"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", צייץ השבוע בטוויטר ח"כ יהודה גליק (הליכוד).
השמחה לא הייתה לרגל אירוסיו של גליק, שעליהם הוא הודיע יממה לאחר מכן, אלא על אישור חוק העישון במליאת הכנסת. בחוק, שאותו יזם גליק עם חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני), תמכו 44 ו-45 חברי כנסת בקריאה שנייה ושלישית, חרף התנגדויות ולחצים שהופעלו עליהם.
חוק העישון נועד להפחית את חשיפתם של בני נוער לעישון, ומשמש תיקון מקיף לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק. החוק מטיל מגבלות על פרסום ושיווק של סיגריות, ועל מכירת סיגריות לקטינים. בין השאר הוא אוסר הצגה בפומבי של מוצרי טבק, דורש חפיסות אחידות בצבע חום וללא סימני מסחר לכל חפיסות הסיגריות והסיגריות האלקטרוניות, ומכפיף את הסיגריות האלקטרוניות, שכיום לא חלה עליהן כל רגולציה, להגבלות החלות על מוצרי טבק.
ברגע האחרון, ולאור דרישת לשכתו של סגן שר הבריאות ליצמן, הוחרגה העיתונות המודפסת מהחוק. על פי הנוסח הסופי שלו, יוכלו חברות הטבק והסיגריות האלקטרוניות להמשיך ולפרסם בעיתונות המודפסת - עד מודעה אחת ביום. אולם כנגד כל מודעת פרסום של סיגריות, מחויב העיתון לפרסם מודעה נגדית המתריעה על סכנות העישון באותו עמוד ובאותו גודל בתוך שבוע לכל היותר.
נושא העישון מטריד מאוד את ח"כ גליק, שכבר שבת רעב לפני כמה חודשים במחאה על אי-קידום הצעת החוק שלו להגדלת המיסוי על סיגריות. "זו בשורה גדולה לחברה בישראל, ולכל מי שאכפת לו מחיי אדם", הוא אומר כעת בסיפוק ל'בשבע'. "זה חוק שלפי כל המומחים יציל את חייהם של כ-400 איש בשנה".
שסיגריה תהיה מוצר לא מעניין
8,000 איש מתים בישראל כל שנה מנזקי עישון. לפי הנתונים שמביא דו"ח שר הבריאות, שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל הוא 20.5 אחוזים, ויותר מ-50 אחוזים מהתלמידים שהתנסו בעישון עשו זאת לראשונה עד גיל 13. במשרד הבריאות מקשרים את הנתונים להשקעה הגדולה של החברות בפרסום: במהלך שנת 2016 שילמו חברות הטבק בישראל סכום של 3.55 מיליון שקלים על פרסומות, חסויות, קידום מכירות ודיוור ישיר.
הסיגריות לא הוצאו מחוץ לחוק. רק הפרסום הוא הבעיה?
"אנחנו לא יכולים לאסור על מכירת סיגריות", אומר ח"כ גליק, "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וכל אדם יכול לבחור לעשן. המטרה היא למנוע מעוד צעירים להיחשף לעישון. אנחנו מעוניינים שלא יהיה מסע שיווק אינטנסיבי, ויפסיקו לשכנע אנשים להתחיל לעשן".
החפיסות האחידות, באותו צבע ובלי מיתוג, נועדו להפוך את הסיגריות למוצר לא מעניין. "יוצרים את המיתוג כדי למשוך את העין. טבע האדם שהוא חומד מה שהוא רואה".
לצד השמחה הגדולה על הצלחת החוק, גליק כמובן מצטער על החרגת העיתונות המודפסת: "זאת הייתה דרישה של משרד הבריאות, שלכל אורך הדרך העניקו גיבוי מלא לחוק. אבל לא רק שהגבלנו את הפרסום בעיתונות המודפסת למקסימום מודעה אחת בעיתון, אלא גם יצטרכו מנגד לפרסם מודעה של משרד הבריאות לעודד הפסקת עישון, תוך הפניה למוקד ארצי לגמילה. כך שאנחנו מרווחים פרסום הסברה נגד העישון, ומקווים שהיא תגרום לעוד מעשנים לחדול".
"במדינות אחרות שבהן כבר עברה חקיקה על חפיסות אחידות ואיסור פרסום, יש ירידה בשיעור המעשנים", מציינת דנה פרוסט, מקדמת בריאות באגודה למלחמה בסרטן. גם היא מברכת על אישור החוק. "אנחנו בטוחים שהוא יכול לעזור בהורדת החשיפה למוצרי הסיגריות, ומקווים שבעקבותיה תהיה גם ירידה תלולה בנתוני המעשנים. איסור פרסום הוא דרך אחת, ויש דרכים רבות כמו הסברה, תוכניות גמילה וכדומה. צריך כמה שיותר עבודה בכמה שיותר נתיבים במקביל כדי להוריד את שיעורי העישון".
