סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם לקראת הכנס השנתי של המרכז לדת, לאום ומדינה שייערך מחר (שני), מצביע על נכונות גבוהה בקרב הציבורי היהודי בישראל להעניק תקצוב שווה לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים.
הכנס יועבר בשידור חי כאן בערוץ 7 החל מהשעה 10:00. לתכנית המלאה והרשמה לכנס לחצו כאן
לפי התוצאות, 57% סבורים שיש לאפשר גם לזרמים הלא אורתודוכסים להפעיל שירותי דת משלהם לעומת 33% בלבד שמתנגדים. עוד עולה, כי מחצית מהיהודים סבורים שיש לתקצב את הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים בהתאם לחלקם באוכלוסייה, לעומת 37% בלבד המתנגדים לכך.
לעומת זאת, 50% מהיהודים בישראל מתנגדים לאמירה כי יש צורך להתחשב ביהדות התפוצות בעיצוב המדיניות בנושאי דת בישראל, לעומת 38% שחושבים שיש להתחשב בהם.
פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות לוקה בסתירה פנימית: מצד אחד, במישור ההצהרתי, חוק הלאום החדש קובע מחויבות של המדינה ליהדות התפוצות; מצד שני, במישור הביצועי בתחום שירותי הדת, המדינה מתנכרת לחלק המרכזי של יהדות התפוצות, שנמנה על הזרמים הלא אורתודוקסיים. אי ההכרה באמונותיהם משדרת זלזול והדרה שמעמיקים את הקרע בין חלקי העם.
''בסקר הנוכחי מתברר כי רוב הציבור הישראלי סבור שיש לאפשר לזרמים הללו להציע שירותי דת משלהם בישראל וכמחציתו תומך בתקצובם בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה. בשלה העת למהלך מקדם שוויון בין הזרמים הדתיים בארץ הן מצד האינטרס הפוליטי, הן מצד החובה לקיים חופש דת והן מצד ההכרח לשמר סולידריות בין יהודים, בארץ ובתפוצות", הוסיף פרופ' שטרן.
בסקר נבחן גם יחסם של היהודים בישראל לשירותי הדת שמספקות הרבנות הראשית והמועצות הדתיות. מהממצאים עולה, כי רק 20% מצרכני הכשרות סומכים על הכשרויות שמעניקים ארגוני "צוהר" ו"השגחה פרטית" או על דיווח של בעל העסק כי הוא מקפיד על הלכות הכשרות.
שליש משומרי הכשרות הצהירו כי הם לא מסתפקים בכשרות הסטנדרטית של הרבנות הראשית אלא צורכים מזון בעל הכשר בד"ץ או מהדרין. 43% הצהירו גם כי הם אינם מרוצים מאיכות הפיקוח על הכשרות של הרבנות הראשית, לעומת 33% בלבד המרוצים ממנו.
עוד עולה מהסקר כי כמעט מחצית מהציבור היהודי בישראל (45%) אינו מקפיד על אכילת מזון כשר כלל, 38% מקפידים על כשרות ו-16% מקפידים על כשרות רק בביתם אך יאכלו אוכל לא כשר מחוץ לבית.
בכל הנוגע לשירותי הדת השונים- מקוואות, רישום נישואין וגירושין, שירותי הקבורה ורמת בתי הכנסת, הדעות חצויות בין הציבורים השונים.
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "בסקר הנוכחי וגם במחקרים קודמים שערכנו, מצאנו שרוב היהודים בישראל אינם נותנים אמון ברבנות הראשית, חושבים שהיא מושחתת ואינם חושבים שהכשרות שהיא מספקת טובה. מצד שני, הציבור שצורך את שירותי הדת עדיין רוצה לצרוך את שירותי הדת הממלכתיים.
''רוב הציבור גם סבור שהגיעה העת להפסיק את מונופול הרבנות הראשית על שירותי הדת, ולאפשר גם לזרמים אחרים להעניק שירותים דומים. אם מצרפים לכך את העובדה, שהציבור סבור שיש להעניק תקצוב גם לזרמים הלא אורתודוכסים- נוצרת כאן הזדמנות. מצב זה מצביע על הצורך לאפשר יותר פלורליזם בשירותי הדת לצד שיפור שירותי הדת הממלכתיים", הוסיף פרידמן.
מזכ"ל מפלגת האיחוד הלאומי אופיר סופר הגיב על נתוני הסקר ומסר: "למרות קמפיין אגרסיבי רוב אזרחי ישראל שומרי הכשרות בוחרים בכשרות הרבנות ולא בארגונים פרטיים. אנו בטוחים שזו תהיה גם התוצאה בקרב הציבור הדתי בנושאי הגיור, הנישואין והגירושין. הציבור הדתי בארץ הוא ממלכתי ואנו נמשיך יחד איתו לשמור על יהדות ממלכתית ומדינה יהודית".
הסקר נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, על ידי מכון הסקרים Panels LTD, בין התאריכים 13-16 בדצמבר 2018. בסקר השתתפו 502 מרואיינים יהודים המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה זו.