בית הדין הצבאי בצריפין האריך היום בשלושה חודשים את מעצרו של סא"ל עומר אל הייב החשוד, בין היתר, בריגול למען החיזבאללה.
שופט בית הדין הצבאי בצריפין, אל"מ דורון פייליס, קבע בהחלטתו, כי לאל הייב מיוחס כתב אישום על עבירות של מגע עם סוכן חוץ, ריגול חמור, בגידה וכן יבוא ומסחר בסם מסוכן.
השופט אל"מ דורון פייליס ציין את מסכת ההאשמות המיוחסת לנאשם ואמר, כי בתחילת 2002 שוחח הנאשם בעשרות הזדמנויות בטלפון עם אזרח לבנוני, שכינויו "אבו סעיד", הפועל בלבנון מטעם ארגון החיזבאללה. עוד נטען, כי אל הייב אסף לבקשתו של אבו סעיד ידיעות סודיות אודות תנועותיו של אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, ואודות האבטחה עליו, עמדות טנקים בפיקוד הצפון ותנועותיהם, איזור חוות שבעא וכן מידע על מטוסי חיל האוויר.
בין היתר נטען בכתב התביעה, כי בשלוש הזדמנויות שונות שלחו הנאשם ושותפו בלדר לנקודת מיפגש הגבול ישראל-לבנון. זה יצא למקום וקיבל שם סם מסוג חשיש בכמויות של 1 ק"ג, 4 ק"ג ו-25 ק"ג, שהועברו לישראל מעבר לגדר הגבול, ומשום נמסרו לנאשם ולשותפו. כן נטען, כי תמורת הסמים, העביר הבלדר לאבו סעיד תשלום בדולרים וכן ניירות ובהם ידיעות צבאיות סודיות, שנאספו ע"י הנאשם.
השופט קבע, כי התביעה סבורה, שיש בחומר הראיות כדי לבסס לכאורה את המיוחס לנאשם ולהשקפתה, עילת המעצר אינה מאפשרת הסתפקות בחלופת מעצר. לכן, מבקשת התביעה, לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. מאידך, סבור הסניגור, כי מדובר בחומר ראיות קלוש, שאינו מצדיק מעצר.
באשר לראיות, אמר אל"מ פייליס, כי ישנן גירסאות של שני עדים שמפלילים את אל הייב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
כמו כן ישנן ראיות שמקורן במכשיר טלפון סלולארי, שנמצא ברשות הנאשם, מספרי טלפון שנמצאו ברשותו ותמליל של הקלטת ובה שיחות טלפון שנערכו, כך נטען, בין הנאשם לאבו סעיד ועסקו במה שנשמע כוויכוח עסקי בין השניים. סביב ראיות אלה מצויות גם ראיות המתעדות שיחת טלפון מן הטלפון שנתפס למספרי טלפון לבנונים.
השופט הציג את טענות הצדדים בקשר לראיות ואמר, כי להשקפת הסניגור, כל שקושר את אבו סעיד לחיזבאללה הוא האמור בחוות דעתו של איש השב"כ, המכונה מוטי. חוות דעת זו, לדעת הסניגור, היא חוות דעת לאקונית, שאין בה פירוט לגבי המידע עליו התבסס המומחה.
הסניגור גם קבע, כי חוות דעת נוספת, של גורם בטחוני שנוגעת לזיהוי קולו של אבו סעיד בשיחות המוקלטות, מציינת, כי אבו סעיד היה עד שנת 99 סייען של ישראל. יש בדברים, להשקפת הסניגור, סתירה לאמור בחוות דעתו של אותו מוטי.
באשר להכרעה לגבי הראיות, אמר השופט, כי בשלב זה הראיות הן בעלות משקל לכאורה יציב, כהגדרתו. הוא ציין, כי מהראיות עולה קשר אפשרי של הנאשם עם האזרחים הלבנונים שהוזכרו.
עוד קבע השופט, כי גירסותיו של הנאשם על הימצאות הפריטים המפלילים ברשותו, הן גירסאות מבולבלות, לא עקביות, רבות בהן הסתירות, התמיהות וישנם פרטים שאף נמצאו שקריים ממש. הנאשם התבטא במהלך החקירה מספר פעמים, התבטאויות המבטאות תחושת אשם.
