נפתלי בנט ואיילת שקד עוררו אמש ביתר שאת את השאלה: 'הציונות הדתית הפוליטית, לאן?'.
הם ודאי לא יודעים את התשובה. המהלך שלהם התבסס על רעיון אסטרטגי שהסתובב ביניהם כבר הרבה זמן, אבל הביצוע היה נמהר, אולי נמהר מדי. המהלך הזה לא התבסס על סקרי עומק או על בדיקת עומק של השטח.
בנט ושקד יקבלו קולות מהציונות הדתית, אין ספק בכך. אבל לאן ילכו מרבית הקולות של הציבור הזה? המצב תלוי בעיקר במה שיעשו בבית היהודי לאחר עידן בנט ובאיחוד הלאומי לאחר עידן אורי אריאל, שכנראה לא ינהיג את המפלגה לקראת הבחירות הבאות.
מפלגת הבית היהודי נמצאת בצומת דרכים. היא דשדשה מספר שנים עד שבא בנט והסתמן כמושיע. כעת המושיע הלך. לפחות שני חברי כנסת מכהנים יתמודדו על ראשות המפלגה וזאת עוד לפני שיוצנח או יגיע מושיע אחר לתוך ההתמודדות אם וכאשר. בנט השאיר מאחוריו את ניר אורבך, מנכ"ל המפלגה, כנראה כנציג האינטרסים שלו. זה לא יחזיק מעמד, כי גם בתוך הבית היהודי היתה אופוזיציה לבנט שקולה עכשיו יגדל.
באיחוד הלאומי מנגד מגיעים במצב הרבה יותר טוב. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' נחשב כוכב ימין עולה, והוא ינהיג את המפלגה שלו לבחירות הבאות. השאלה היא את מי תכלול הרשימה הזאת.
אין ספק שיהיה כאן מהלך של איחוד או ריצה משותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי. המהלך שהתעכב בתקופת בנט, מתחייב, אך ממש לא בטוח שיהפוך את השלם לגדול מסך חלקיו.
עם זאת כדי להגדיל את האלקטורט וגם כדי למתן את הפיצול בימין, יצטרכו אחרי האיחוד הראשוני, לשקול להכניס בסוד העניינים מפלגות ימין נוספות, כמו 'יחד' של אלי ישי.
באיחוד הלאומי יהיה מי שירצה לראות במפלגה גם את 'עוצמה יהודית' של איתמר בן גביר, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי. הזיהוי הזה, שבבית היהודי דאגו ממנו שנים, עלול רק להזיק לאיחוד המסתמן בציונות הדתית. כן יהיה מדובר במפלגה ימנית לעילא ולעילא, אבל לא בטוח שנכון לזהות אותה עם הצד הכי קיצוני של הימין. זה שיקול אלקטורלי ציבורי שצריכים לחשוב עליו היטב הן בבית היהודי והן באיחוד הלאומי.
גם 'זהות' של משה פייגלין עולה בהקשר הזה. פייגלין עדיין לא הוכיח שהציבור שלו משמעותי מספיק, עומד ביום פקודה וגם שהציונות הדתית כציבור מעניינת אותו. צירוף שלו יכול להוות יתרון וחיסרון, אבל נראה שדווקא הוא האחרון שירצה להצטרף למפלגה דתית לאומית.
בנט ושקד סיפרו בין היתר כי הם מתפצלים כדי להפוך את החלקים לגדולים מסך השלם. בשיחות פנימיות דובר על כך ש'הימין החדש' שלהם והמפלגה המאוחדת של הציונות הדתית יגבשו בלוק חוסם לקראת הקמת הממשלה הבאה. זה כמובן לא מתואם עם האיחוד הלאומי, וגם לא ברור איך בבית היהודי יכולים להתחייב על דבר כזה כשלא יודעים בדיוק לאן פניה של המפלגה ומי ינהיג אותה.
ביום הבוחר - כל מפלגה תהיה לעצמה. אחריה, לא בטוח שברית האחים הזו של בנט תהיה חזקה כמו הברית ההיא בין בנט ולפיד. תוצאה רעה לבית היהודי-איחוד לאומי, תיצור מירמור נגד בנט. האם אז ירצו לעשות איתו גוש חוסם, או להיות חלק מהממשלה?
כל זאת עוד לפני שדיברנו על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהפעם ילך על הראש של בנט ושקד בימין, אולי אפילו תוך ניהול קמפיין מסוג כזה או אחר ביוזמתו ומאחורי הקלעים לחיזוק המפלגה הדתית לאומית על חשבונם.
כך או כך, שתי המפלגות שנותרו כעת צריכות להתארגן מהר. באיחוד הלאומי ייבחר יו"ר בקרוב מאוד, בבית היהודי צריכים גם כן לעשות זאת במהירות האפשרית. גם הליך האיחוד ובדיקת ההיתכנות לאיחודים נוספים בימין הדתי צריכים להיעשות בזריזות. הציבור הדתי לאומי צריך לקבל תמונת מצב כמה שיותר מהר כדי לנסות למקסם את מאגר הקולות של המפלגה הדתית לאומית המאוחדת.