סימני חיים

כינוס מרכז הבית היהודי וההחלטות שהתקבלו בו מסמנים התחלה של התאוששות מהמשבר. טורו של עמנואל שילה מתוך העיתון בשבע.

עמנואל שילה , כ"ה בשבט תשע"ט | עודכן: 07:33

סימני חיים-ערוץ 7
התחלה של התאוששות מהמשבר. כנס הבית היהודי
צילום: יהודה חיים, פלאש 90

1

כינוס מרכז הבית היהודי במושב נחלים בתחילת השבוע לא עורר התעניינות תקשורתית רבה.

היו שם יותר מ-500 חברי מרכז, אך נוכחות משמעותית של עיתונאים לא נרשמה. הגעתי לשם גם כי המושב שבו גדלתי תמיד מעורר בי זיכרונות נעימים, אבל בעיקר כדי לבדוק את מצב הדופק של המפלגה, שנותרה המומה וחבולה בעקבות הפיצוץ שיצרה הנטישה של שני מנהיגיה.

בנט ושקד הותירו את הבית היהודי לא רק חסר הנהגה אלא גם בלי ייצוג נשי, כשלקחו איתם גם את חברת הכנסת שולי מועלם והותירו סיעה של שלושה ח"כים גברים (ועוד שני גברים מהאיחוד הלאומי). אם לא די בכך, ובנוסף לחובות הכספיים הכבדים הרובצים עליה, המפלגה נאלצה להתמודד גם עם משבר חוקתי. חוקת המפלגה קובעת שיו"ר המפלגה והרשימה לכנסת ייבחרו בפריימריז. אבל הזמן הקצר והמצב הפיננסי הקשה לא מאפשרים עריכת בחירות מקדימות. הפתרון ההכרחי היה לשנות את החוקה, אבל האירועים הוכיחו שזה מהלך לא פשוט בכלל.

2

ניסיון ראשון לשנות את החוקה במסגרת הוראת שעה ולהחליט על בחירת יו"ר המפלגה בוועדה מסדרת, נכשל לפני שבועיים. יותר מ-60 אחוזים מקרב חברי המרכז שהשתתפו בהצבעה תמכו בהוראת השעה, אבל היא נדחתה משום שהחוקה קובעת מינימום של 65 אחוזי תמיכה כדי להעביר החלטה כזאת. בסיום ההצבעה התברר שהמיעוט ניצח את הרוב. המצב החוקתי שדורש לבחור את הרשימה בפריימריז נותר על כנו, והתחושה הייתה שאין מי שייצב את הספינה הטובעת. שהיא איבדה את דרכה לאחר שקברניטיה נטשו אותה. ניצחון המיעוט הושג בין השאר בגלל תחושה שנוצרה כי הוראת השעה לביטול הפריימריז תעבור בלי התנגדות משמעותית. הרוב הדומם שתמך בהצעה לא טרח להגיע, ורק 350 חברי מרכז השתתפו בהצבעה.

ביום ראשון השבוע זה כבר נראה אחרת. מישהו הכין שיעורי בית ודאג להצבעה מוקדמת, שקבעה כי ההחלטה על שיטת הבחירה תתקבל ברוב רגיל ולא מיוחס. האופציה של עריכת פריימריז הוסרה מעל סדר היום. חברי המרכז נדרשו להכריע בין שתי הוראות שעה - לפי הראשונה כל הרשימה תיבחר במרכז המפלגה, ולפי השנייה יו"ר המפלגה ייבחר בוועדה מסדרת בכפוף לאישור המרכז, והמדורגים אחריו ייבחרו במרכז. ההתייצבות המתוגברת להצבעה הבטיחה רוב להחלטה על הקמת ועדה מסדרת שתמנה את יו"ר המפלגה. בנוסף לכך קבעה ההחלטה הבטחת ייצוג לנשים, כך שאם לא תיבחר אישה לאחד משלושת המקומות הראשונים – הוועדה המסדרת תבחר אישה למקום השלישי. ההחלטה לבחור את היו"ר בוועדה מסדרת מלמדת שרוב חברי המרכז סבורים כי מפלגתם זקוקה למנהיג חדש שיבוא מבחוץ, ומצד שני מעריכים שבסיטואציה הנוכחית דמויות שמתאימות להנהגה לא יתנדבו להתמודד במרכז המפלגה, ויסכימו להציג את מועמדותם רק בוועדה מסדרת.

אם הכול יתנהל באופן תקין כמתוכנן, בעוד כמה ימים יהיו למפלגה יושב ראש ורשימה לכנסת. פרט לכך, הכינוס בנחלים הוכיח שיש עדיין רצון חיים במפלגה, שיש לה תשתית רחבה של פעילים שלא נטשו אותה ומעוניינים לקחת חלק בשיקומה. היה שם ציבור מגוון, אנשים ונשים מכל אגפי הציבור הדתי-לאומי, שמאמינים כי גם כאשר נציגים מתוכה משולבים במפלגות רבות ובכל מוקדי העשייה במדינה, הציונות הדתית זקוקה למפלגה משלה. אז פרוצדורה כבר יש, ורשימה גם תהיה בעזרת ה', אבל התחושה העיקרית שאיתה יצאתי מהערב הזה היא שיש רצון חיים, יש תשתית אנושית, יש עם מי לעבוד כדי לשקם את המפלגה.

