לפני כשמונה שנים, בעת היותי קצין בדרגת רב-סרן ברבנות הצבאית, נקראתי כחלק מתהליך הפרישה שלי מצה"ל ללשכתו של הרב הראשי לצה"ל הרב רפי פרץ לצורך ראיון הפרישה.
הרב הישיר אלי עיניים ואמר לי שאני חייב לפרוש כי במערך ישנם קצינים צעירים שלא יכולים להתקדם ולפרוח מכיוון שאנו הקצינים הוותיקים לא מבקשים להשתחרר ולקצונה הצעירה לא נפתחים תפקידים ואפשרויות קידום, לכן הוא קובע כי עלי לפרוש.
על מנת להבהיר (למי שלא מכיר ויודע), הרב רפי לא גדל והתפתח ברבנות הצבאית אלא הגיע אליה לאחר שירות איכותי בחיל האוויר, שם הגיע לדרגת סגן אלוף במילואים וכשהוצע לו להתמנות לתפקיד הרב הראשי לצה"ל קיבל עליו את התפקיד.
למיטב הבנתי ולאור שירות ארוך, מאסיבי ואיכותי ביחידות שונות בתפקידי מטה והדרכה, הרי שלקח לכבוד הרב זמן רב ללמוד את התפקיד ולתפקד כרבצ"ר איכותי. כולנו מכירים עוד קצין בכיר שהגיע ממערך חיל האוויר לצבא הירוק (צבא היבשה) כדי לפקד עליו, ואת מידת הצלחתו כרמטכ"ל (רב אלוף דן חלוץ) כולנו מכירים ויודעים, וכן את מחיר תפקודו והצלחתו של צה"ל בפיקודו במלחמת לבנון השנייה.
כעת מבקשים במפלגת "הבית היהודי" להצניח את הרב רפי ולהיות ראש המפלגה בבחירות לכנסת ה-21. אני לא כל-כך בטוח בניסיונו של כבוד הרב בפוליטיקה... מה שאני יודע זה שבמפלגה ישנם בוודאי חברים מנוסים וראויים אשר מבקשים לשקם ולקדם אותה.
במצב הנוכחי אני לא אוכל להצביע למפלגה הזו, מפלגה אשר רואה את עצמה כבית היהודי, כבית לציבור הדתי, הסרוג, הימני. לא אוכל להצביע לרב אשר חיבק את חיילי צה"ל עת הגיעו לגרש אותי ואת חברי מהבית שלנו בנווה-דקלים אשר בגוש קטיף.