חדשיר | ישי ריבו | הלב שלי
כפתיח לאלבום שכולו סליחה וכיפורים מפיוטי הימים הנוראים, שצפוי לצאת בחודש הסליחות בקרוב, מקדים ישי ריבו את פיוטי משוררי אלול בפיוט משלו המשוטט בין בוחן כליות והקרדיולוג של הנשמה לבין דימויים נהדרים משירת חציית ים סוף.
על פיצול האישיות של החוטא הבא להתוודות בימי הכפרה, עמדו כבר מיטב כותבי הליריקה היהודית. אצל ריבו מסופר על הלב ש'חציו אשם וחציו לשם שמיים', שהקריעה התשובתית של לבו קורעת גם את הים. אנחנו הולכים יחד אתו בתוך הים בחרבה לקול פעימות תוף מרים.
גם הבחירה בגרפיקה ימית שבמרכזה סלע-לב (אולי על משקל 'לב של אבן') וסביבו גלים סוערים ואפילו כותרת השיר מעוטרת באזלא וגיריש (קדמא ואזלא) מטעמי המקרא, רק הפוכים, כחלק מהקריצה למקורות שחיים מהם כל שיריו של ריבו, עם טוויסט קריעת הים.
מארק אליהו וקמנצ'ו משתלבים נפלא עם צלילי הקאנון של אמיר אלייב תחת שרביט עיבודו של מאור שושן. לאלו מתווספים סלסוליו העדינים של ריבו שגורם לנו להתגעגע לאלול, כבר משבט.
גרסת כיסוי | יוני z ונסים בלאק | home
יוני z לא עוצר. חדשירים, קליפים אגדיים והמון באזז פועמים בקצב מסחרר ומרעיבים עוד ועוד את יוני שמשחרר עכשיו עוד תוצר מצוין במשקל ובעיבוד מהשיר Dead &Gone של ג'סטין טימברלייק ובמחווה למשורר המקורי יידל ורדיגר, ששר את השיר לפני עשור כשהוא מכוון בקריאה לנוער הנושר לשוב הביתה.
בגרסה הנוכחית מצרף יוני את הראפר המצליח והצדיק (לא סותר במקרה שלו) נסים בלאק ואם לשפוט על פי הקליפ ומילות הראפ, הוא משנה כוונה ומדבר בעיקר על החזרה לעיר הבירה שלנו, ירושלים.
מלבד השילוב בין יידל לג'סטין ובין יוני לנסים, אין פה חידוש מוזיקלי גאוני כלשהו. בעיקר נוסטלגיה בגישה עכשווית ועוד קטעי ראפ דתיים לרפרטואר הראפי הדל בז'אנר. את הקול של יוני קשה לזהות מכל האפקטים האופפים אותו (כמו בשירים נוספים שלו) אבל מהלהט הווקאלי שלו אפשר להישרף גם עם יעטה על מיתרי קולו עוד אלף צבעים אלקטרוניים.
מחרוזת | יואלי שטיינברג | יואלידאנס
מחרוזת דאנס של הזמר החרדי יואלי שטיינברג נועדה בעיקר לתקליטנים אבל יכולה להיות אחלה רצועה לכל חובבי הבאסים. יואלי לקח כמה מהשירים המצליחים החדשים מרחבות הריקודים המגזריות, כמו 'אדמה ושמים' שזכה במפתיע לכמה גרסאות כיסוי דתיות לאחרונה ו'אליהו הנביא זכור לטוב' של יובל סלע ואותם הוא שר ומקפץ במקצב חריף ומדבק.
השירה ברובה המוחלט מדויקת, אם כי ספרתי לפחות חמישה זיופים שהיה אפשר לתקן בקלות עם טיפת השקעה עריכתית נוספת, הפתיח הרגוע ארוך מידיי, תמונת הרקע חובבנית והמעבר בין השירים לא תמיד חלק בעיקר בין ניגון קרעסטיר השלישי לנעימת השיכורים הרביעית – שם אין קישור כלל. עם זאת העיבוד הטראנסי עובד כמו שצריך, אמנם קצת חוזר על עצמו בשלב מסוים, אבל לא באופן חריג לסוגת הטראנס.