גם עשור אחרי שעזב את תחום היזמות לטובת ראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת נותר יזם בנשמתו. עכשיו הוא מסמן את המטרה הבאה: מקום גבוה בליכוד ותפקיד ביצועי בממשלה הבאה.
"לא חשבתי בעבר שאהיה בתוך המערכת הציבורית", הוא מספר בריאיון ל'בשבע'. "מה שגרר אותי לעשייה, כשהייתי יזם הייטק, זו ההבנה העמוקה שהעיר ירושלים נדרשת ליכולות של יזם, איש עסקים, מישהו שיחולל בה שינוי. אני מסיים עשור בעיר ירושלים עם המון עשייה במגוון תחומים. הייתה לי התלבטות אם לעשות עוד חמש שנים בירושלים או לעבור לרמה הלאומית, לקחת את ניסיון החיים שלי ולהקרין על מדינת ישראל כמכלול. קיבלתי החלטה לעשות זאת".
למעשה ההחלטה התקבלה כבר לפני שלוש שנים, כשברקת הצטרף רשמית לתנועת הליכוד.
למה דווקא הליכוד?
"הליכוד מבחינתי הוא בית קלאסי, כי אני נץ מדיני, ליברל כלכלי עם רגישות חברתית, רואה את עצמי כמי שמסתכל בממלכתיות על העתיד של המדינה ודמוקרט בנשמתי. אלה התכונות הקלאסיות של הליכוד וזה מאוד מתאים לי. לא הייתה לי כלל התלבטות כשהצטרפתי, ולשמחתי כשהודעתי על התמודדות בפריימריז קיבלתי את ברכתו של ראש הממשלה".
נראה שראש הממשלה חפץ מאוד בהתברגות שלך במקום גבוה ברשימה.
"יצא לי בעשור האחרון גם לתמוך בראש הממשלה וגם לקבל ממנו גיבוי על פעולות טובות שעשינו בירושלים. יש לי מערכת יחסים מאוד טובה עם ראש הממשלה, ואני בא לסייע לו לסחוב את האלונקה הציבורית".
אתה מכוון לתפקיד מסוים? אולי השר לענייני ירושלים?
"אני חושב שכל בר דעת מבין שהאתגרים של ראש עיריית ירושלים שקולים לאתגרים שעומדים בפני שר בכיר. התעסקתי בסוגיות מאוד מורכבות שמחייבות הבנה עמוקה ופרספקטיבה רחבה מאוד. השאיפה שלי היא לשרת גם בתפקיד ביצועי. אשאף להיות שר ולתרום את תרומתי לעם ישראל ולארץ ישראל כולה, וכל תפקיד שראש הממשלה יטיל עליי אשמח לקחת".
אתה רומז שאינך מגיע כדי להיות ח"כ פשוט מן השורה?
"השאיפה כאמור היא תפקיד ביצועי, אבל אני לא מפונק. כבר ישבתי חמש שנים באופוזיציה בעיריית ירושלים. אני מקווה שאוכל לזכות לאמון חברי לתנועה ולהתברג במקום הכי גבוה. משם, בשילוב יחסים טובים עם ראש הממשלה, אשמח לקחת תיקים כבדים וטעונים. יש לי מצברים מלאים והמון רצון להיות שליח ציבור".
לא לשתי מדינות
ברקת מגדיר את עצמו כ"נץ מדיני", אבל זה מושג רחב מאוד שבימים אלה משתמשים בו מגוון פוליטיקאים.
כשאתה אומר "נץ מדיני", למה אתה מתכוון?
"אמרתי והוכחתי שירושלים היא אחת ומאוחדת לנצח. תפיסת עולמי היא שיהודי יכול לחיות היכן שהוא רוצה בעולם, בוודאי בירושלים. ביצענו רישום מלא של כל תושב ערבי בעיר וזה תהליך ריבוני. תכננו חלק מהשכונות הערביות כדי למנוע ולהקטין את הבנייה הבלתי חוקית".
ומה לגבי הפלשתינים ויחסינו איתם?
"אני אומר לא לשתי מדינות. יש ממערב לנו בעזה ישות טרוריסטית אסלאמית קיצונית, ואין שום סיכוי בעתיד הנראה לעין לעשות איתם הסדר כלשהו. הם רוצים להשמיד אותנו ואנחנו צריכים להיות חזקים ואגרסיביים מול כל ניסיון לפגוע בנו. אני יכול לחיות עם אוטונומיה אזרחית לערים הערביות באמצעות הרשות הפלשתינית, אבל במקביל אני רוצה לראות את יישום ההחלטה שקיבלנו בליכוד, על החלת החוק הישראלי כולו ביהודה ושומרון. החיים של התושבים שם בעייתיים מאוד במצב הנוכחי, בעיקר בהיבטים של בנייה ואיכות חיים. צריך לשדרג ולשפר להם את איכות החיים, כי הם לא הולכים לשום מקום. חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שעשיתי בשכונות במזרח העיר, הוא אתגר שצריך לפעול חזק מאוד כדי לטפל בו".
