סדרת חינוך
סדרת חינוךצילום: צביקה מור

אני סתם אמא. קמה בבוקר משכימה את הילדים בשיר ובחיוך, מארגנת אותם בכייף, חיבוקים ונשיקות ויאללה לגן ולבית הספר.

אני סתם אמא לילדים. מכינה בערב את ארוחת הצהריים הבאה, מדיחה את הכלים מנגבת ומחזירה, יוצאת להליכה וחוזרת רעננה, תולה מכונה מהגיגית והופה לשיחה הזוגית.

אני סתם אמא עם חצי תואר ראשון, שבין לבין מספיקה גם לישון. בלילה כמה פעמים מניקה, ומחפשת את המוצץ של הקטנה. מרגיעה את הקטן שחלם חלום רע ומכניסה עוד מכונה.

אני סתם אמא שיוצאת בבוקר לעבודה וחוזרת בשעה ארבע. מכינה שיעורי בית עם הילדים. לוקחת ומחזירה לחוגים וחברים. מכינה ארוחת ערב טעימה. יושבת עם ילדיי ובעיקר מקשיבה. מתקלחים. שיניים מצחצחים ולמיטה נכנסים.

אני סתם אמא שלא עוסקת ב"מימוש עצמי" ובפייסבוק אין לי דף עסקי. לא חשפתי תגלית חדשה ובעיתון של המגזר לא כתבו עלי כתבה. אבל מה? הקמתי עם חברה גמ"ח בגדים בשכונה.

אני סתם אמא בלי תעודות ותארים אבל עם 7 ילדים מתוקים. מה אכתוב בפייסבוק? שסירקתי את הילדה מכינים? שתפרתי מכנס שנקרע? שסיפרתי סיפור לבתי כשהייתה עצובה? שהכנתי צלחת לבעלי שחזר עייף ורעב מהעבודה? שהחלפתי מצעים ל9 מיטות? שהכנתי ארוחות לשתי יולדות? שעזרתי בהכנת שיעורי הבית? שהשכנתי שלום בין שני ילדים רבים? שמנקה פעמיים ביום את השירותים כי יש לי בית של בנים?

אני סתם אמא ל-7 ילדים. יהיו לי עוד 64 אסיפות הורים. כמה מאות מבחנים. כך וכך טיולים שנתיים. עוד 5 טיפולים אורתודנטיים. אינספור משברים ואולי גם כעסים. כמה מקרים של ברוגז ואכזבות. וכמובן בר ובת מצוות וחתונות.

אני סתם אמא לילדים. לא משתתפת בישיבות חשובות ואין לי משכורת של 5 ספרות. איני נמצאת ברשימה של המצליחים והמבטיחים ולא מופיעה בכל העיתונים והמסכים. בשבילי העונג זה שולחן שבת עם בעלי והילדים, ושיכולה קצת לנוח כשנוסעים לשבת להורים.

אני אמא לילדים. אם בישראל. זו מנת חלקי וזה אושרי. יש לי ממוצע בגרות 110 ו680 בפסיכומטרי. יכולתי להיות רופאה, עורכת דין או רואת חשבון מצליחה ומבוקשת ואולי גם אהיה כי אני יודעת לחבוש את כובע המתעקשת. אך בשבילי אין יותר חשוב מלגדל ילד יהודי ואם אפשרי אז גם את השביעי והשמיני . אני יודעת. זה נשמע פרימיטיבי וככה לא מדברים, אך אני יודעת שזוהי האמת ולא אכפת לי מה אומרים. יום יבוא וכולם יכירו שהעיקר זה לחיות ולא התעודות. העיקר זה החיים ולא הדברים הנוצצים. ילדים בריאים ושמחים צריכים הורים פנויים ורגועים ואז אפשר לחנך לערכים.

ואל תדאגו החיים עוד לפני ואני הולכת להגשים כמה ממשאלותיי. כי גם אחרי גיל ארבעים, כשהילדים כבר גדולים ניתן להשלים תארים. וגם אמא לחיילים יכולה להתחיל לימודים. כמה השלמות קטנות לתואר שלא סיימתי ומייד לתואר השני כי לעצמי התחייבתי. סידרתי כבר הרשמה ומתחילה ממש בחודש הבא. וגם אם אהיה מרצה בטכניון אזכור שלהיות אמא זה תמיד הדבר הראשון.