עם ישראל זקוק לאהבה

לרגל "ימי השותפות" של מכון מאיר פגשנו לשיחה את הרב דב ביגון, שייסד את האימפריה של 'מכון מאיר' והפך אותה לאבן מאבני היסוד של הציונות הדתית.

"אני קיבוצניק במקור. חזרנו ממלחמת יום כיפור, עם ישראל היה בחשבון נפש לאומי, רבים התעוררו והחלו לשאול שאלות שלא שאלו את עצמם עד אז. אנשים חיפשו את השורשים.

"הייתי אז מהראשונים שיצאו מהקיבוץ לחיים של תורה, אז באופן טבעי פנו אלי אנשים כדי שאעזור להם להתקרב. אז הקמנו חוג קטן ומצומצם, שהלך והתרחב, והפך אט אט למוסד של ממש", הוא נזכר.

אך טבעי היה שהמכון יקרא על שם אחד מהחיילים שנפלו בקרבות מלחמת יום כיפור - אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד, תלמיד חכם ששירת בצנחנים ונפל במהלך צליחת תעלת סואץ.

עם הזמן נקבעו מטרות ויעדים, וגם היום עשרות שנים אחרי, שומרים עליהם במכון מאיר באדיקות. המטרה: לקרב ליהדות באהבה בדרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ''ל ובנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל המשלבת אהבת תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.

"כיום יש לנו מחלקה בעברית עם מאות תלמידים ומחלקות בעוד 4 שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית. לצד זאת יש את את המחלקה לעולים מאתיופיה, בה גם יש לנו תוכנית להכשרת רבנים בעדה האתיופית, את המדרשייה של מכון אורה, את אולפני הגיור, את ערוץ מאיר ואת ערוץ מאיר לילדים.

"כשאני התקרבתי לא היה מכון מאיר בשבילי"

"כשאני התקרבתי ליהדות היה לי מאוד קשה", אומר הרב ומוסיף בחיוך "בשבילי לא היה מכון מאיר... לא היו ישיבות של בעלי תשובה, לא היה דבר כזה. כיום, 45 שנים אחרי שהקמנו את המפעל הענק הזה, אלפי אלפים של בני תורה זכו לינוק מאתנו ערכים, ציונות, אהבת הארץ ואהבת עם ישראל, והכל באהבה. הקמנו את המכון הזה כדי להאהיב את התורה, עם ישראל זקוק לאהבה. אנחנו כאן כדי להיות הכתובת לכל זה".

לקראת שנת 45 לייסוד מכון מאיר, ביקשנו מהרב ביגון לחזור עשרות שנים אחורה, לימים בהם הכל התחיל, אותם ימים בהם הוא הפריח את השממה, והקים את האימפריה שנמצאת כיום בכותל המזרח של מפעלי הציונות הדתית. "היו הרבה מאוד קשיים, הקושי המרכזי היה קושי קיומי", הוא נזכר.

"התחלנו מאפס, מכלום. היה יהודי יקר שהלווה לי באותם ימים אלף לירות, ככה התחלתי. היום אנחנו מדברים על מפעל ענק. התקבצו פה במשך השנים אנשים איכותיים, כיום הם ראשי ישיבות, רבנים, שרים בממשלה, חברי כנסת ועוד. אנשים פה מקבלים את הבסיס שלהם, האנושי, תיקון המידות, איך ללמוד תורה, למה ללמוד תורה, יראת שמים, אמונה, אהבת הבריות, אהבת המשפחה".

אחרי שמכון מאיר הביא בשורה אדירה לציונות הדתית, בהקמת ישיבה, ומכון אורה לבנות, הבינו ראשיה שיש צורך במתן מענה לרחוקים גם באמצעות הטכנולוגיה. הישיבה שהייתה החלוצה בתחום הקירוב רחוקים, גם כאן לא טמנה את ידה בצלחת, ותוך פרק זמן קצר הוקם 'ערוץ מאיר'. המטרה: להנגיש את התורה. לא סתם, הסלוגן שמלווה את ערוץ מאיר, הוא 'יהדות באהבה'. "רוב העם מחובר היום למדיה", אומר הרב ביגון. "כשהבנו את זה היה לנו רעיון שקרם עור וגידים תוך זמן קצר, והחלטנו להנגיש את התורה דרך הרשת, ולכן הקמנו כצעד ראשוני את ערוץ מאיר התורני".

