הארגון "הרשת לבטחון המזון", שהוא גוף מקומי המאחד בתוכו 24 ארגונים לא-ממשלתיים, הבודקים את זמינות המזון בזימבבואה, הודיע כי "המאגרים הביתיים ירדו ל-0 או לפחות מכמות המספיקה לחודש" במחצית מ-52 המחוזות של זימבבואה. בכל המחוזות דרוש סיוע מזון.

המצב בזימבבואה החמיר בצורה חדה מאז ספטמבר, כשאז אף אחד מהמחוזות לא היה תלוי באופן מוחלט בסיוע, מציין הדו"ח.

בדו"ח נאמר גם כי בחודש שעבר גברה התערבות השלטונות בחלוקת המזון, ובמקביל, "הליכים מסובכים, דיעות קדומות פוליטיות ומחסני מזון ריקים" מנעו מאנשים רעבים לקבל סיוע מזון.

הרעב בזימבבואה עלול לפגוע ביותר ממחצית מ-13 מיליון התושבים שבה. הממשלה מטילה את האשמה למחסור במזון על הבצורת, אך ארגוני הסיוע, ובראשם האו"ם, טוענים כי הרעב הוא בעיקר תוצאה של מדיניות הנשיא מוגאבה, שהורה לתפוס חוות בבעלות לבנים, ובכך גרם להפרעה בזריעת ובקצירת היבולים.

ארגוני הסיוע וארגונים לשמירה על זכויות האדם טוענים, כי יש הוכחה ניצחת לכך שהממשלה מנצלת את מדיניות הגבלת המזון כדי לכפות על האזרחים לתמוך במוגאבה, השולט על זימבבווה מאז 1980. לדבריהם, הממשלה מנצלת איסורים חמורים על היבוא וההפצה של תירס כדי למנוע מזון מכל מי שחשוד בתמיכה ב"תנועה למען שינוי דמוקרטי" האופוזיציונית.

לדברי הארגון, באזורים עירוניים מתקשים אפילו אנשים בעלי כסף לקנות תירס, שהוא המזון העיקרי במדינה. המחיר בשוק השחור הגיע ל-2000 דולרים של זימבבווה לקילוגרם, עליה של 67 אחוז מהמחיר בספטמבר. מחיר זה גבוה פי 20 מהמחיר הרשמי, והארגון טוען כי בכירים ממפלגתו של מוגאבה שולטים על המסחר הבלתי חוקי של תירס במדינה.