בית משפט השלום ברחובות הרשיע היום (שלישי) את אורן זרוג, ועותניאל מדר בגרימת מותה ברשלנות של אביבה חיון ז"ל ובחבלה ברשלנות בגין פציעתם של כעשרים אורחים שהשתתפו בחתונה באולם האירועים "עדיה" ביבנה.
מדובר באירוע שהתרחש בחודש יוני 2015 במהלכו קרסה באולם נברשת תאורה, קריסה שהביאה למותה של חיון ולפציעתם של כעשרים אורחים נוספים.
במקביל זיכה בית המשפט את ניסן ברנס מביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות. כתב האישום המקורי כלל שני נאשמים נוספים, עובדיה כהן ויגאל עקליאן מבעלי האולם, שהורשעו בעבר לאחר שהגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות ואף עונשם נגזר כבר.
אורן זרוג שימש כשותף בחברת תאורה ואף מונה כאחראי התאורה באולם עדיה, זאת על אף שהיה חסר הכשרה או השכלה הנדסית. עותניאל מדר הינו מהנדס קונסטרוקציה.
במהלך אוגוסט 2014 הותקנו מרבית גופי התאורה באולם עדיה. לאחר שמועד פתיחת האולם התקרב, ובאולם לא היה גוף תאורה מרכזי, הציע זרוג לבעלי האולם לתכנן גוף תאורה מרכזי על סמך סרטון וידאו שראה באתר YOUTUBE, על אף שלא הייתה לו כל הכשרה בתחום.
לשם התקנת גוף התאורה בתקרת האולם גייס זרוג את ברנס, אותו הנחה באיזה אופן עליו לתלות את גופי התאורה, זאת מבלי להיוועץ עם איש מקצוע. גוף התאורה הותקן כאשר הוא לוקה בכשלים רבים, ובעוד לכל אחד מעשרות גופי התאורה הקטנים שהותקנו בתקרת האולם על ידי חברת התאורה חובר כבל אבטחה, דווקא לגוף התאורה המרכזי לא דאג זרוג לחבר מנגנון אבטחה למניעת צניחת גוף התאורה במקרה של כשל.
בתאריך באוגוסט 2014 נפתח האולם והחלו להתקיים בו אירועים באופן שוטף ובנוכחות אנשים רבים. זאת, בעוד שבעלי האולם וזרוג ידעו שגוף התאורה לא תוכנן ונבנה על ידי מי שהינו בעל הכשרה מתאימה לכך, ואף לא נבדק ולא אושר על ידי מהנדס מכונות מוסמך. הנאשמים אף לא דאגו לקיומם של אמצעי בטיחות לגוף התאורה.
בחודש נובמבר 2014 הוזמן המהנדס מדר לבדיקת כלל גופי התאורה באולם ואישר את גוף התאורה. מדר לא ביקש פרטים חיוניים על גוף התאורה, לא ביצע בדיקה מעמיקה ולא הבהיר לנאשמים שאינו מוסמך לתת אישור לגוף התאורה, אשר מאחר והיה מחובר למנוע הינו בבחינת מכונת הרמה שעל אישורה אמון רק מהנדס מכונות. לאחר שקצין הרישוי סירב לקבל את האישור בשל העובדה שהיה מדובר באישור לקוני בכתב יד, הוכן מטעמו של מדר, מבלי שביקר בשנית באולם, אישור מודפס.
בליל האסון התקיימה באולם חתונה ובה כ-700 משתתפים. במהלך האירוע הופעל גוף התאורה כך שעלה וירד מעת לעת. בסביבות השעה 00:30 עמדו במרכז האולם, מתחת לגוף התאורה, אנשים רבים ובהם אביבה חיון ז"ל. באותה העת, הפעיל איש התאורה את הכפתור שמניע את גוף התאורה. בסמוך לכך נשלף הכבל מהמהדק וגוף התאורה קרס, נפל על חיון וגרם למותה באופן מידי וכן גרם לפציעתם של אורחים נוספים, חלקם פונו לבית החולים ואושפזו.
בהחלטה נקבע בהתייחס לזרוג כי: "הוכח כי זרוג התרשל בתכנון המתקן המרכזי, בכך שחרג באופן קיצוני מהסטנדרט הנדרש בתכנון מתקנים הנדסיים מורכבים. עוד הוכח כי זרוג התרשל בהקמתו ובהתקנתו של המתקן המרכזי, בכך שחרג באופן קיצוני מסטנדרט הביצוע הראוי להקמה ולהתקנה של מתקן הרמה הנדסי מורכב התלוי מעל אנשים... תרומתו של זרוג הייתה מהותית שכן אלמלא התרשל בתכנון בתכנון ובביצוע, לא היה נגרם האסון. הקשר הסיבתי מתקיים בכך שהיה על זרוג לצפות שתכנון מתקן הנדסי כה מורכב התלוי מעל קהל, הקמתו והתקנתו, שלא על ידי בעלי מקצוע, עשויים להוביל לסיכון ממשי."
באשר למדר נקבע כי: "מעשיו של מדר תרמו באופן מהותי להתרחשות האסון. כתוצאה מהתרשלותו של מדר בבדיקה של המתקן המרכזי ובמתן האישורים, לא התגלו הכשלים המרובים במתקן המרכזי, לרבות כשלי תכנון וביצוע ולא תוקנו הכשלים לפני הפעלת המתקן מעל ראשיהם של באי האולם". (פס' 385)
ביהמ"ש קבע עוד כי לא עומדת למדר ולזרוג טענת הגנה מן הצדק מטעמי אכיפה בררנית וכי לא הוכחו מחדלי חקירה שיש בהם כדי לפגוע בהגנתם, והרשיע את השניים כאמור.
ברנס זוכה משום שלא היה בעל שיקול דעת עצמאי בהקמת מתקן התאורה ולא נשא תפקיד מרכזי באירוע.