החלופה האלקטרונית – עוזרת או ממכרת?
ח"כ גליק מספר שבמהלך העבודה על הצעת החוק, פנו אליו יבואני סיגריות אלקטרוניות בבקשה שלא לכלול אותם בחוק, בטענה שזהו תחליף המיועד לגמילה למעשנים. הוא סירב. "מתברר שהמוצר משווק לצעירים, והפרסומות שלהם ברשתות החברתיות מעידות על זה. הם מכניסים טעמים וגם ניקוטין ולא משווקים אותו כמוצר גמילה. ברגע שאנשים מתחילים לעשן סיגריה אלקטרונית, מהר מאוד הם עוברים לסיגריות רגילות. הצעתי להם למכור את הסיגריות האלקטרוניות בבתי המרקחת בהתאמה למרשם רופא שמאשר שמדובר במוצר גמילה. אם הם ילכו על המהלך - אני מוכן לעודד אותו".
דנה פרוסט מצטרפת לביקורת של ח"כ גליק. "בארצות הברית היה זינוק מטאורי של החשיפה של בני נוער לסיגריות אלקטרוניות. הם קוראים לזה מגיפה. רובן המוחלט מכיל ניקוטין, חומר ממכר ומזיק, במיוחד כשמדובר בבני נוער. הוא גורם להפרעות קשב וריכוז ופוגע ביכולת הלמידה ובזיכרון. המוח ממשיך להתפתח עד העשור השלישי לחיים, וגם בני 24 שמעשנים יכולים לסבול מפגיעה בתפקוד המוח ובתפקודים קוגניטיביים. לדבר על סיגריות אלקטרוניות כמשהו תמים זה שקר".
בנורבגיה חלה עלייה חדה בפופולריות של תחליף לעישון, ושיעור המעשנים שם דווקא ירד ב-50 אחוזים בתוך עשור.
"ההשוואה לא צריכה להיות לסיגריה רגילה, אלא לחדר נקי. מדובר במוצר חדש יחסית, לכן המחקר על ההשפעה שלו עדיין לא מספיק מלא. כמו שלפני כמה שנים חברות הטבק פרסמו על סיגריות לייט שפחות מזיקות, והיום יודעים שהן מזיקות לא פחות. גם כאן מדובר במוצר המכיל ניקוטין, שכל תפקידו הוא לגרום לרווח של חברות הטבק. סיגריה אלקטרונית היא שער כניסה לעולם העישון, הרגל ממכר שקשה להפסיק".
את ההאשמות הללו דוחה בתוקף ליאוניד סטולפינסקי, סמנכ"ל חברת 'טייק אייר' המשווקת סיגריות אלקטרוניות ועוד מוצרי אידוי. מבחינתו, המטרה היא לעזור לאנשים להפסיק לעשן. "במהלך הדיונים עם משרדי הבריאות והכלכלה לא הוצגו שום מחקרים", הוא טוען, "בנושא סיגריות אלקטרוניות יש מחקרים רבים – איך זה עובד, ממה זה מורכב, מה הם החומרים הנפלטים ואיך זה משפיע. העמדה שמשרד הבריאות נקט היא להשוות אותן לסיגריות רגילות, בלי להתייחס לכתבי עת ומחקרים. את העמדה הזאת קיבלה גם ועדת הכלכלה שלא שמעה את העמדה שלנו, למרות כל המאמצים להגיע ולהשמיע את קולנו".
יוזמי החוק טוענים שזה לא בדיוק מוצר גמילה.
"יש לנו נתונים משנת 2012. מאז ומעולם החברה שלנו לא מכרה סיגריות אלקטרוניות לצעירים מתחת לגיל 18, כל הלקוחות שלנו כבר מעשנים ומגיעים אלינו כדי להפסיק לעשן. יש מחקרים שמראים בצורה מובהקת שמאז שהסיגריות האלקטרוניות נכנסו לשוק, השימוש בסיגריות רגילות קטן. מדובר באלטרנטיבה שפחות מזיקה ב-95 אחוזים, על פי נתוני משרד הבריאות הבריטי. בדקו אנשים שאיידו לאורך שלוש וחצי שנים וגילו שאין כל השפעה בריאות, בדרכי הנשימה וכדומה".
למלחמה בסיגריות האלקטרוניות יש תומכים אינטרסנטים ברורים: בעלי חברות הטבק, שמחכים לנפילת המתחרות. "חברות הטבק הרוויחו בגדול", קובע ליאוניד, "אין להן שום אלטרנטיבה בשוק הישראלי. הן עדיין מנסות לחסל אותנו". לדבריו, גם לחברות התרופות יש אינטרס לפעול נגדם. "אנחנו מהווים אלטרנטיבה לתרופות עם תופעות לוואי קשות. חברות התרופות מפסידות לקוחות, והן הפעילו לחץ לא קטן על מקבלי ההחלטות כדי לגרום לחיסול ממוקד".