הלחץ עשה את שלו. אחרי שבוע של פיגועים הוציא ראש הממשלה בסוף השבוע שעבר הודעה ובה הכרזה על הנעת מהלך להסדרת ההתיישבות.
מי שעוקב בוודאי שם לב מיד כי מדובר בפעם השלישית שבה מצהיר ראש הממשלה על צעד שמטרתו לקדם את הסדרת ההתיישבות.
ואכן, בבוקר פרסום ההודעה הוציא היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת המאפשרת להכשיר יישובים בתנאים מסוימים, על פי סעיף 5 שזכה לכינוי המקצועי "תקנת השוק". בקצרה, תקנת השוק מטפלת במכירת נכסים על ידי מי שאינו רשום כבעליהם מסיבה כלשהי. המצב הזה לא יאפשר כמובן להרחיב יישובים, אבל ישחרר צוואר בקבוק של אנשים שמעוניינים למכור את בתיהם ועד כה לא יכלו לעשות זאת, או שרצו להרחיב את ביתם ונשללה מהם זכות זו. אין ספק שמדובר בבשורה להתיישבות.
נתניהו לא הסתפק בהודעה וגם הניע מהלך. לצד צוות ההסדרה בראשות פנחס ולרשטיין קם "צוות זירוז" טיפול. את הצוות הקים סגן מזכיר הממשלה, רונן פרץ, ויהיו חברים בו ראש צוות ההסדרה פנחס ולרשטיין, עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות קובי אלירז ונציגים בכירים מהמינהל האזרחי. הוא היה אמור להתכנס לראשונה השבוע, אך הכינוס לא התקיים עד לשעת כתיבת שורות אלה.
מבירורים שערכנו עלה כי הצוות שבו יתכנסו הדרגים הגבוהים יותר, מיועד לעבוד לצד צוות ההסדרה הקיים. זה אותו צוות שבו עסקנו רבות באחרונה, ושהתקנים בו אמורים להיות מאוישים, על פי הבטחת משרד ראש הממשלה, בתוך כמה שבועות. הצוות הבכיר יעסוק בעיקר בשחרור חסמים ובפישוט העיסוק בכל חלקת קרקע בדרג הבכיר ביותר, כך שצוות ההסדרה יוכל לקבל את המידע, להציג את הפתרון המתאים ולהביא להסדרה המיוחלת על פי סעיף 5. במקביל ובלי קשר, יפעל צוות ההסדרה גם להכשרת מאחזים, כשעבודת המיפוי לשם כך נמצאת בשלב הסופי שלה.
אלא שקשה לדבר על טווחי זמן. אם בהתיישבות מצפים שנראה בתוך חודשים אחדים הסדרה, ספק אם אלה יהיו התוצאות. יש תחושה אמיתית של רצון טוב מצד משרד ראש הממשלה, אבל הגורמים הבכירים ביותר בהתיישבות סקפטיים אחרי גרירת הרגליים בבניית צוות ההסדרה. ראוי לציין שגרירת רגליים זו אינה קשורה ליו"ר הצוות, פנחס ולרשטיין, שמאז שמונה עובד דווקא באופן אינטנסיבי כדי לקדם הכשרת יישובים.
תוקפים ונוהים
בהתיישבות ממתינים לראות האם כעת יזורז המהלך להכשרת היישובים, או שמא מדובר בעוד הבטחה להתיישבות שניתנה תחת לחץ ויישומה ייקח עוד זמן רב. ראשי המועצות האזוריות ביו"ש אינם אופטימיים בינתיים. "אין שום טעם בהקמת עוד ועדה ממוחזרת וחסרת שיניים", נמסר מטעמם, "יתרה מכך, לוועדה אין שום יכולת להשפיע על המצב הביטחוני ועל זכויות התושבים ביו"ש למרקם חיים נורמלי. אנו קוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו להבין את מצוקת התושבים ביהודה והשומרון, ומצפים לפעילויות בשטח. על ממשלת ישראל והעומד בראשה להבין שאיננו מעוניינים להכיל את הטרור אלא לגדוע אותו. לשם כך אין צורך בהקמת ועדה אלא במתן הוראה לדרג המקצועי, הן בפן הביטחוני והן באשר לחיזוק ההתיישבות ולפיתוחה".
