"הפנים החדשות" של המאבק המוסלמי על ירושלים

למרות שיותר ממאה שנה טורקיה לא שולטת בירושלים, היא עדיין מנסה להשפיע על מהלכים בעיר. נעם בנעט מספר על קמפיין הרשת החדש בניצוחה.

נעם בנעט , כ"ט בשבט תשע"ט

הר הבית
הר הבית
צילום: ISTOCK

כבר מאה שנים שהאימפריה העות'מאנית לא שולטת בארץ ישראל, אך בשנים האחרונות השפעתה של היורשת, הרפובליקה התורכית, זוחלת חזרה לישראל ולבירתה, ירושלים.

ההשפעה התורכית מגיעה דרך עמותות ברוח האחים המוסלמים, דוגמת 'אוקאד' אגודת התרבות הבין-לאומית בירושלים (UKEAD). העמותה, בשיתוף פעולה עם משרד התרבות הקטרי ועם שגריר תורכיה בקטר, בקמפיין החדש 'כולנו מרים', לקידום המאבק על ירושלים, בשימוש במותג הנשים הערביות ירושלמיות.

דמותה של מרים מופיע בקוראן והיא אף זוכה לסורה (פרק 19) על שמה. דמות זו מוזכרת כאמא של עיסא, הגרסא המוסלמית של ישו, אך גם כאחות של משה ואף יש ערבוב בנושא.

עיסא כמו נביאים תנ"כיים אחרים כמו משה, דוד, אברהם, נח, יוסף הם נביאים מוסלמים, כשמחמד נחשב לאחרון הנביאים. האסלאם מדגיש את טוהר מידותיה ומוסריותה של מרים. בקמפיין מזכירים כי מרים נולדה ירושלים והקדישה את פעילותה למען ירושלים ודמותה מהווה השראה לנשים הערביות הירושלמיות המדוכאות, כך דברי הקמפיין.

הקמפיין הושק באיסטנבול והחל בשבוע שעבר ויסתיים ב-8 במרץ 2019, יום האישה הבין-לאומי. מדובר בגרסא נוספת למאבק על ירושלים והפעם דרך הבאזז על מעמד האישה בעולם שקיבל טוויסט נוסף בקמפיין #METOO. תיוג הקמפיין בכמה שפות – #كلنا_مريم, בטורקית #HepimizMeryemiz ובאנגלית #WeAreAllMary.

ד"ר אודי רוזן מספר כי מדובר בקמפיין טיפוסי מבית היוצר של "האחים המוסלמים" ופעילותם ברחבי העולם. הוא כולל עבודה ברשתות החברתיות בארבע שפות (טורקית, ערבית, אנגלית, צרפתית) ותכניות לכינוס ועידה בין-לאומית בנושא בחודש אפריל הקרוב. כל זאת במטרה לגבש חזית בין-לאומית והתגייסות סביב נושא "כיבוש ירושלים" (במיוחד מעמד האישה והילדים הפלסטיניים) וקריאה לגופים הרלוונטיים במערב להצטרף.

אוקאד מצטייר כאחד מגופי ה"חברה אזרחית" האסלאמיסטים הרבים שהוקמו בתורכיה בשנים האחרונות, ושפעילותם משתלבת בקידום ציר קטר-תורכיה-אחים מוסלמים-חמאס.

הדגש של הקמפיין הוא העמידה של נשים מדוכאות ותמיכה בנשים הירושלמיות הערביות המדוכאות והסובלות כמו מרים (או מריה), אמו של ישו, דמות מרכזית בנצרות, אך גם באסלאם נחשבת חשובה.

היא מוזכרת כמי שנולדה בירושלים ונאבקה באי הצדק. ההצהרה של הקמפיין היא לשפוך אור על סבלן של "נשות אל-קודס" ולפעול להפחתת העוול שהטיל עליהן "הכיבוש הישראלי".

יש לזכור כי על אף שהשם 'ירושלים' לא מוזכר בקוראן, היא מוזכר בחדית' ונחשב לכיוון התפילה הראשון ולעיר השלישית בחשיבותה לאסלאם הסוני.

קטעי הווידאו, התמונות והקריקטורות הממוחזרות שעולות עם התיוגים שכתבתי לעיל מראים מאבקים פיזיים בין נשים לכוחות הביטחון הישראלים, בניתוק מהרגע וההקשר כמובן. דוגמא נוספת היא קטע וידאו של ח"כ יהודה גליק מדריך סיור על הר הבית כשהוא "פרץ למתחם מסגד אל-אקצא תחת הגנת כוחות הכיבוש", כדבריהם.

ירושלים, המוכרת בעברית בכמה שמות זוכה גם בערבית לכמה כינויים. ובין הפרסומים מוזכרת ירושלים גם כינוי "זהרת אלמדאא'ן" (בעברית "פרח הערים"). שן זה הוא אחד השירים היותר ידועים של הזמרת הלבנונית פיירוז. השיר נכתב לאחר מלחמת ששת הימים ובו פיירוז מבכה את נפילתה של ירושלים, על מסגדיה וכנסיותיה. השיר מדבר על הפליטים של ירושלים, הגעגועים אליה והרצון להשיב את תהילתה של העיר. השיר נחשב למפורסם בשיריה על פלסטין. בשיר מוזכרים גם הילד במערה (ישו) ואימו מרים בוכים שניהם על אלה שגורשו (מאדמתם)

הקמפיין אמור לפעול ברשתות החברתיות (Facebook, Instagram, Twitter) אך גם בדרך הישנה יותר כמו בטלוויזיה, רדיו, אתרי חדשות וכרזות במקומות ציבוריים.

והנה הקמפיין כבר עובד ואתמול קיבל פנים – סַמַאח מֻבַּארַכּ, נערה בת 16 שבמקור מרצועת עזה, אך עברה ללמוד ולגור ברמאללה. סַמַאח, שעל פי משפחתה מסופר כי ניהלה אורח חיים דתי חזרה לפני כשבוע וחצי מהעיר מכה, שם קיימה את מצוות העלייה לרגל, שלא בזמנה, שנקראת עֻמְרַה. הנערה עוררה את חשדם של השוטרים במחסום א-זעים, אחרי שקראו לה לעצור היא שלפה סכין ורצה לעבר השוטרת, עד שנורתה.

בקריקטורה של עַלַאא' א-לַקְטַה כתוב 'השהידה סַמַאח מֻבַּארַכּ' ואנו רואים בקריקטורה עצמה איור של גופתה המושלכת על הכביש לצד שלל שפמים. כלומר מהלכה של סַמַאח הפיל לשליטי ערב את השפם, שמבטא את כוח הגבריות, משום שהיא עשתה הרבה יותר מהם. במילים אחרות בושה לגברים שאישה גיבורה יותר מהם.

עמותת 'אוקאד' שנוסדה בשנת 2017, מצהירה כי מטרתה 'לאזן בין התרבות הירושלמית לערכים האנושיים והשפעתה על הזירה הלאומית והבין-לאומית'. אם נחפש נקודה חיובית גם העמותה התורכית, בדומה לגליק, רואה בירושלים מקום ממנו ייצא השלום העולמי.

כל אחד, בדרך שלו.

---
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת 'חלון למזרח התיכון המתחדש'. אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.