לא מוכנים

מה אומרים היועצים, מי יגיש את הקפה ואיזה שיר יכתוב שלמה ארצי. פרטים ראשונים מהפגישה הסודית של בני גנץ ויאיר לפיד

דביר שרייבר , ט' באדר תשע"ט

שלמה ארצי כבר כתב על זה שיר. גנץ
שלמה ארצי כבר כתב על זה שיר. גנץ
צילום: פלאש 90

עם כל הכבוד לרב רפי פרץ ולבצלאל סמוטריץ' שאולי בסוף יתאחדו ואולי כן, השאלה האמיתית היא לא אם יהיה איחוד-לאומי, איחוד-לאומי-יהודי, איחוד לאומי-יהודי-עוצמתי או איחוד-לאומי-יהודי-עוצמתי-כלל-ישראלי של כל הפוליטיקאים שאוהבים את ארץ ישראל ולא סובלים זה את זה. השאלה הגדולה היא מה קורה בין בני גנץ ליאיר לפיד, שאיחוד ביניהם עלול להביא לכך שהממשלה הבאה תורכב על ידי השמאל. סליחה, המרכז הקיצוני. גנץ ולפיד כבר אישרו שהם נפגשו לפחות פעם אחת לשיחה סודית, כל כך סודית שאפילו חנוך דאום ושלמה ארצי לא הורשו להיכנס אליה, אם כי ארצי בטח יכתוב עליה שיר, בערך ככה: תרשום תרשום אומר לי גנץ/ רושם רושם/ הלכה המדינה אני אומר לו/ עיניו כחולות בחמש ושלושים/ תרשום הוא אומר לי, תרשום/ רושם רושם/ זה לא עושה רושם/ על הברושים.

אבל אני לא ארצי ודאום, אז אני חקרתי את העניין לעומק ואני מתכבד להביא בפניכם את פרוטוקול השיחה בין שני ענקי הרוח הפוליטיים, מילה במילה כפי שהמצאתי בזה הרגע:

גנץ: יאיר, תקשיב לי ותקשיב לי טוב. אני לא מוכן שיחיה כאן דור בלי תקווה.

לפיד: מה הקשר?

גנץ: היועצים שלי אמרו לי להתחיל כל משפט במילים "אני לא מוכן". הם אומרים שזה משדר נחישות.

לפיד: בני, אני המצאתי את השיטה. והיועצים המציאו אותי.

גנץ: נו, אז מה אתה רוצה? זאת אומרת, מה היועצים שלך רוצים?

לפיד: שאתה ואני נתאחד.

גנץ: אני לא מוכן ש...

לפיד: בני!

גנץ: סגור. התאחדנו.

לפיד: מאחורי המנהיגות שלי.

גנץ: אני לא מוכן שיחיה כאן דור עם עתיד של יש עתיד.

לפיד: למה, מה אתה כבר עשית שמכשיר אותך להיות ראש הממשלה?

גנץ: יש לי עיניים כחולות.

לפיד: ולי יש ג'ל בשיער.

גנץ: אני גבוה וחתיך.

לפיד: גם אני. חוץ מהגובה.

גנץ: יאיר, בוא. אני לא שתקתי כל כך הרבה זמן בשביל להיות מספר שתיים של ג'ובניק כמוך.

לפיד: אתה מדבר על שתיקה? קודם תכתוב בעיתון כל שבוע אלף מילים בלי להגיד כלום, כמוני, אחר כך תדבר. זאת אומרת תשתוק. ואני לא מוכן שתקרא לי ג'ובניק.

גנץ: היי, היי! "אני לא מוכן" זה ביטוי שלי! וחוץ מזה אתה ג'ובניק וכל המשפחה שלך ג'ובניקים.

לפיד: הבן שלי שריונר.

גנץ: נו, ג'ובניק.

לפיד: אני באמת מתנצל שלא יכולתי להתגייס לגולני.

גנץ: אין לא יכול, יש לא רוצה.

לפיד: אני באמת לא יכולתי.

גנץ: כי?