אלא שראשי המועצות שתוקפים את נתניהו מצד אחד, ממשיכים לנהות אחרי הליכוד מצד שני, ביודעם את התוצאות. גורם בהתיישבות, שמכיר היטב את עמדותיו של נתניהו, אומר לנו שהוא מתקשה להבין מדוע ראשי הרשויות ביהודה ושומרון לא עושים מהלך משמעותי יותר שיבהיר לראש הממשלה שיש להם אלטרנטיבות. "הם אומנם מפגינים פה ושם ויש הרבה רעש תקשורתי, אבל ברגע האמת הם ממשיכים לתמוך בליכוד, שבראשו עומד אותו נתניהו".
הגורם לא מבטא דעת יחיד. הליכוד יודע שיש לו בסיס איתן מאוד ביישובי יהודה ושומרון, וראש הממשלה יודע לנגן על כך בעת הצורך. "אני מבין את הצורך בחיבור למפלגת השלטון, במיוחד כראש מועצה", מוסיף הגורם, "אבל יש עוד מפלגות בימין. אולי אם כמתיישבים היינו משקיעים את הכוחות שלנו בבית היהודי, זו הייתה מפלגה עם יותר כוח, שהייתה מתברגת לעמדות כמו משרד הביטחון והייתה עושה יותר".
אומנם שמענו בעת האחרונה יותר מאדם אחד שחושב כך, אבל אין התעוררות בנושא הזה. הגורמים המובילים את התמיכה בליכוד ביו"ש מזכירים תמיד כי הקלף של ההתיישבות מול נתניהו הוא האיום מבפנים. זה הכוח שלהם בתוך תנועת הליכוד, שיש לציין שהוא אינו מבוטל כלל וכלל.
השאלה היא האם הכוח הזה מאוחד ונכון. נתניהו ידע בעבר לעשות הפרד ומשול בתוך הנהגת ההתיישבות, והוא לא יהסס לעשות זאת שוב. בשלב הנוכחי הוא סיפק את הסחורה בדמות הבשורה על האצת ההסדרה. השאלה היא אם זו סחורה בהקפה ומה יקרה כשמועד הפירעון יגיע.
הצבעה לפרוטוקול
הרחש האחרון בכנסת גורס שמועד הבחירות, שעדיין לא סוכם בין ראשי המפלגות, יהיה במהלך חודש יוני – כנראה אחרי חג השבועות, אי שם באמצע החודש. מדובר במועד שבליכוד כבר הבינו שמרבית הסיעות יתמכו בו. כדי לקיים את הבחירות במועד הזה, אפשר להחזיק את הממשלה עוד כשלושה חודשים.
המהמורה המרכזית של הממשלה היא עדיין חוק הגיוס. אגודת ישראל מתנגדת לנוסח הנוכחי ודורשת שינויים מופלגים, ישראל ביתנו כבר בחוץ והקואליציה שברירית מאוד בעניין. בימים האחרונים עלתה הצעה שהחוק יאושר בתמיכה של ישראל ביתנו ובהתנגדות של אגודת ישראל, אבל במקום שהאחרונה תפרוש מהממשלה, יוכרז על הקדמת הבחירות בהסכמה מיד לאחר אישור החוק.
נתניהו מעדיף שהסוגיה הזאת לא תהיה חלק מסדר היום בבחירות הבאות. שיח סביב הגיוס עלול להוסיף מנדטים לאביגדור ליברמן ובוודאי שיחזק את יאיר לפיד. ראש הממשלה רואה זאת בסקרים שמניחוחם הוא מתבשם מדי סוף שבוע.
הסקרים בינתיים מראים על ירידה במספר המנדטים של הליכוד, גם אם מתונה מאוד. נתניהו ינסה להפוך את מאי לחודש חגיגי, בעזרת יום העצמאות ויום ירושלים, כדי להגדיל את התמיכה הציבורית בו. יוני הוא חודש מושלם בשבילו. למקורביו הוא שב ואומר שאין לו בעיה שהממשלה תוציא את ימיה והבחירות ייערכו בנובמבר הבא, אבל העיסוק הסיזיפי בתחזוק הקואליציה מאלץ אותו להשקיע שעות נוספות. בינתיים הוא שורד. אחרי שיחלק כמה תופינים בצורת תיקים לחברי מפלגתו, הם יעבדו קשה יותר כדי לסייע לו בשימור הקואליציה. בימים שבהם אין רגע ביטחוני דל, אולי זה הדבר הנכון לעשות.