"הערוץ פועל בחמש שפות", אומר הרב, "המטרה שלנו היא להפיץ תורה ולקרב ליהדות. הכלי הזה מיסודו מסוכן כל כך, אבל אנחנו משתמשים בו כדי להפיץ תורה. צופים בתכנים שלנו מיליונים רבים בכל שנה. אנשים מכל העולם. היה שלב שבו שאלנו את עצמנו מה עם הילדים, הרי הם הרבה מאוד שעות במדיה, איך אנחנו נותנים להם מענה? יום אחד הגעתי לקיבוץ, ודיבר איתי איזה חבר שהתקרב ליהדות, והוא מספר לי שיש לו בת שהיא עורכת את עיתון 'עלה', המקומון של הקיבוצים שהוציאו בשומר הצעיר. הוא אומר לי, 'הבת שלי אמרה לי שהיא לעולם לא תכניס הביתה יהדות, אלא אם הילדים יבקשו', וכאן, נפל לי הרעיון להקים ערוץ לילדים, גם הילדים צריכים מענה שכזה. כך, נכניס ערכים לבתים של הילדים".

כשהרב צבי יהודה זצ"ל רצה להפגין למען מכון מאיר

אחד מהאנשים שהובילו לפני 45 שנים להקמת 'מכון מאיר', היה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שתמך ועודד את ראש הישיבה, בימים בהם היה מדובר בכמה בודדים בלבד שהאמינו ברעיון. "הייתי לומד באותם ימים בביתו הצנוע של הרב צבי יהודה, למדנו 'אורות', ואזרתי אומץ ואמרתי לו "עם ישראל זקוק לאורות", אמר לי הרב צבי יהודה 'נו, נו, תעשה משהו'. קריאתו של הרב צבי יהודה הדהדה באוזניי שוב ושוב, וכך הקמתי את המפעל הגדול הזה", נזכר הרב ביגון.

"בתחילת הדרך היו לנו קשיים אדירים מול משרד החינוך שהקשה לנו את החיים בנושאים תקציביים, אז נאלצנו לצאת ולמחות", מוסיף הרב להיזכר מאותם ימים. "עליתי לביתו של הרב צבי יהודה שכבר היה בערוב ימיו, וביקשתי את ברכתו. הוא קם על רגליו בקושי רב, ואמר לי 'אני בא איתך להפגין'. אמרתי לו 'כבוד הרב, חלילה לי מלהטריח את כבוד תורתו, רק באתי לבקש ברכה'. הרב תפס את ידי, וזעק מדם ליבו 'יהי השם עמך ובעזרך, המצווה הזאת של לקרב את עם ישראל לתורה תעמוד לך לזכות', אמר לי. אני לא יכול לשכוח את דבריו"

כחלק מקמפיין השותפות המתקיים בימים אלה, מעוניינים במכון מאיר להגדיל את מספר חדרי השינה בפנימיות, לשפץ את אלה הקיימים, ולשפר את תנאיהם של התלמידים והתלמידות. את הפנימייה הקיימת, מתכוונים להרחיב על ידי תוכנית תמ"א 38 שתצא לפועל בקרוב. כשלב ראשון: תוספת של 100 מיטות לקליטת 100 תלמידים חדשים מידי שנה.

את המערך העצום של מכון מאיר מפעילים למעלה ממאתיים עובדים, אשר מועסקים בישיבה, מכון אורה, ערוץ מאיר על שלל מסגרותיו ובשאר הפלטפורמות. "לא פשוט לתחזק תקציב עצום כל כך, ולשלם את שכרם של עשרות רבות של עובדים. זו עגלה כבדה מאוד", אומר הרב ביגון. "כל תלמיד כאן מקבל טיפול צמוד. אם זה בלימוד, אם זה בחברה, אם זה בכל דבר בחייו, זה מערך עצום. המוסד הטיפולי הזה מחייב ריבוי של עובדים. זו לא ישיבה רגילה, זה מערך שלם של יחס אישי לכל אחד ואחת. התוצר הוא זה ששווה את כל ההשקעה. אנשים פה הרימו משפחות לתפארת".

