זה עתה קיבלו מרבית תלמידות ותלמידי ישראל תעודות הערכה על מחציתה הראשונה של שנת הלימודים.
מורה יקר! האם כשכתבת עשרות תעודות הערכה לתלמידך חשבת לכתוב תעודת הערכה לעצמך? סוג של חשבון נפש אישי לראות מה אצלך ניתן לשפר, וכיצד תוכל להפוך למחנך או מורה טוב יותר? כי בסופו של דבר חינוך אמיתי מתחיל ונגמר בעבודת המידות של המחנך.
הרי לך כמה נקודות למחשבה...
דרך ארץ. האם אתה מקפיד להעיר לתלמידך באופן אישי ובארבע עיניים, ולא לפגוע בו ולהלבין את פניו בפני כל חבריו לכיתה?
אם כן, הנך ראוי לשבח. אם לא הזכר לעצמך שמאמר חז"ל "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" תקף גם ביחס לתלמידיך, גם כשמדובר בילדים קטנים.
מידות. הצלחת להתגבר על כעסך ולא להעניש את תלמידך מתוך סערת רגשות או לשפוט אותו במשפט שדה ולגזור את דינו ב'שליפה מהמותן'?
אם הצלחת, יש לך מידות טובות שהן תנאי להיותך מחנך. אחרת, תקן את מידותיך כדי לא לקלקל במעשיך ובדיבוריך ולגרום לנזקים שיהיה קשה לתקן אותם בהמשך.
איחורים וחיסורים. הקפדת במחצית זו להגיע בזמן לשיעור כפי שאתה דורש מתלמידך, ולא הרשית לעצמך לאחר או לוותר על שעת לימוד ולהמיר אותה ב'שיעור חופשי'?
אם הקפדת בזה, מגיע לך צל"ש. אחרת, עליך לבקש את סליחתם של התלמידים על שגזלת את זמנם ואת סליחת הוריהם שגזלת מכספם.
עין טובה. האם התמקדת במידות הטובות של תלמידך, הבדלת בין התנהגותו לבין אישיותו, פרגנת לו בציון טוב על המאמץ שלו ולא התקמצנת כי מבחן אחד הוא לא ביצע או באחד מהם לא קיבל ציון גבוה?
אם נהגת כך, אשריך שאתה מתלמידיו של אברהם אבינו. אם לא, החלף בית מדרש, כי את לימודי ההוראה כנראה למדת בבית מדרשו של בלעם הרשע.
לשון הרע. האם אתה מקפיד לא לספר לשון הרע על תלמידך בחדר המורים בפני מי שהמידע לא רלוונטי לו, גם אם כל מילה שלך נכונה?
אם עשית זאת, יישר כוחך. במידה ולא, ארגן לימוד יומי בספר 'חפץ חיים' באחת ההפסקות בחדר המורים, בו תִלמד ותלמד מורים נוספים שאין היתר לספר לשון הרע גם כשמדובר בתלמידים למרות שהם ילדים קטנים.
סבלנות. האם זכרת שחינוך הוא תהליך ארוך ושינוי לא נעשה בין רגע גם אצל תלמידים, ולא הענשת את תלמידך כי הוא לא השתנה תוך יומיים בלבד אחרי ששוחחת איתו?
במידה וכן, אתה מצטיין ובעז"ה תוכל להשפיע לטובה על עיצוב נפשם של תלמידיך. אחרת, אתה תייצר תסכול רב אצלך ואצל תלמידיך ותרבה להענישם.
משמעת. טובתו של תלמידך היתה חשובה לך וביקשת לחזק אצלו משמעת עצמית ולא פעלת מתוך נגיעות אישיות וצורך בציות מיידי 'כאן ועכשיו'?
אם כן, כנראה שטובת תלמידך חשובה לך. אחרת, לפני שאתה דורש זאת מתלמידיך למד לפעול מתוך שליטה פנימית, לדחות סיפוקים ולא לצאת מהר מהכלים.
ביקורת. כשכתבת הערות בתעודה של תלמידך, האם חשבת פעמיים לפני שאתה מנסח אותן, וידאת שאתה לא פוגע או משפיל אותו, ולא 'עקצת' אותו בניסוח של מכלל הן אתה שומע לאו, כדוגמת 'כשאתה רוצה אתה מצליח..." ופגעת בסיכויי קבלתו למוסד לימודים אחר?
אם פעלת כך, כל הכבוד לך. אחרת, חדד לעצמך מהו כוחן של מילים פוגעות ועוצמת השפעתן למשך שנים רבות, בפרט כשהן כתובות וחרוטות על לוח ליבו של תלמידך, ו'סוף מעשה במחשבה תחילה'.
עידוד. החמאת לתלמידך מכל הלב במילים פשוטות וכנות מידי יום, חיזקת התנהגות טובה במילים חמות שאמרת לו או שכתבת בתעודה בלי תוספת של 'אבל...' וגם לא ייאשת אותו כשסיימת את דברי השבח במילים המחייבות 'המשך כך!'?
אם כך נהגת, אתה מחנך אמיתי שמבין מהו ליבו של תהליך החינוך ויודע ליישמו. אחרת, אתה אולי יודע לצטט ולהגדיר 'חינוך' מהו, אך נותר לך עדיין להשיבו אל לבבך.
שקידה. האם השקעת מאמץ וסללת לתלמידך דרך חינוכית המותאמת ליכולותיו וכשרונותיו והמביאה לידי ביטוי את ייחודיותו ללא השוואתו לאחרים, ולא בחרת בדרך הקלה והנוחה לך בהדביקך עליו תווית, הכנסתו למסגרת מרובעת או לתוך הגדרה כזו או אחרת ובכך לברוח מהאחריות שלך?
אם לא ויתרת לעצמך, ירבו כמותך בישראל. אחרת, תתקשה לתת דוגמא אישית לתלמידיך כיצד להתמודד עם אתגרים, לבחור בדרך הנכונה ולא לברוח לדרך הקלה והמפתה.
מורה יקר! כיצד אפוא נראית תעודת ההערכה האישית שלך?
אם ענית בחיוב על מרבית השאלות, אתה ראוי לשבח. עבודתך עבודת קודש, ואין ספק שתלמידיך זכו במחנך אמיתי. אחרת, אתה עסוק יותר ב'מערכת' ופחות ב'חינוך', וכנראה שתפקיד ה'מחנך' לא ממש מתאים לך.
עשה טובה גדולה לתלמידיך, קח פסק זמן ותקן את מידותיך לפני שאתה פורט על מיתרי נפשם היקרה והעדינה.
פרק מה – מהישרדות להגשמה עצמית
לסדנאות ייחודיות 'מפת הדרכים להצלחה', 'מפת הדרכים לזוגיות מאושרת', אימון אישי, יעוץ זוגי, הדרכת הורים, והרצאות, אתם מוזמנים בשמחה לבקר באתר ובחרת בחיים.