למעשה, מועד הבחירות לא באמת משנה. המערכת הפוליטית עדיין סקפטית לגבי אפשרות של החלפת ראש ממשלה בישראל. כן, אנחנו שומעים סופרלטיבים וקמפיין תקשורתי להאדרת מועמדותו של בני גנץ. שמות נזרקים לאוויר, אבל נתניהו הצליח ליצור מצב שבו נכון להיום בזירה הפוליטית אין לו מחליף ראוי.
זה לא משנה אילו מילים יאמרו מנהיגי האופוזיציה ואיך ינסו לזנב בנתניהו. למעט החקירות המרחפות כעננה מעליו, קשה לראות גורם שיביא אותו ליפול בקלפי. אגב, חלק מראשי המפלגות מודים בכך ורק רוצים לשפר עמדות. על כן, לא נורא אם הממשלה תמשוך עוד חודשיים או אפילו תוציא את ימיה, כי בסופו של דבר זה יהיה אותו נתניהו. דווקא הרכב הממשלה הבאה יכול להיות מדאיג בשביל לא מעט שחקנים במערכת הפוליטית, בפרט כשחלק לא מבוטל מהם עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק.
שוב שתי מדינות?
'תוכנית המאה' של ממשל טראמפ הופכת מיום ליום לבלון גדול שעלול להתפוצץ ולהותיר אחריו את אותה מציאות שהייתה לפני פרסום התוכנית. גורמים שפועלים מול צוות השלום המיוחד שפועל בארצות הברית, מקבלים מסרים מאוד מבולבלים. חלקם תוהים אם התוכנית הכה מדוברת בכלל מתגבשת לכדי מסמך ברור אחד. בצד האמריקני דוחים את השאלות על פרסום המתווה שלהם. "כשיגיע הזמן", אומר כל גורם אמריקני שנשאל בנושא.
שיחה עם גורם מדיני בישראל מעלה שאלות לגבי הזמן. "הממשל לא יפרסם את התוכנית לפני הבחירות בישראל, וינסה בכל כוחו לא לתת פומבי לדברים לפני שימוצו כל הניסיונות לערב את הפלשתינים", הוא אומר בשיחה עם 'בשבע'. הגורם מוסיף עוד כי "בצד הפלשתיני לא מוכנים לשמוע על התוכנית. מדינות אירופה אומרות לפלשתינים שהאמריקנים לא יעשו צעד דרסטי ומנסים לשכנע שהתיווך יעבור לידיהן. התוכנית הזאת נראית כמו שאיפה גדולה שקשה מאוד לתרגם למעשים, וזאת מבלי שאנחנו יודעים עליה דבר".
האמריקנים – וזה כבר די ברור – לא שוללים את עיקרון שתי המדינות כבסיס לתוכנית שלהם. אם פעם זה היה נראה כך בוודאות, נראה שהיום פני הדברים שונים. הנשיא טראמפ אומנם נוקט בגישה שלא מתחשבת יותר מדי בדעת העולם, וכבר הספיק להסתכסך במהלך כהונתו עם האיחוד האירופי, אבל גם הוא אמר שלא יפסול את פתרון שתי המדינות, אלא שהמצב תלוי בצדדים. כשמציעים תוכנית, מתווה פעולה, סביר להניח שתהיה בה הצעה כיצד אמורים לחיות הישראלים והערבים שחיים תחת אחריות הרשות הפלשתינית.
ראוי לציין כי בעוד ראשי הבית היהודי מתנגדים באופן נחרץ לפתרון שתי המדינות, ראש הממשלה נתניהו אינו שולל את הפתרון הזה לגמרי. יש לו נוסחה שבה אפשר לנהל מדינה פלשתינית לצד ישראל. לצד זאת, חשוב לומר שאנחנו שומעים לא מעט טרוניות, הן משרים וחברי כנסת והן מדרג השטח בליכוד, על עמדה זו של נתניהו.
אם אכן יעמוד לפתחו פתרון כזה שיכלול גם הסכמה פלשתינית, משהו שנראה כעת בעיקר כמו הזיה רחוקה, לא בטוח שעם לחץ אמריקני של ממשל טראמפ, שהיה כה נדיב כלפי ישראל, נתניהו יסתייג. אם זה יקרה, הוא לא יהיה ראש הממשלה הראשון מטעם הליכוד שמקבל החלטה בניגוד לעמדת התנועה.
לתגובות: nitsankeidar@gmail.com