3

אחריות כבדה מוטלת על חברי שני הגופים שירכיבו את רשימת הבית היהודי – הוועדה המסדרת ומרכז המפלגה. כשממול עומד הרף הגבוה של אחוז החסימה, להרכב הרשימה עשויה להיות משמעות קריטית לעצם המשך קיומה של המפלגה.

בהקשר זה חשוב להדגיש שוב את הצורך בבחירת נציגים אלקטורליים, כאלה שמסוגלים לסחוף מצביעים רבים. הבית היהודי אמורה לרוץ ברשימה משותפת עם האיחוד הלאומי, שכבר בחרה את רשימתה. כדי להבטיח את הצלחת הרשימה המשותפת, רשימת הבית היהודי צריכה להכיל בתוכה אנשים ונשים שמסוגלים להביא ציבור שהאיחוד הלאומי בראשות סמוטריץ' לא מביאה אותו. סמוטריץ' וחבריו כבר יביאו את אותו חלק מהימין הקשה שלא הלך עם בנט, את ההתיישבות ביו"ש ואת עולם הישיבות. הבית היהודי צריך להביא את הדור של ותיקי המפלגה, את אלה שלהצביע ב' זו ברירת המחדל שלהם. הוא צריך להביא גם את המגזר הדתי-לאומי העירוני. לא מדובר בשמאלנים או בדתיים-לייט. הראשונים ילכו ליש עתיד או לגנץ, והאחרונים לימין החדש או לליכוד. מדובר במיינסטרים הדתי-לאומי, בקבוצת האמצע הגדולה שהיא ימנית אבל לא בקצה הימין, שהיא לא חרד"לית ולא דתית ליברלית אלא פשוט דתית לאומית. היו"ר שייבחר צריך להיות מישהו שמסוגל למשוך את הקולות של הקבוצה הזאת, שחלק ממנה עלול לזלוג לליכוד או לימין החדש. היו"ר החדש לא יכול להיות דתי-לייט ובטח לא מי שאינו חובש כיפה, כי מי שמחפש הנהגה כזאת ימצא אותה בגרסה משודרגת אצל בנט ושקד.

האם היו"ר חייב להיות בעצמו איש המיינסטרים הדתי-לאומי? לא בהכרח. אבל הוא חייב להיות כזה שדמותו מדברת אל האוכלוסייה הזאת. לצורך ההמחשה, כי זה לא באמת יקרה - אם היו שמים בראש את סיון רהב-מאיר, היא כנראה הייתה זוכה לתמיכת המגזר הדתי-לאומי העירוני, למרות שהיא עצמה חרד"לית או אולי אפילו חרדית. מהכיוון השני, בנט בתחילת דרכו הצליח לסחוף גם ציבור חרד"לי, למרות שהוא עצמו דתי ליברלי. על פי הסקרים, יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' הוא הפוליטיקאי הכי פופולרי כיום בציונות הדתית, אבל יש ציבורים שהוא נתפס בעיניהם כקיצוני מדי. הוועדה שבוחרת את יו"ר הבית היהודי צריכה להביא מישהו או מישהי שדמותו תדבר אל הציבורים האלה.

באשר לשאלה מי בראש, שתי המפלגות-האחיות יעשו טעות אם בשלב הרכבת הרשימה המאוחדת יפצחו בקטטות סביב השאלה הזאת. כדי שכל אחד מאגפי הרשימה המשותפת יצליח להלהיב את תומכיו ולהביא אותם למפלגה, ההצהרה צריכה להיות מראש שהולכים על הנהגה משותפת. השאלה הטכנית מי יירשם כמספר 1 יכולה להיות מוכרעת בהטלת מטבע, או בהסכם לפיו האחד יוביל את הרשימה והשני יבחר ראשון תיק בממשלה, או בכל דרך אחרת. בכל מקרה, האמירה כלפי הציבור צריכה להיות שמדובר ברשימה משותפת ובהנהגה משותפת.

4

אינני מהתומכים בהבטחת ייצוג לנשים מתוך סיבות עקרוניות. באופן עקרוני אני סבור שהנושא המגדרי הוא שולי, גם בקידום בעבודה וגם בפוליטיקה. פוליטיקאי צריך להיבחן ולהיבחר לפי עמדותיו, כישוריו ומעשיו, לא לפי מינו. אורית סטרוק, למשל, ראויה לדעתי למקום טוב ברשימת המפלגה לא משום שהיא אישה, אלא משום שהיא הוכיחה את עצמה כפוליטיקאית מצוינת שנותנת עבודה ומביאה תוצאות.

למרות זאת, אני סבור שהכרחי לשריין לאישה לפחות מקום ריאלי אחד ברשימה. אם תרצו ואם לא, הרוח הפמיניסטית קנתה שביתה רחבה גם בציבור הדתי-לאומי, ורשימה בלי אישה במקום ריאלי עלולה לאבד לא מעט קולות. לכן ברשימה המשותפת צריכה להיות אישה לפחות במקום השלישי או הרביעי, כדי שלא יהיה מצב שהמפלגה נכנסת לכנסת בלי ייצוג לנשים.

כרגע הייצוג הנשי לא מובטח. אורית סטרוק נבחרה באיחוד הלאומי רק במקום השלישי, כך שלכאורה ברשימה המשותפת היא תשובץ במקום החמישי או השישי. הבעיה הזאת תיפטר אם הגופים המרכיבים את רשימת הבית היהודי יבחרו אישה למקום הראשון או השני. אם זה לא יקרה, יהיה צורך לחפש פתרון אחר.

לתגובות: eshilo777@gmail.com