באשר לעילת המעצר, קבע השופט, כי "מדובר בעבירות מן החמורות שבספר החוקים, ולצידן עונשים מן החמורים שקבע המחוקק". כמו כן קבע השופט, כי ישנן עבירות שמיוחסות לו שהן מסכנות את בטחון המדינה וכן כאלה שמסכנות את שלומה של החברה.
בסוף הדיון אמר סניגורו של הנאשם, עוה"ד אמנון זכרוני, כי הוא מאוכזב מהחלטת השופט, למרות שזה החליט לקצוב את תקופת מעצרו לשלושה חודשים ולא נענה בכך לבקשת התביעה.
ובתוך כך, שר הפנים, אלי ישי, החליט בהתאם לסעיף 11 (ב) לחוק האזרחות על ביטול אזרחותו של קייס חסן כאמל עובייד. הודעה על כך הועברה אליו, באמצאות בני משפחתו. למר עובייד ניתנת הזכות להביא בכתב, תוך 30 יום, כל טיעון שיש בידו ביחס להחלטה זו.
כזכור, עוד ביום י"ב באב התשס"ב (21 ביולי 2002), הודיע שר הפנים על כוונתו זו וזאת בעקבות המידע כי מר קייס חסן כאמל עובייד הינו פעיל באירגון החיזבאללה והוא מעורב בייזום פעילות טרור כנגד יעדים ומטרות ישראליות, לרבות ניסיונות פיתוי וחטיפה של אזרחים ישראלים ללבנון. פעילות זו, מהווה מעשה מובהק של הפרת אמונים למדינת ישראל.
אמנם, לפני קרוב לשנתיים עקר מר עובייד מיוזמתו ללבנון, ומאז ועד עצם היום הזה הנו שוהה שם יחד עם משפחתו דרך קבע.
לאחר שמר קייס חסן כאמל עובייד לא ניצל את האפשרות שניתנה לו להשמיע טענותיו ובהתחשב בזמן הרב שעבר (כ-5 חודשים) מאז משלוח הודעת השר, החליט כאמור השר, על ביטול אזרחותו.
כזכור, בחודש ספטמבר בוטלה אזרחותו של נאהד אבו-קישאק וזהו למעשה האזרח השני במדינת ישראל, אשר שר הפנים ביטל אזרחותו מכח סעיף 11 (ב) לחוק האזרחות התשי"ב - 1952.
שופט בית הדין הצבאי בצריפין, אל"מ דורון פייליס, קבע בהחלטתו, כי לאל הייב מיוחס כתב אישום על עבירות של מגע עם סוכן חוץ, ריגול חמור, בגידה וכן יבוא ומסחר בסם מסוכן.
השופט אל"מ דורון פייליס ציין את מסכת ההאשמות המיוחסת לנאשם ואמר, כי בתחילת 2002 שוחח הנאשם בעשרות הזדמנויות בטלפון עם אזרח לבנוני, שכינויו "אבו סעיד", הפועל בלבנון מטעם ארגון החיזבאללה. עוד נטען, כי אל הייב אסף לבקשתו של אבו סעיד ידיעות סודיות אודות תנועותיו של אלוף פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, ואודות האבטחה עליו, עמדות טנקים בפיקוד הצפון ותנועותיהם, איזור חוות שבעא וכן מידע על מטוסי חיל האוויר.
בין היתר נטען בכתב התביעה, כי בשלוש הזדמנויות שונות שלחו הנאשם ושותפו בלדר לנקודת מיפגש הגבול ישראל-לבנון. זה יצא למקום וקיבל שם סם מסוג חשיש בכמויות של 1 ק"ג, 4 ק"ג ו-25 ק"ג, שהועברו לישראל מעבר לגדר הגבול, ומשום נמסרו לנאשם ולשותפו. כן נטען, כי תמורת הסמים, העביר הבלדר לאבו סעיד תשלום בדולרים וכן ניירות ובהם ידיעות צבאיות סודיות, שנאספו ע"י הנאשם.
השופט קבע, כי התביעה סבורה, שיש בחומר הראיות כדי לבסס לכאורה את המיוחס לנאשם ולהשקפתה, עילת המעצר אינה מאפשרת הסתפקות בחלופת מעצר. לכן, מבקשת התביעה, לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. מאידך, סבור הסניגור, כי מדובר בחומר ראיות קלוש, שאינו מצדיק מעצר.