לאן הולך עולם התשובה הציוני דתי?

"יש לי פרספקטיבה של למעלה מחמישים שנה, הקצב שהדבר הזה מתפתח הוא לא ייאמן. כשאני הגעתי בזמנו, היו שלוש ישיבות ציוניות בלבד, מרכז הרב, יבנה ועוד איזה ישיבה. היום אתה רואה ישיבות מקריית שמונה ועד אילת, ששם דרך אגב, הרב רודריגז הוא תלמיד שלנו. הגיע לכאן כשהוא לא דתי בכלל, היום הוא תלמיד חכם גדול בתורה. מכון מאיר תופס מקום של כבוד במפעל הציוני דתי, בקידום השיבה ליהדות ברוח אהבת הארץ והציונות. האם אני מבסוט? התשובה היא לא, אני חושב שהדבר הזה צריך להיות הרבה יותר גדול", אומר הרב.

לרגל 45 שנים למכון מאיר, בימים אלה הושקה 'תוכנית השותפות', מבצע מיוחד שבא כדי לאפשר למכון להרחיב אוהלה של תורה ולהפיץ את המעיינות. "המבצע הזה יאפשר לנו בעזרת התורמים ובסיעתא דשמיא לפרוץ קדימה", אומר בהתרגשות הרב ביגון. "כל אותם עשרות אלפי צופים בערוץ מאיר, בוגרינו, תלמידנו ושותפינו, יאפשרו לנו להמשיך. אני מצפה ומבקש מכולם להירתם ולתת לנו את הכוחות".

"כשאני נכנס להיכל הישיבה ורואה את התלמידים שוקדים באוהלה של תורה, אני קורן מאושר כי אני מבין שהחזון שלנו מצליח. יהדות באהבה. עם ישראל זקוק לזה כאוויר לנשימה וזה החזון שלנו".

כיום, שוכנת הישיבה בקומפלקס בן שני בניינים בשדרות המאירי 2. אבל זה רק בשנים האחרונות. בשנים קודם לכן, החלה הישיבה את דרכה בבניין הסמוך. "לפני למעלה מארבעה עשורים יום אחד הגיעה אלי רעיתי", נזכר הרב ביגון, "והיא מספרת לי שיש בניין למכירה בשכונת קרית משה, לך תראה את הבניין. אמרתי לה 'מה את רוצה ממני, אין לי פרוטה על הנשמה', ''אין לך מה להפסיד, לך', היא הפצירה בי".

הרב מוסיף ומספר, "נכנסתי לבניין, ראיתי פנימייה וחדרים גדולים, ואז הבנתי שזה המקום שאנחנו צריכים למכון מאיר, רק שלא הייתה לי פרוטה לפורטה. הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהגיע לבקר במקום אמר לי מיד "תכשיר כאן את המטבח, כאן תקום ישיבה לבעלי תשובה". עמדתי כאן למטה בפינת הרחוב, דיברתי עם הקב"ה ואמרתי לו ריבונו של עולם, אני בסך הכל רוצה לקרב את בניך, תן לי את היכולת לקנות את הבניין הזה. כדי להיכנס למכרז, היה צריך להביא המחאה בנקאית על סך חצי מיליון לירות, זה היה משהו לא מציאותי כמעט. שעה לפני סגירת המכרז אני פוגש לפתע מכר ותיק, שמפנה אותי לבנק המזרחי, שם חיכתה לי ההמחאה, יומיים אחרי זה הגיע הטלפון שזכינו במכרז, וכך הכל התחיל".

לתורמים שיקחו חלק במבצע השותפות, מציע הרב ביגון שותפות של ממש. "כל תורם רוכש לעצמו מנייה במפעל העצום הזה שנקרא מכון מאיר. מנייה הכי טובה בעולם שערכה לא יסולא בפז. התורמים יזכו לישועות ולהתברך בכל מילי דמיטב, ואנחנו נזכה להגדיל תורה ולהאדירה", חותם ראש הישיבה את דבריו.

היו שותפים בהכפלת מכון מאיר להרחבת עולם התשובה הציוני דתי