דעה
האגו בשמאל ינצח

האגו הענק של לפיד, גבאי וציפי לבני לא יאפשר להם לאחד כוחות וליצור את מחנה "רק לא ביבי" שהם כה מייחלים לו.

חיים לב - ערוץ 7 , י"ח בטבת תשע"ט

האגו בשמאל ינצח                -ערוץ 7
גבאי ולבני
צילום: פלאש 90

חודשים אחדים לפני הבחירות המוניציפאליות האחרונות שוחחתי עם האסטרטג שהוביל את הקמפיין של אחד מראשי הערים הגדולות בארץ.

מולו התמודדו שלושה מועמדים מוכשרים שהבטיחו איחוד כוחות לקראת הבחירות כדי להדיח את ראש העיר המכהן.

"תרשום לפניך – לא יקרה", אמר לי. מאין הביטחון שלך, תהיתי. "זה לא הביטחון שלי; זה האגו שלהם. זה הדי אן אי הפוליטי. בסוף האגו ינצח. לא יהיה איחוד", השיב.

שלושה חודשים לאחר השיחה בינינו התחזית שלו התממשה במלואה: לאחר קרבות בוץ עכורים הם נשארו בשלושה ראשים. גם התוצאה היתה בהתאם: ראש העיר המכהן ניצח בסיבוב הראשון בפער עצום משלושת יריביו. המספרים דיברו בעד עצמם: לו היו מתאחדים – העיר היתה נכבשת על ידי המוביל מביניהם.

הנחת היסוד בסביבת ראש הממשלה נתניהו היא שהאגו הענק של מועמדי השמאל בסוף ינצח. האגו הענק שלא אפשר ליאיר לפיד לחבור ליצחק הרצוג ערב הבחירות הקודמות לא יאפשר ליאיר לפיד לחבור לאבי גבאי - ולהיפך.

כך בני גנץ שמאמין ביכולותיו ולא מוכן להרכין ראש בפני אף אחד מבין השחקנים הפוליטיים הקיימים. הוא עוד לא טעם טעמה של הפוליטיקה, של הכנסת, עוד לא חווה כורסה ממשלתית אך כבר רוצה לכבוש את כס ראש הממשלה. למה? כי ככה עובדת הפוליטיקה.

וצריך לומר את האמת. לאגו הענק הזה יש רציונל מסוים ששופך אור על מאווייהם הכמוסים של ראשי המפלגות בכנסת שלא באמת רוצים לקחת את ההימור כדי להנהיג את ישראל. הם מעדיפים ציפור בינונית בטוחה אחת ביד בדמות הנהגת מפלגה בינונית מינוס על פני אפשרות של 50% להפוך לראש ממשלת ישראל. חיידק ההנהגה אינו באמת מפעם בעורקיהם.

ציפי לבני מספרת לכולם שהיא רוצה אחדות ועל הדרך היא עורפת ראשו של שותפה לדרך יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי שרק הולך ומתרסק בכל הסקרים האחרונים.

אבי גבאי מתקשה להכיל אותה ואת בוגדנותה הפוליטית. בשיחות סגורות הוא מתחרט על היום שהעניק לה את המתנה הגדולה שאי פעם יכלה לחלום עליה בשנים האחרונות – הענקת ראשות האופוזיציה. אבל עכשיו הוא חייב להציג זוגיות מאולצת וכפויה כדי שהשועלים לא יריחו דם ויבואו לנעוץ שיניים.

לבני זורה חול בעיני הציבור. היא מספרת שהקריבה בסבב הקודם את עתידה הפוליטי לטובת חבירה לבוז'י הרצוג. אבל האמת היא שכך היא הצילה את יוקרתה הפוליטית ואת כסאה בכנסת. אלמלא היתה חוברת להרצוג בבחירות הקודמות תנועתה 'התנועה' היתה נלחמת על אחוז החסימה ובמקרה הטוב היתה מתמודדת מול סיעת מרצ על הטייטל של המפלגה הצווחנית הקטנה בשמאל הקיצוני. היא לא עשתה עם המדינה אלא עם עתידה הפוליטי. האגו שלה לא הלך לשום מקום.

מוקדם לדעת כיצד תסתיים מערכת הבחירות. אבל דבר אחד כבר ברור: כל עוד הפוליטיקה המקומית לא תפתיע את עצמה עם חיבורים שיתעלו על הדי אן אי שלה בנימין נתניהו יכול להישאר רגוע.