לפיד: הייתה לי בעיה בבלוטות החשק.

גנץ: זה המזל שלך. אילו היית גולנצ'יק הייתי שולח אותך לעזה בלי אישורי ירי.

לפיד: כי אתה אדם מוסרי?

גנץ: כי אני צנחן. ואפרופו מנהיגות, בניגוד אליך, כבר בטירונות הייתה לי מנטליות של רמטכ"ל.

לפיד: כלומר?

גנץ: כבר אז לא סבלתי את גולני.

לפיד: בני, בני, ילד רע, תלמד ממני. אני אוהב את כל החיילים, חוץ מאלאור אזריה. וחוץ מזה, אני הרבה יותר ותיק ממך בפוליטיקה.

גנץ: ובגלל זה אני צריך להיות ראש הממשלה. הציבור רוצה מישהו חדש, חסר ניסיון, אחד שכבר הוכיח שהוא לא יודע לעשות כלום.

לפיד: אל תשכח שאני הייתי שר אוצר ממש גרוע.

גנץ: ואני ניהלתי חברת סייבר שהפסידה מאות מיליונים. ואת צוק איתן. הציבור לא טיפש, הוא יודע להעריך כישלונות.

לפיד: אז אם אתה, אדון גנץ, חושב שאתה כל כך מתאים להיות ראש הממשלה, מה אתה מתכוון להגיד לפוטין בפגישה הראשונה שלכם אחרי שתיבחר?

גנץ: שאני לא מוכן שיחיה כאן דור בלי תקווה.

לפיד: ואם הוא יגיד לך שהוא סופר עד שלוש ואתה חייב להפסיק את התקיפות בסוריה?

גנץ: אני לא מוכן שהוא יגיד לי דבר כזה.

לפיד: ואם הוא בכל זאת יגיד?

גנץ: אני לא מבין רוסית.

לפיד: יש מתורגמן.

גנץ: אז שהמתורגמן ישבור את הראש.

לפיד: אתה רואה? אתה לא מתאים.

גנץ: אה, כן? ומה אתה היית אומר לפוטין?

לפיד: לא יודע, קיוויתי שאתה תגיד לי.

גנץ: יאיר, בוא נגיד את האמת. שנינו לא מתאימים, אבל אני יותר.

לפיד: ונגיד שתהיה ראש הממשלה. מה אתה מתכוון לעשות למען המדינה?

גנץ: מה שאני עושה כל יום. אקום בבוקר, אצא לריצה קלה ואבדוק מה שלום הפנסיה התקציבית החמודה שלי.

לפיד: אוקיי, ואז?

גנץ: ואז אני אשתה קפה.

לפיד: והמדינה?

גנץ: תעשה מה שאני אגיד לה.

לפיד: ואם לא?

גנץ: אין לא. זאת פקודה.

לפיד: בני, מדינה זה לא צבא.

גנץ: קודם כול, היא כן – עובדה שכולם מתעלפים פה מכל קצין לשעבר שנכנס לפוליטיקה. וחוץ מזה אתה, ג'ובניק, לא מסוגל לנהל צבא. זאת אומרת מדינה.

לפיד: בוודאי שכן. זה נורא פשוט, אפילו עשיתי מזה סרטון: אני קם בבוקר, נכנס למשרד, מכניס למגרסה את כל החוקים שאני לא אוהב וחותם על מה שהיועצים אומרים לי.

גנץ: זה לא עובד ככה. בשביל חוקים צריך רוב בכנסת.

לפיד: לא צריך כנסת. יש בית משפט.

גנץ: ונגיד שהעברת את החוקים. מה אז?

לפיד: אני אשתה קפה.

גנץ: סגור. תכין לכל הלשכה.

לפיד: הפוך!

גנץ: שחור!

לפיד: הפוך! אתה תכין!

גנץ: אני לא מוכן להכין!

לפיד: גם אני לא מוכן! וגם הקפה לא!

וככה הם נפרדו ומאז הם לא מדברים זה עם זה. זאת אומרת מדברים, אבל רק מה שהיועצים אומרים להם.

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com