באשר לראיות, אמר אל"מ פייליס, כי ישנן גירסאות של שני עדים שמפלילים את אל הייב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
כמו כן ישנן ראיות שמקורן במכשיר טלפון סלולארי, שנמצא ברשות הנאשם, מספרי טלפון שנמצאו ברשותו ותמליל של הקלטת ובה שיחות טלפון שנערכו, כך נטען, בין הנאשם לאבו סעיד ועסקו במה שנשמע כוויכוח עסקי בין השניים. סביב ראיות אלה מצויות גם ראיות המתעדות שיחת טלפון מן הטלפון שנתפס למספרי טלפון לבנונים.
השופט הציג את טענות הצדדים בקשר לראיות ואמר, כי להשקפת הסניגור, כל שקושר את אבו סעיד לחיזבאללה הוא האמור בחוות דעתו של איש השב"כ, המכונה מוטי. חוות דעת זו, לדעת הסניגור, היא חוות דעת לאקונית, שאין בה פירוט לגבי המידע עליו התבסס המומחה.
הסניגור גם קבע, כי חוות דעת נוספת, של גורם בטחוני שנוגעת לזיהוי קולו של אבו סעיד בשיחות המוקלטות, מציינת, כי אבו סעיד היה עד שנת 99 סייען של ישראל. יש בדברים, להשקפת הסניגור, סתירה לאמור בחוות דעתו של אותו מוטי.
באשר להכרעה לגבי הראיות, אמר השופט, כי בשלב זה הראיות הן בעלות משקל לכאורה יציב, כהגדרתו. הוא ציין, כי מהראיות עולה קשר אפשרי של הנאשם עם האזרחים הלבנונים שהוזכרו.
עוד קבע השופט, כי גירסותיו של הנאשם על הימצאות הפריטים המפלילים ברשותו, הן גירסאות מבולבלות, לא עקביות, רבות בהן הסתירות, התמיהות וישנם פרטים שאף נמצאו שקריים ממש. הנאשם התבטא במהלך החקירה מספר פעמים, התבטאויות המבטאות תחושת אשם.
באשר לעילת המעצר, קבע השופט, כי "מדובר בעבירות מן החמורות שבספר החוקים, ולצידן עונשים מן החמורים שקבע המחוקק". כמו כן קבע השופט, כי ישנן עבירות שמיוחסות לו שהן מסכנות את בטחון המדינה וכן כאלה שמסכנות את שלומה של החברה.
בסוף הדיון אמר סניגורו של הנאשם, עוה"ד אמנון זכרוני, כי הוא מאוכזב מהחלטת השופט, למרות שזה החליט לקצוב את תקופת מעצרו לשלושה חודשים ולא נענה בכך לבקשת התביעה.
ובתוך כך, שר הפנים, אלי ישי, החליט בהתאם לסעיף 11 (ב) לחוק האזרחות על ביטול אזרחותו של קייס חסן כאמל עובייד. הודעה על כך הועברה אליו, באמצאות בני משפחתו. למר עובייד ניתנת הזכות להביא בכתב, תוך 30 יום, כל טיעון שיש בידו ביחס להחלטה זו.
כזכור, עוד ביום י"ב באב התשס"ב (21 ביולי 2002), הודיע שר הפנים על כוונתו זו וזאת בעקבות המידע כי מר קייס חסן כאמל עובייד הינו פעיל באירגון החיזבאללה והוא מעורב בייזום פעילות טרור כנגד יעדים ומטרות ישראליות, לרבות ניסיונות פיתוי וחטיפה של אזרחים ישראלים ללבנון. פעילות זו, מהווה מעשה מובהק של הפרת אמונים למדינת ישראל.
אמנם, לפני קרוב לשנתיים עקר מר עובייד מיוזמתו ללבנון, ומאז ועד עצם היום הזה הנו שוהה שם יחד עם משפחתו דרך קבע.
לאחר שמר קייס חסן כאמל עובייד לא ניצל את האפשרות שניתנה לו להשמיע טענותיו ובהתחשב בזמן הרב שעבר (כ-5 חודשים) מאז משלוח הודעת השר, החליט כאמור השר, על ביטול אזרחותו.
כזכור, בחודש ספטמבר בוטלה אזרחותו של נאהד אבו-קישאק וזהו למעשה האזרח השני במדינת ישראל, אשר שר הפנים ביטל אזרחותו מכח סעיף 11 (ב) לחוק האזרחות התשי"ב - 1952.