יש לדעתך שיתופי פעולה עם הפלשתינים שיכולים להצליח?
"יש תובנה עמוקה שלמדתי מירושלים, והיא פיתוח כלכלה משולבת. באזור יהודה ושומרון צריך להרחיב את שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים בנושא תעסוקה, כשהמודל הוא אזור התעשייה בברקן. אנחנו צריכים להגדיל באופן ניכר, במקביל להיקפי הבנייה לתושבים היהודים, גם את היקפי בניית אזורי התעסוקה המשותפים ליהודים וערבים יחד באזורי C. לאחרונה נסעתי לארצות הברית, והוזמנתי על ידי ג'ייסון גרינבלט ואחרים להשמיע את תפיסת עולמי לגבי הפיתוח הכלכלי המשולב, שלטענתי מביא שקט ושלום וגם מחזק את הריבונות שלנו. זה מתווה שלדעתי לא מפותח מספיק, וארצה מאוד לדחוף את הנושא הזה קדימה".
פרופסור לשיח עם החרדים
חוק הגיוס ריחף כענן מעל הממשלה היוצאת, וירחף גם מעל ראשה של הממשלה הנכנסת. מה הפתרון הנכון לדעתך?
"אני מכיר היטב את הסוגיה הזאת, ויש לי דווקא חשיבה לא קונבנציונלית בעניין. אני טוען שאין כאן בעיה אמיתית. אולי יש כאן מחלוקת פוליטית-משפטית, אבל לא מדובר בבעיה אמיתית. צריך לציין כי מספר החרדים שהתגייסו לצה"ל בעשור האחרון עלה פי עשרה. הצבא, מבחינתו, לא באמת נדרש לקיבולת גבוהה יותר של חיילים חרדים, כי הרי מדובר בפלוגות של בנים בלבד, ואם הגיוס יתרחב יתר על המידה הדבר עלול לפגוע בממלכתיות של צה"ל. לכן הצבא נרתע מלגייס את כל החרדים במדינה, וממילא גם אין דרישה אמיתית כזאת. צה"ל יודע לגייס את כמות החרדים שהוא נזקק להם וחושב שהוא יכול לשלב אותם בשירות. אם כך, אני תוהה איזו בעיה אנחנו מנסים לפתור".
ומה התשובה לתהייה הזאת?
"מהשיח שהיה לי עם הציבור החרדי בירושלים, הפכתי לפרופסור בתחום, עם יכולת לנהל שיח פורה עם כל הפלגים. מהשיח הזה הבנתי שאם אתה לא כופה על החרדים אלא משווק לחרדים, מספר בני הישיבות שמתגייסים לצה"ל יגדל באופן ניכר. אם אתה משווק, בלי לקבוע בחוק מספר חרדים שחייב להתגייס, מספר המתגייסים מהציבור יגדל. אפשר לגייס יותר חרדים בלי שיהיו להם טענות ובלי מלחמות. הצגתי את התזה הזאת לרמטכ"ל, לח"כים ולגורמים רלוונטיים אחרים, ואף אחד לא אמר לי שאני טועה. מדובר בבעיה שהמציאו פוליטיקאים כדי לריב זה עם זה, ואפשר לפתור אותה במתן מנדט לצה"ל להרחיב את גיוס בני הציבור החרדי, על פי הצורך. אפשר לתת לזה מענה אמיתי".
עוד סוגיה שאתה מכיר מירושלים, אבל למעשה היא נושא לאומי, היא רחבת הכותל הדרומית.
"רחבת הכותל הקיימת תמיד היוותה מקום קדוש לעם ישראל, שמנוהל אורתודוקסית, ועל זה אין ויכוח. לגבי הרחבה השלישית, יש את הגישה שלא מעוניינת ברחבה המשולבת, ואת הגישה שלדעתי בית המשפט יחייב, שנותנת מענה מסוים לציבורים שרוצים להתפלל לא בדרך האורתודוקסית. אני טוען שאם זה לא יוכרע בהסכמה, ההכרעה תהיה של בג"ץ. עדיף שזה יוכרע בהסכמה על ידי הסיעות שמרכיבות את הקואליציה מאשר שיכתיבו לנו מה לעשות, כי אם זה יגיע לבית המשפט – אני לא משוכנע שהוא יצדד בעמדת הרבנים".
