני אעשה ממך צ'יפס"

במסגרת תפקידה כאחראית על ילדים בסיכון, נתקלת אושרה קזאז, עובדת במחלקת הרווחה באור עקיבא, בהורים מתוסכלים מאוד מול המשאבים המזעריים שעומדים לרשותם. "לא פעם יצאתי מבית המשפט ואחד ההורים המשיך ללכת אחריי, למרות משמר בית המשפט. ליד המשמר הוא אמר לי 'אני אעשה ממך צ'יפס', כשהוא מתכוון כפשוטו. לפעמים הם רק מלווים אותי לרכב בלי להגיד כלום, רק מתוך מטרה להפחיד. במחלקה חוויתי גם אלימות פיזית כאשר אחד המטופלים היכה אותי. אלו דברים שקורים כל הזמן".

מה היה הקש ששבר את גב הגמל?

"הצטברו שישה אירועים מאוד חמורים של אלימות קשה של מטופלים כלפי עובדות סוציאליות. זה מתחבר לזה שאנחנו נמצאות בתת תנאים, לא מתוגמלות ועם אבטחה לקויה. אני מקבלת שכר על 80 אחוז משרה, כאשר אני נותנת 120. זה רשום בדו"ח הנוכחות שלי. אני לא מקבלת תגמול על 40 אחוז משרה".

השביתה יצאה לדרך, למרות שכבר ביום ראשון השבוע הוסכם להמשיך במשא ומתן על אבטחה, אך במשרד האוצר סירבו לדון בתנאי ההעסקה בטענה שהעיצומים הם על רקע האלימות ולא על שכר. כעת נראה כי מחאת העובדים הסוציאליים בדרך לפתרון. בתום ישיבה של שר האוצר משה כחלון, שר הרווחה חיים כץ ויו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני שהתקיימה ביום שלישי בצהריים, הוסכם על דיונים במנגנון אבטחתי כולל שיהיה מקובל גם על האיגוד שיימשכו כשלושה חודשים. "לאחר מכן ייכנסו הצדדים למשא ומתן בנושא שכר, תנאי ההעסקה והעומסים, כפי שיתואם עם ההסתדרות", כך הודיע משרד האוצר.

"בנקודה הזמן הזאת אנחנו מרוצים על החלטת שר האוצר לאשר לנו לקיים משא ומתן על כלל הדרישות שלנו: תנאי העבודה, השכר, ההעמסה וכמובן תנאי המוגנות שהתחלנו כבר את המשא ומתן עליהם", מציינת בסיפוק מיכל גומל, יו"ר מחוז ירושלים באיגוד העובדים הסוציאליים.

המחאה פרצה במלוא עוצמתה בטענות מוצדקות כמובן על אלימות כלפי העובדים הסוציאליים, אך תוך כדי התערבבו בה טענות אחרות על שכר, תנאים ועומס במחלקות. כבר בתחילת המחאה, טען שר העבודה והרווחה חיים כץ כי הנושא מטופל וכי בתחום המיגון ניתן מענה, כאשר בשנת 2018 גדלו באופן משמעותי התקציבים בתחום סל הבטיחות והאבטחה ברשויות המקומיות.

התקציב שאליו מתייחס השר כץ כולל רכישת אמצעי מיגון חיוניים, כגון אינטרקום, טלוויזיה במעגל סגור, דלתות מילוט פנימיות וחיצוניות, מטף כיבוי אש, ציוד עזרה ראשונה, אמצעי מגן אישיים, לחצני מצוקה, סדנאות הכשרה לעובדים להתמודדות עם אירועי אלימות ומצבי משבר ולחץ, וכן פעילויות הפוגה לעובדי המחלקות לשירותים חברתיים אשר חוו אירועים טראומטיים.

פרט לכך מימן משרד הרווחה עלויות שמירה ואבטחה ברשויות מקומיות באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים. המשרד פועל למיגור תופעת ההכפשות, ההסתה והשיימינג ברשת נגד עובדים סוציאליים, והיה שותף למעצר כנופיית הטרור הרשתי שפעלה נגד עובדים סוציאליים. המשרד מקיים ועדות אַל אלימות מחוזיות להגנה על עובדים ולמיגור תופעת האלימות במחלקות לשירותים חברתיים, בשיתוף גורמי אכיפת החוק וראשי הרשויות המקומיות. בשנת 2013 נחקק חוק למניעת אלימות במוסדות ובמתקנים המספקים שירותי רווחה, והמשמעות היא שניתנו סמכויות למאבטחים והעונשים הוחמרו.

