עשרות משפחות הגרעין התורני-ציוני הן עדות חיה לרוח העשייה וההתיישבות שחברו יחדיו, ותקעו יתד בעיר נצרת עילית.
כאן הכל התחיל, דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון חלם על גליל יצרני ופורח, שבליבו עיר יהודית משגשגת, והגשים את חזונו.
לצד ראשוני המתיישבים, נקלטו עולים רבים מתפוצות ישראל, ונצרת עילית קמה והייתה לעיר פורחת. עם השנים, איכות החיים הגבוהה בעיר הובילה להגירתם של תושבי חוץ בני מיעוטים סובב נצרת עילית, ורבים מתושביה הוותיקים חשו כי צעדיהם הוצרו, והחליטו לעקור ולעבור לישובים אחרים.
תהליך שקיעתה של נצרת עילית היה נראה ודאי, נדמה היה כי היהודים ויתרו על העיר, שחלק מבתיה התרוקנו מיושביהם. לפני 13 שנים היו מי שנאחזו בציפורניים, וכנגד כל הסיכויים האמינו שאין ליפול לייאוש, ואין לוותר.
הרב נועם קריספיל ורעייתו כנרת היו מאלה שנשאו את בשורת ה- אל-ייאוש, וסביבם נוצרה קהילת 'אורות עילית', הוקמו ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, תלמוד תורה, גרעין 'תורת החיים' וגרעין תורני-ציוני, שהחל להקרין על העיר בזרקורים של קליטה והתיישבות, ובעיקר, במורל גבוה של אמונה במקום.
ואכן, חזון יוקד ולהט עשייה חברו יחדיו בדמותם של חברי הגרעין, אשר פועלים לחיזוקו ולפיתוחו. יד אחת אוחזת בעשייה היום יומית בהפצת האור והטוב, ויד שנייה עוסקת בהרחבת הקהילה ובהבאת משפחות נוספות להשתקע בעיר.
בין לבין כבשגרה פועל הגרעין ללא לאות בתחומי החסד, מדרשה לנשים, קליטת קהילת בני מנשה שהפכה מודל לחיקוי, ובעטיפת דיירי הדיור הציבורי של חברת 'עמידר. בתי כנסת אשר היו על סף סגירה מתעוררים לחיים ,קול התורה נשמע בנצרת עילית .
הגרעין התורני הינו אחד מספינות הדגל של משימת ההתיישבות בגליל, וככזה, השתלבותו בעשייה הענפה והמתחדשת שמבצעת העירייה בראשות רונן פלוט, הינה אך טבעית ומובנת מאליה.
"באנו להשתלב במרקם הקיים בהרמוניה ובכבוד הדדי כדי ליצור מכנה משותף של אחדות ושיתוף" אומר צחי וייס מנהל הגרעין, ומוסיף: "כבכל שנה, בימים אלה אנו נערכים לקלוט משפחות חדשות וזוגות צעירים, ולנצרת עילית המתחדשת יש המון מה להציע: מוסדות חינוך תורניים, אזור תעשייה מתפתח, מוסדות להשכלה גבוהה, והעיקר... קהילה נפלאה, שליחות ציונית ואוויר פסגות. כל המצטרף זוכה! ''