העיתון 'ישראל היום' מציג מסמכים מהם עולה לכאורה חיזוק לטענה לפיה הממסד בשנות החמישים הוביל אימוץ של תינוקות מקרב עולי תימן והעלמתם.
באחד המקרים, על פי הדיווח, "הוזמן" תינוק לאימוץ עוד בטרם נולד.
העיתון מציג מסמך שנשלח בשנת 1951 לבית התינוקות ויצו בירושלים מטעם לשכת הסעד ובו בקשה ליטול שלושה ילדים מידי הוריהם בתואנות בריאותיות או סוציאליות שונות; זאת ללא צו בית משפט או הסבר חוקי אחר. במקרה זה עולה כי אחד משלושת הילדים המדוברים עדיין לא נולד בשעת משלוח המסמך.
עוד מציג העיתון את עדותה של מטפלת בשם טובה שלזינגר ב'וויצו תל אביב'. מעדות זו מתברר כיצד התנהל מערך אימוץ הילדים במקום: "אף אחת מאיתנו לא יכולה להגיד לכם כלום על האימוצים שנעשו בוויצו, כי הסתירו זאת מאיתנו בצורה בלתי רגילה. היה חדר שלשם העבירה העובדת הסוציאלית ילד שלקחה מהמחלקה שלי, להראותו להורים המיועדים לאמץ. היו שם ילדים שלא בדיוק נראו אירופאים, וכן היו גם ילדים תימנים. אף אחד לא ידע במחלקה בוויצו מניין הגיעו הילדים. שאלנו ולא סיפרו לנו... קרה שאני טיפלתי בילד מסוים במשך זמן מה, ויום אחד בבוקר כשהגעתי הילד לא היה. שאלתי ואמרו שהלך הביתה או שבאו לקחת אותו... ידענו מההתחלה כי מוויצו קינג ג'ורג' מסרו לאימוץ", כך שלזינגר.
ממסמכים משטרתיים מתברר כיצד הסבירו במשטרה את סגירת התיקים הנוגעים לטענות ותלונות על היעלמות ילדים.
בדיווח נאמר כי במכתב מהמטה הארצי של המשטרה, מאוגוסט 1959, תחת הכותרת "חיפוש אחרי ילדים אשר נעלמו", נכתב על ידי ממלא מקום ראש המחלקה הפלילית במשטרה: "אצלנו רשומים עשרה מקרים כמעט זהים... עד כה לא הצלחנו באף מקרה לאתר את הילד המדובר. לדעתנו המקרים נובעים מאי־סדרים ששררו בבתי החולים בשנים 1950-1949 מהסיבות הבאות: התינוקות התימנים שאושפזו היו רובם 'מזי רעב' והטיפול תוך תקופה קצרה ביותר בבתי החולים שינה את מראיתם במידה כזאת שהוריהם לא הכירום כלל. אצל התימנים - נאמר לנו על כך על ידי יודעי דבר - היה וקיים מנהג לאסוף ילדים ואף לקנותם. ייתכן מאוד והילדים הנעדרים נלקחו על ידי עולי תימן אחרים. בנסיבות אלו, איני רואה כל אפשרות ממשית לקדם את העניין על ידי חקירות נוספות, שלדעתי לא יוסיפו מאומה".