
הנהלת בתי המשפט מחזיקה מאגר נתונים סודי על מועמדים לשיפוט בישראל, תוך שהיא הכחישה את קיומו בתכתובות רשמיות. כך דווח בעיתון ''ישראל היום''.
על פניו נראה שהקריטריונים של מאגר הנתונים מחייבים היו לרשום אותו כמאגר מידע, אך הנהלת בתי המשפט טוענת שהדבר "אינו מובן מאליו". דבר קיומו של המאגר נודע כבר לפני כשנתיים והנהלת בתי המשפט הכחישה ושינתה גרסה כמה פעמים.
המאגר מכונה "יהלום", ולמעשה הוא טבלת אקסל עם 322 רשומות העוסקות בעורכי דין שהיו מועמדים לשיפוט בשני העשורים האחרונים.
הטבלה כוללת מידע טכני בסיסי על אודות המועמדים, כמו גיל ומקום מגורים, לצד הציון שקיבלו המועמדים בקורס השפיטה שמקיימת הנהלת בתי המשפט, חוות דעת מילולית של בוחני הקורס, חוות דעת של ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים ואת ההחלטה הסופית - להמליץ לדיון בוועדה, או לא.
במאגר מופיעים עורכי דין מהשוק הפרטי, חלקם עורכי דין במגזר הציבורי ואף מספר מועמדים משורות האקדמיה.
המועמדים זוכים להערכות חיוביות אך השופטים יודעים גם לקטול. כך לדוגמא נכתב על עורך דין פרטי: "חרף תכונותיו החיוביות האישיות לא התרשמנו כי מכלול הנתונים הרלוונטיים בטופס זה כגון הבחנה בין עיקר לטפל ותכליתיות, אינו עובר את הסף המצדיק מינוי לכהונה שיפוטית".
תגובת מערכת בתי המשפט: הנהלת בתי המשפט מרכזת פרטים רלוונטיים על אודות מועמדים לשיפוט לצורך הליך המיון לקראת הדיונים בוועדות המשנה ובוועדה לבחירת שופטים. זאת בהתאם לסמכות הנתונה בחוק בתי המשפט ובכללי השפיטה.
לעניין רישום המאגר במרשם מאגרי המידע - מתנהל בימים אלה שיח בין הנהלת בתי המשפט והרשות להגנת הפרטיות שבמסגרתו נבחן, בין השאר, האם הפרטים המרוכזים כאמור לעיל על ידי הנהלת בתי המשפט מהווים "מאגר מידע" כמשמעו של מונח זה בחוק הגנת הפרטיות וכנגזרת מכך האם חלה חובה ברישום במרשם מאגרי המידע. לגבי השאלה האם נמסר למועמדים מידע מתוך ההחלטות לגביהם: תמצית מידע נמסרת למועמד.
לגבי שינוי עמדת הוועדה בעקבות פניות של שופטים: לא ידוע על מקרה שבו שינתה הוועדה את דעתה בעקבות פניית שופט ואף לא על פניות של שופטים לוועדה בנושא. אין כל נוהל בנושא. החלטות ועדת המשנה נעשות על בסיס שיקולים מקצועיים ענייניים בלבד, לשון התגובה.