לפני שנים רבות למדתי בישיבה התיכונית 'יבנה' בחיפה. הרב קליימן היה ראש הישיבה, ואחד מרגעי השיא היה השיעור בגמרא שהוא העביר לנו.
אני לא הייתי אף פעם מגדולי התלמידים בישיבה, לא ישבתי מעולם בשורה הראשונה... לא פיזית ולא מנטלית.. אך השיעור של ראש הישיבה בכל זאת נחרט לי כרגע מכונן. היה שם משהו מיוחד באוויר!
הרב הצליח לעורר בכולנו עניין גדול סביב לימוד התורה. גם למי שלא ממש היה 'מחובר', עבר באוויר מסר שהתורה זה משהו עמוק, מעניין, חשוב ודרמטי. אני לא זוכר שום דבר ממה שנאמר שם, אך זה נחרט לי עמוק בלב. השיעור הזה הצליח כנראה להגיע אצלי למקומות עמוקים יותר מהתודעה והזיכרונות הגלויים.
החלטנו בישיבת בני עקיבא נר תמיד לנסות לעשות משהו דומה לזה. סדר אחד בשבוע ביום חמישי מוקדש בישיבה לשיעור כללי.
בלי 'פירוטכניקה' ובלי אמצעים ויזואליים.. ממש כמו 'פעם'.
קצר, עמוק, משתף וקולע.
התלמידים מכינים בכיתה ובתחילת הסדר קטע קצר בגמרא בד"כ עם תוס' מעניין, ולאחר מכן מתקיים שיעור כללי קצר. אנחנו מציגים שאלה טובה ועמוקה על התוס' והגמ', ולאחר מכן התלמידים וגם הרמי"ם דנים בשאלה ומנסים לענות. זה עונה וזה דוחה, זה מנסה וזה חולק...
דקות רבות לאחר הסיום הרשמי של הלימוד עוד נשארים תלמידים בבית המדרש מנסים לענות, לדחות ולטעום...
אמיתי לגמרי! נשמע לכם הזוי? גם לנו. זה מדהים! מוזמנים לבוא ולראות..
זוכרים את התקופה הזו שהמורים היו מביאים לכיתה מקרן עם שקפים וזה פתר את כל בעיות המשמעת? לאחר מכן עשו את זה הסרטונים... והיום? אתם מוזמנים לנסות לרגש תלמידים עם סרטון... הם הרי רואים את זה כל כך הרבה.
אולי דווקא ב'דור המסכים והניידים', עם בלל רעשי הרקע מסביב, תלמידנו מחפשים דווקא משהו עמוק ואמיתי, משהו אותנטי וטהור?
מסתבר כנראה שתלמידנו אוהבים תורה, אוהבים עומק, אוהבים אתגר, ורוצים באמת ללמוד. צריך כמובן 'לקלף כמה קליפות' אך בעומק זה כך. החלטנו שאסור לנו לוותר על החיבור הפשוט והטהור הזה לתורה, וגם היום, ואולי דווקא היום, זה בדיוק הזמן להעצים את לימוד הגמרא העמוק והאמתי. בשיעור הכללי אנחנו נוגעים בדיוק בנקודה הזו.
מוזמנים לנסות בעצמכם... תזהרו, זה הולך כנראה להצליח.