האלוף גרשון הכהן
האלוף גרשון הכהן צילום: אלירן אהרון

בראיון לערוץ 7 מתייחס האלוף במיל' גרשון הכהן לעיקרי מחקרו הרואה ברעיון המדינה הפלשתינית סכנה קיומית לישראל, ועל הביקורת מימין ומשמאל שספג בעקבות פרסומו.

בראשית הדברים מבהיר האלוף הכהן את המוטו החורז את מחקרו ומתבסס על עמדתו של יצחק רבין כפי שעלתה מנאומו האחרון בכנסת, נאום שנשא ביום ה-5 לאוקטובר 95', אז התקבלה ההחלטה על הסכם הביניים מול הפלשתינים ובעקבותיו יצא צה"ל משטחי A.

"מוסד היסוד הוא גבולות בני הגנה למדינת ישראל", מתמצת הכהן את היעד המרכזי במחקר שהציג. לזאת הוא מוסיף ומציין כי שתי נקודות מבט חולקות על תפיסתו המקצועית, האחת מימין והאחרת משמאל. בעוד אנשי שמאל כדוגמת אהרון ברנע רואים במחקר כזה המגיע מאדם המזוהה עם הימין ועל כן אינו ראוי להיקרא מחקר, הרי שבצד ימין נשמעת ביקורת, כדוגמת זו שהשמיע שמעון ריקלין, ולפיה לא ניתן לקבל את חוות דעתו של מי שגירש יהודים מחבל קטיף. "זו אמירה מזלזלת למרות שהוא במובן עדיין לא קרא אותו", מעיר הכהן.

בדבריו מדגיש האלוף במיל' כי המחקר מתבסס על נקודת מבט ביטחונית המנתחת את התפתחות האיומים הצבאיים על ישראל, כפי שהם נראים לא רק מהגבולות הקרובים אלינו אלא גם מתוך ניתוח נקודות הלחימה השונות בעולם. לטעמו ולהערכתו לו היה רבין רואה את הדברים בהתפתחותם מאז הסכמי אוסלו, היה מבין שהנחות היסוד שעליהם הושתת ההסכם ההוא אינן קיימות עוד.

"הוויכוח שלי הוא לא עם רבין, אלא עם האלופים ואנשי מערכת הביטחון שפועלים כמו כנסיה וטוענים שניתן לצאת כמעט מכל יהודה ושומרון ולהשאיר כשלושה אחוזים של גושי התיישבות, כי הנחת היסוד שלהם מבוססת על הערכת יתר של יכולת צה"ל לתת ביטחון לישראל גם בנסיגה לצד גדר הפרדה", הוא אומר ומדגיש כי ביקורתו מוטחת באלופי העבר ולא באלופי המטכ"ל הנוכחי.

"צריך לומר שיש קבוצות גדולות מאוד של 'המועצה לשלום וביטחון' ושל 'מפקדים למען ביטחון ישראל' ושל מכון המחקר של האלוף במיל' ידלין, וכל הקבוצות האלה מטיפות לנסיגה אל קו גדר ההפרדה תוך השארת גושי התיישבות והקפאת כל יתר ההתיישבות עד הסדר הקבע. המחקר שלי יוצא נגד העמדה הזו וקובע שלא ניתן להגן על ישראל ללא האחיזה ההתיישבותית בכל מרחב C. צה"ל מקבל תמיכה מההתיישבות ובנוסף הרחבת ההתיישבות היא אינטרס ביטחוני, ואת זה אני מסביר מתוך הסתכלות צבאית בנקודת מבט כללית ומקומית".

על ביקורתו של שמעון ריקלין אומר הכהן כי בעוד מרבית הציבור וההנהגה מעריכים את פעילותו, ריקלין מייצג קבוצה "מאוד קטנה שלא כדאי לדון במניעים שלה". לזאת הוא מוסיף וקובע כי מה שנאמר עליו סביב אירועי גוש קטיף "מבוסס על שקרים", כדבריו, והוא מפרט:

"למשל האמירה הבסיסית שהציעו לי לקחת את ההתנתקות וקיבלתי את זה. על מה הם מתבססים? הייתי מפקד אוגדה 36. זו הייתה משימה של כלל האוגדה וכך הייתה גם אוגדה 62 עם מפקדה טל רוסו בצפון השומרון. אליי באים בטענות על שצייתתי למערכת ולא שואלים על נתניהו שהרים ידו בהצבעה על ההתנתקות. כחייל בשטח שלא רצה את ההתנתקות, ציפיתי להתנגדות פוליטית, אז למי הם באים בטענות? אליי?".

מוסיף הכהן ותוהה: "למה מכולם שהיו שם מסמנים אותי כמי שאם רק היה מסרב היה קורה אחרת? כי הייתי היחיד שעמדתו נגד ההתנתקות הייתה ידועה. אצלי היה סיפור ולא אצל אחרים". עוד אומר הכהן כי מבטו על הדברים מושתת על ראייה מעשית ואחראית, "היה ברור לי גם אז שההתנתקות לא טובה לעם ישראל וגם שנוכחותי חיונית שם כדי שזה יקרה באופן היותר נכון, כי ראיתי את הסכנה לאן הדבר הזה מוביל, להתנתקות נוספת ביהודה ושומרון. לכן ההנהגה של מועצת יש"ע איתי, כי הם יודעים מה עשיתי שם ואני יודע מה הם עשו שם. אני, אגב, הייתי זה שהכניס אותם לנקודות החיכוך העצמתיות כמו בית הכנסת בנווה דקלים".

על התבטאותו התקיפה כלפי ריקלין אומר הכהן כי אולי אכן התבטא בחריפות, אך זאת לאחר שכבר זמן רב בכל התבטאות פומבית שלו הוא נענה על ידי אישים כדוגמת ריקלין בדרישה 'שיסתום את הפה. מי הוא בכלל שידבר'. לדבריו יש להתנתק מהתבטאויות מהסוג הזה ולבחון את המחקר באופן ענייני ומקצועי בהיותו "בעל משמעות ברמה בינלאומית של דיון בהתפתחות המלחמה. לא רוצים לקחת? אל תיקחו. מי שרוצה לקחת שייקח. המחקר הזה הוא תוצר של עבודה שנעשתה מאז שהשתחררתי מצה"ל לפני שלוש שנים והוא נובע מההיכרות שלי את כל ההתפתחויות של החזיתות סביב מדינת ישראל כמי שעושה מילואים וממשיך לתרגל את צה"ל".