שנים של הזנחה

אלא שלמרות הדברים, גומל מסרבת לקבל את הטענה שדרישות האבטחה נענו מלכתחילה, ועדיין סוברת שנושא האבטחה אינו מטופל כמו שצריך. "משרד הרווחה עשה דברים בעבר כדי לסייע לרשויות המקומיות להפעיל כל מיני פתרונות באבטחה של העובדים הסוציאליים. הבעיה שלא כולם מיישמים את זה. הממשלה טוענת שאין לה דרך לאכוף את זה. דברים אחרים הם יודעים לאכוף מצוין. מעבר לזה, הרשויות צריכות הרבה יותר ממה שמשרד הרווחה נותן. יש צרכים הרבה יותר מורכבים ומעמיקים. חסרים פתרונות להרבה מאוד מתקנים שנמצאים מחוץ לאגף לשירותי רווחה. המענה שכביכול ניתן, אינו מספיק".

גומל גם מפריכה את הטענות על ערבוב נושאי האלימות והשכר. לדבריה לא מדובר בנושאים שונים, אלא במקשה אחת. "אי אפשר לנתק את הדברים", היא אומרת בנחרצות, "אנחנו מאמינים ששנים שבהן הממשלה הזניחה את תחום הרווחה והבריאות, בעצם מעודדות אווירה שיוצרת אלימות. החוסר בתקנים מושפע מחוסר הרצון של אנשים להיכנס למקצוע בגלל השכר. יש מספיק אנשים שמסיימים לימודי עבודה סוציאלית, אבל לא מגיעים לעבוד במגזר הציבורי בגלל השכר הנמוך. אי אפשר לגמור את החודש כך. לא היה חתול בשק. הכול קשור בהכול".

היא מדגישה כי גם אם יאוישו כל עשרת האחוזים של התקנים שאינם מאוישים כיום, עדיין יצטרכו תקנים נוספים, היות שהבעיה היא קודם כול בשכר. "רק לאחר שנתקן את עיוותי השכר, אני מאמינה שנצליח לאייש את כל התקנים ואז ייפתחו תקנים נוספים וממילא האלימות תרד משמעותית. העומס הוא בלתי נסבל וכל הפונים מקבלים שירות פחות טוב. כשעובדים סוציאליים מגיעים למצב שבו הם צריכים לטפל ב-150 משפחות בממוצע, כאשר יש מקומות שאף ב-600 משפחות, ברור שאי אפשר להגיע לטיפול המיטבי. כמובן שיש אחריות על הפונים עצמם, אבל כשהמערכת כובלת את ידיהם של העובדים הסוציאליים, אחרי הזנחה של שנים וחוסר תקציבים, בוודאי שזה מעודד תסכול ומביא לאלימות כלפינו".

בעקבות הסיכומים, הבעיות ייפתרו?

"ההבטחה היא שאנחנו נכנסים למשא ומתן אינטנסיבי בשלושת החודשים הקרובים בנושא המוגנות, לקידום מערך הגנה לעובדים בשירותי הרווחה בכל רחבי הארץ. מיד בתום אותם שלושה חודשים, סכסוך העבודה לא נסגר, אלא ממשיכים במשא ומתן על נושא השכר והמעמסה".

מלשכתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ נמסר בתגובה כי "שר העבודה והרווחה חיים כץ נכנס לתפקידו לפני כשלוש וחצי שנים, ונדרש לגשר על פערים חריפים באיכות הטיפול באוכלוסיות המוחלשות, ובכלל זה נושא התקנים של העובדים הסוציאליים שבמשך עשור לא הותאמו למצב הריאלי בשטח. בשלושת התקציבים האחרונים, במסגרת המשא ומתן שניהל השר חיים כץ עם האוצר, תוגבר משמעותית כוח האדם בכ-800 תקנים חדשים שנוספו בין היתר לתחום הטיפול באוטיזם, בצעירים בסיכון ובקשישים. במסגרת זו כ-100 תקנים נוספו לתגבור רשויות חלשות, הוקצו 110 תקנים חדשים לטיפול באוטיזם (לעומת 7 בלבד שהיו בפריסה ארצית עד לכניסתו של השר כץ לתפקידו), 300 תקנים נוספו לטיפול בילדים וצעירים בסיכון, ו-300 תקנים חדשים יועדו לרשויות לשיפור איכות הטיפול באזרחים ותיקים".