רגע לפני מחאת בני העדה האתיופית מספרת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה על תחושותיה הקשות בעקבות הדיווח ב'ידיעות אחרונות' על היעלמותם של תינוקות של עולים מבני העדה בבתי חולים בישראל.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' מספרת תמנו שטה על האווירה בקהילת העולים בעקבות הדיווח התקשורתי: "אנחנו רוצים ועדת חקירה ממלכתית לכל מקרי היעלמויות הילדים. שכל בקשה של כל משפחה שנעלם לה תינוק בשנים האפלות האלה, משנות החמישים ועד התשעים — תיבדק. צריך לבדוק כל פנייה, כל סיפור, לדאוג שהחקירה תהיה שקופה ופתוחה לעיני הציבור. שאנשים שחטאו ופשעו כלפי הציבור ייתנו תשובות. אי אפשר להמשיך לצייר אנשים כמשוגעים. זה הדבר הכי נורא עבור אימא, לתהות לגבי גורל התינוק שלה, הבן שלה. צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו".
בראיון מדברת תמנו שטה גם על הסיפור המשפחתי-אישי שלה כאשר אמה ילדה תאומים שלא הגיעו לבית המשפחה מבית החולים ונטען כי נפטרו. "אני זוכרת שחיכיתי בכל יום ליד שער בית הספר, יחד עם אחיין שלי שהוא יותר גדול ממני", היא נזכרת. "הייתי מחכה שם, ובשער של מרכז הקליטה. יום אחרי יום חיכיתי, ובסוף אמא חוזרת לבד הביתה. לא ממש אמרו משהו, הייתה שתיקה רועמת, אבל עם הזמן הבנו שאין תינוקות. זו צלקת לכל החיים. לאורך השנים זה ליווה אותי. הייתה לי מחשבה, מעניין אם הם באמת מתו או שאולי הם בחיים".
"אמא העדיפה לא לדבר, ורק אמרה 'שהשם יברך את מי שהשאיר'. בשנים האחרונות היא התחילה פתאום לדבר על זה, איך היא שמעה את התינוקת בוכה, חיה, ולא הראו לה אותה אפילו. זה השאיר לה איזה כאב עמום בפנים, שהיא העדיפה לא לגעת בו".
בעקבות מקרים שמעלות תהיות באשר לגורלם של תינוקות בני העדה מעלה גם תמנו שטה שאלות: "אני לא יודעת אם זה נכון, אבל נגיד שהילדים נפטרו, למה לא נתנו להורים שלהם את האפשרות לקבור אותם?" היא שואלת בכעס. "מה עשו איתם? זרקו אותם? המחשבה הזאת מצמררת ולא אנושית".