בשבוע האחרון פורסמו תוצאותיהם של סקרים שגרמו למתפקדי הליכוד להאמין כי שרון עומד לנצח במאבק על מנהיגות הליכוד, בעוד שנתניהו עומד להפסיד. יעקב מאור, יועץ פוליטי לרטוריקה ולנאומים, אומר לכתבת ערוץ 7 רותי אברהם כי מדובר במניפולציה סקרית, שנועדה להשפיע על הבוחרים ולגרום להם להצביע למי שנראה כאילו הוא בצד המנצח ולא בצד המפסיד.
לדבריו, הסקרים המתפרסמים הם סקרים העוסקים בבדיקת הסתברות הצלחה, ותוצאותיהם מנוצלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. סקר יכול להשפיע באמצעות ניסוח השאלות שבו וגם באמצעות פרסום סלקטיבי של תוצאותיו, אומר מאור. לדבריו, רוב הסוקרים שייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית, ולכן הם משפיעים על התוצאות של הבחירות הן באמצעות ניסוח השאלות והן באמצעות הצגת המימצאים.
מאור מציין כי אחת הדוגמאות להטיית בוחרים באמצעות מניפולציה היא פעולתו של פרס מיד לאחר "התרגיל המסריח". כזכור, מדובר בניסיון להפיל את ראש הממשלה דאז שמיר באמצעות קנוניה שתכננו פרס ואריה דרעי. הרב עובדיה יוסף טרפד את הניסיון, ופרס סולק מממשלת האחדות. לאחר חצי שנה נערכו בחירות, ובהן התמודד פרס מול רבין. כדי לזכות בפריימריס לקראת אותן בחירות הוא ביצע תרגיל הטעייה באמצעות סקר. הסקר נערך בקרב מתפקדי המערך, והוא היה בנוי מחמש שאלות, מפרט מאור. השאלות היו: 1. האם אתה חושב שפרס מוכשר להיות שר בממשלה? 2. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר בממשלה? 3. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר ביטחון טוב? 4. האם אתה חושב שרבין יכול להיות שר ביטחון טוב בממשלתו של שמיר? 5. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר ביטחון בממשלת פרס?
בתאריך 19 בפברואר באותה שנה, מציין מאור, פורסמו תוצאות הסקר, וכותרת הפרסום הייתה: "סקר חדש: רוב מתפקדי העבודה חושבים כי פרס צריך להיות ראש הממשלה ורבין שר הביטחון". בפני המתפקדים הוצגו תוצאותיה של השאלה החמישית בלבד, וכך נוצר הרושם כי רוב הבוחרים מעוניינים במנהיגותו של פרס לראש ממשלה.
מאור מציין כי אנשי המקצוע משתמשים בשלושה סוגי סקרים. החשוב שביניהם, "סקר הבסיס" הוא דווקא זה שנערך בדרך כלל בתקופה שבה איש אינו מתעניין באיש המועמד מלבד איש המקצוע, המתכונן "להריץ" אותו. בסקר זה מצויות כ 50 שאלות, והוא מברר מה ידוע לבוחר על המועמד שלו, על יתרונותיו ועל חולשותיו, על מתחריו, ויותר חשוב: מה כואב לציבור, ומה חסר לו בחיים.
דוגמא לחשיבותו של סקר זה, מספר מאור, אפשר להמחיש באמצעות הולדתה של הסיסמא "פרס יחלק את ירושלים". מדובר במידע שאותו דלו במקרה מסקר שערך פינקלשטיין, יועצו של נתניהו, בשנת 96' . כדי לבחון את התכונות המבדילות בין שני המועמדים פרס ונתניהו נשאלו הנבדקים למי הם יאמינו יותר בכל מיני סוגיות. אחת השאלות הייתה: מי, לדעתך, ישמור יותר על ירושלים: פרס או נתניהו? בין 80% ל 90%, אומר מאור, השיבו שלדעתם נתניהו ישמור יותר על ירושלים. ממצאי סקר זה, הוא מספר, הולידו את "פרס יחלק את ירושלים".
לדבריו, הסקרים המתפרסמים הם סקרים העוסקים בבדיקת הסתברות הצלחה, ותוצאותיהם מנוצלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. סקר יכול להשפיע באמצעות ניסוח השאלות שבו וגם באמצעות פרסום סלקטיבי של תוצאותיו, אומר מאור. לדבריו, רוב הסוקרים שייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית, ולכן הם משפיעים על התוצאות של הבחירות הן באמצעות ניסוח השאלות והן באמצעות הצגת המימצאים.
מאור מציין כי אחת הדוגמאות להטיית בוחרים באמצעות מניפולציה היא פעולתו של פרס מיד לאחר "התרגיל המסריח". כזכור, מדובר בניסיון להפיל את ראש הממשלה דאז שמיר באמצעות קנוניה שתכננו פרס ואריה דרעי. הרב עובדיה יוסף טרפד את הניסיון, ופרס סולק מממשלת האחדות. לאחר חצי שנה נערכו בחירות, ובהן התמודד פרס מול רבין. כדי לזכות בפריימריס לקראת אותן בחירות הוא ביצע תרגיל הטעייה באמצעות סקר. הסקר נערך בקרב מתפקדי המערך, והוא היה בנוי מחמש שאלות, מפרט מאור. השאלות היו: 1. האם אתה חושב שפרס מוכשר להיות שר בממשלה? 2. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר בממשלה? 3. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר ביטחון טוב? 4. האם אתה חושב שרבין יכול להיות שר ביטחון טוב בממשלתו של שמיר? 5. האם אתה חושב שרבין מתאים להיות שר ביטחון בממשלת פרס?
בתאריך 19 בפברואר באותה שנה, מציין מאור, פורסמו תוצאות הסקר, וכותרת הפרסום הייתה: "סקר חדש: רוב מתפקדי העבודה חושבים כי פרס צריך להיות ראש הממשלה ורבין שר הביטחון". בפני המתפקדים הוצגו תוצאותיה של השאלה החמישית בלבד, וכך נוצר הרושם כי רוב הבוחרים מעוניינים במנהיגותו של פרס לראש ממשלה.
מאור מציין כי אנשי המקצוע משתמשים בשלושה סוגי סקרים. החשוב שביניהם, "סקר הבסיס" הוא דווקא זה שנערך בדרך כלל בתקופה שבה איש אינו מתעניין באיש המועמד מלבד איש המקצוע, המתכונן "להריץ" אותו. בסקר זה מצויות כ 50 שאלות, והוא מברר מה ידוע לבוחר על המועמד שלו, על יתרונותיו ועל חולשותיו, על מתחריו, ויותר חשוב: מה כואב לציבור, ומה חסר לו בחיים.
דוגמא לחשיבותו של סקר זה, מספר מאור, אפשר להמחיש באמצעות הולדתה של הסיסמא "פרס יחלק את ירושלים". מדובר במידע שאותו דלו במקרה מסקר שערך פינקלשטיין, יועצו של נתניהו, בשנת 96' . כדי לבחון את התכונות המבדילות בין שני המועמדים פרס ונתניהו נשאלו הנבדקים למי הם יאמינו יותר בכל מיני סוגיות. אחת השאלות הייתה: מי, לדעתך, ישמור יותר על ירושלים: פרס או נתניהו? בין 80% ל 90%, אומר מאור, השיבו שלדעתם נתניהו ישמור יותר על ירושלים. ממצאי סקר זה, הוא מספר, הולידו את "פרס יחלק את ירושלים".