ישראל הגישה אמש רשמית לארה"ב את הבקשה לסיוע כלכלי בהיקף של 10 מיליארד דולר, ובה שלוש חלופות שהוגדרו כ"בקשה גמישה". כך מדווח אתר האינטרנט "גלובס".
את הבקשה הפורמלית הציגו מנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, ומנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, בפגישתם בבית הלבן עם היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס. בעדיפות ראשונה, ביקשו וייסגלס ומראני מרייס מענק בטחוני מיוחד "למלחמה בטרור ולהיערכות לקראת מתקפה אמריקנית בעיראק", בהיקף של 4 מיליארד דולר, וערבויות אמריקניות להלוואות מבנקים מסחריים בהיקף של 6 מיליארד דולר.
בעדיפות שנייה, הציגו וייסגלס ומראני חבילת סיוע שתכלול מענק בטחוני בסך 3 מיליארד דולר, וערבויות בהיקף של 7 מיליארד דולר. חלופה זו נחשבת ברמת הסבירות הגבוהה ביותר למימוש.
בעדיפות שלישית, פחות מועדפת על ישראל - קבלת מענק בטחוני בסך 2 מיליארד דולר, וערבויות בהיקף של 8 מיליארד דולר.
הצגת החלופות השונות היא שמנעה בסופו של דבר פרסום הודעה מטעם הבית הלבן, להיענות עקרונית לבקשת ישראל לקבלת סיוע כלכלי מיוחד.
אופן הצגת הבקשה נועד להשיג שלוש מטרות: ראשית, לאפשר לאמריקנים להכריע, ולבחור את החלופה המועדפת מבחינתם. שנית, לתת לממשל גמישות, בהתאם לנסיבות המשתנות ולאפשרויות הפוליטיות, לרבות מול הקונגרס, בתהליך אישור הבקשה שצפוי להימשך 6-4 חודשים. שלישית, להקנות לישראל יכולת התפשרות.
משרד האוצר מסר, כי השיחה עם רייס "התנהלה ברוח טובה, ורייס הבטיחה, כי הממשל יטפל בבקשה כבר בשבועות הקרובים".
את הבקשה הפורמלית הציגו מנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, ומנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, בפגישתם בבית הלבן עם היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס. בעדיפות ראשונה, ביקשו וייסגלס ומראני מרייס מענק בטחוני מיוחד "למלחמה בטרור ולהיערכות לקראת מתקפה אמריקנית בעיראק", בהיקף של 4 מיליארד דולר, וערבויות אמריקניות להלוואות מבנקים מסחריים בהיקף של 6 מיליארד דולר.
בעדיפות שנייה, הציגו וייסגלס ומראני חבילת סיוע שתכלול מענק בטחוני בסך 3 מיליארד דולר, וערבויות בהיקף של 7 מיליארד דולר. חלופה זו נחשבת ברמת הסבירות הגבוהה ביותר למימוש.
בעדיפות שלישית, פחות מועדפת על ישראל - קבלת מענק בטחוני בסך 2 מיליארד דולר, וערבויות בהיקף של 8 מיליארד דולר.
הצגת החלופות השונות היא שמנעה בסופו של דבר פרסום הודעה מטעם הבית הלבן, להיענות עקרונית לבקשת ישראל לקבלת סיוע כלכלי מיוחד.
אופן הצגת הבקשה נועד להשיג שלוש מטרות: ראשית, לאפשר לאמריקנים להכריע, ולבחור את החלופה המועדפת מבחינתם. שנית, לתת לממשל גמישות, בהתאם לנסיבות המשתנות ולאפשרויות הפוליטיות, לרבות מול הקונגרס, בתהליך אישור הבקשה שצפוי להימשך 6-4 חודשים. שלישית, להקנות לישראל יכולת התפשרות.
משרד האוצר מסר, כי השיחה עם רייס "התנהלה ברוח טובה, ורייס הבטיחה, כי הממשל יטפל בבקשה כבר בשבועות הקרובים".