העלית את נושא המתח בין הכנסת לבית המשפט העליון. באיזה צד אתה מצדד בוויכוח הזה?
"אני בהחלט מאמין בהפרדת שלוש הרשויות, אבל לעיתים יש לנו אתגר באינטראקציה ביניהן. כדי ללמוד את הסוגיה שאלתי מה מקובל בעולם, ומתברר שבארצות הברית, בקנדה ובמקומות אחרים המודלים של הממשק בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת אינם כמו בישראל, ויש שיטות לא פחות טובות. לדעתי לא צריך לחשוש מלתקן תיקונים עדינים, בהסכמה בין הרשויות ככל האפשר, על בסיס מדינות אחרות בעולם. הן לגבי סוג ההרכב שפוסל חוקים, הן לגבי הגשת חוות דעת חלופיות לאלו של היועץ המשפטי לממשלה והן לגבי סוגיות נוספות".
הצוואה של הרב אליהו
כשמבקשים מברקת לבחור נושא אחד משמעותי שאליו הוא יירתם בכנסת הבאה, הוא לא מתקשה לענות. ראש העיר היוצא לא מבזבז רגע, ואפילו מכין תוכניות עבודה ליום שאחרי הבחירות. "התחלתי לעבוד עם צוות מיוחד, כפי שעשיתי לפני שנכנסתי לירושלים. רתמתי את מי שנחשב היום כמקצוען מספר אחת בעולם בתחום חקר היתרון התחרותי של חברות ואומות, פרופסור מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, ואנחנו רוצים להכין תוכנית חומש, כפי שעשיתי בירושלים, לפיתוח כלכלי של הגליל והגולן, יהודה ושומרון והנגב והערבה.
"יש לי תשוקה להפוך את חבלי הארץ הכל כך חשובים הללו ליותר אטרקטיביים. השאיפה שלי היא לראות יותר יזמים בחבלי הארץ האלה ויותר זוגות צעירים שבאים להתגורר בהם. אנחנו צריכים לראות איך ההייטק, התיירות ותחומים נוספים מבוזרים על פני כל חבלי ארץ ישראל. אני מאמין שאני יודע איך לעשות את זה. בלי קשר לתפקיד שיוטל עליי, אני אנסה לדחוף לסדר היום את הטיפול בפריפריה הגיאוגרפית ובהתיישבות מצד אחד, ובפריפריה החברתית מצד שני".
מה הולך להיות המוטו שלך בקריירה הפוליטית הארצית?
"אנחנו צריכים לדאוג לכולם ואסור להשאיר איש מאחור. העמדה האידיאולוגית הזאת היא נקודת המוצא שלי. למדתי המון עליה מהרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהייתה לי הזכות הגדולה להיות איתו, והוא ציווה עליי ממיטת חוליו לשמור על ירושלים. אני חייב להבין את הצרכים של כל ציבור ולמצוא כיצד האחד לא בא על חשבון השני, אלא לצידו. אני מאמין שהגישה הזאת מאוד מתאימה לליכוד, שהיא תנועה ממלכתית. אני מכיר את האתגרים ומבין היכן הקונפליקטים ואיך נפתור אותם. אני משוכנע שעם התובנות הללו, כפי שהצלחנו בירושלים, נוכל להביא יותר שותפים גם לזירה הלאומית".
איפה תהיה בעוד עשר שנים?
"איפה שירצה הקב"ה. אני רואה את עצמי בשירות הציבורי. בשביל זה אני צריך לקבל את אמון חבריי ושותפיי לתנועת הליכוד, ולאחר מכן לשרת את עם ישראל בכל תפקיד שיטילו עליי. מיציתי את העניין העסקי, ועכשיו כל כולי, בשקל לשנה, רוצה לפעול, לעזור ולסייע לעם ישראל ולארץ ישראל".
כשברקת אומר שקל לשנה, הוא מתכוון לתנאי התשלום שעליו התעקש בעיריית ירושלים. הוא לא מהסס להתעקש עליו גם בכנסת. "בעירייה אמרו לי בתחילת הדרך שזה בלתי אפשרי ובכל זאת הצלחנו, ואני מאמין שגם בכנסת יהיה כך. בתפקידי כראש עיר עבדתי תמורת שקל לשנה, וגם בתפקיד הבא אעבוד כך, כי באתי לשרת את הציבור נטו".