הרציונל של ראש הממשלה נתניהו מובן. בליל הבחירות הוא חייב לשכנע את נשיא המדינה שיש לו 61 ממליצים והוא היחיד על המגרש שמסוגל להרכיב ממשלה. למרות התנאים הקשים. למרות כתב האישום שעד אז כנראה ירחף על ראשו בכפוף לשימוע.
לשם כך, הוא מסביר, ובצדק רב, אסור לגוש הימין להפסיד קולות שילכו לתהום הנשיה לאחר שלא יעברו את אחוז החסימה ואף ישרתו במישרין את גוש השמאל שעלול להפוך ביום פקודה לגוש חוסם.
הפאניקה האוחזת אותו בימים האחרונים נכונה. השמאל מצמצם פערים. מנכש את הסוררים הפוגעים באיכות הגוש, מנסה לבצע חיבורים ואיחודים כדי להפוך לאלטרנטיבה שלטונית. ציפי לבני פורשת, אורלי לוי צפויה להתאחד עם בני גנץ. התמונה הפוליטית עשויה להשתנות באופן דרמטי.
עד כאן הכל נהיר ונכון. לאחר שהתריע בשער בת רבים מפני אובדן קולות לימין, השלב המצופה הבא מראש הממשלה היה לקרוא לקהל מחנה הימין להצביע למפלגות ימין בעלות פוטנציאל מובהק לעבור את אחוז החסימה.
לחילופין מצופה היה לראות את נתניהו מודיע על כינונם של מגעים רשמיים עם נפתלי בנט ואיילת שקד במטרה למזג מפלגתם עם רשימת הליכוד. גם איווט ליברמן עשוי להיות פרטנר לעת סגריר. האיחוד ביניהם אמנם לא הוכיח עצמו בסבב הקודם אבל אולי היום סקרי העומק הפנימיים ילמדו אחרת. אולי המנגנון של ליברמן יספק הפעם את הסחורה אותה התקשה לספק בעבר.
אבל נתניהו בוחר אחרת. ביממה האחרונה הוא מפעיל לחץ כבד על ראשי הציונות הדתית בדרישה לצרף את 'עוצמה יהודית' לשורותיהם. הוא מתקשר ומפציר, שולח שליחים רשמיים ופחות רשמיים, מזין את התקשורת נגדם ומשגר חיבוק דב לביתם.
הנה ימים באים. ב-2009 הוא הותיר את האיחוד הלאומי על ספסלי האופוזיציה מבוישים כדי שממשלתו לא תוכתם ב'קיצוניות'. עכשיו, כשהוא חושש לאיבוד שלטונו, הוא מוכן להכשיר גם את חסידי הרב כהנא. וכשבבית היהודי משמיעים קולות של חשיבה עצמאית וכיאה למפלגה עצמאית – הוא כועס ובוחר להאשים אותה בהפלה אפשרית של הימין.
הגיע הזמן להבהיר לנתניהו ברורות: הבית היהודי אינה מפלגת לוויין של הליכוד. הבית היהודי היא מפלגה בזכות עצמה, קיימת בזכות מאפייניה ובע"ה תנצח בזכות ערכיה. בחודשיים האחרונים, מכורח הנסיבות, היא עברה לידה מחדש. חבלי הלידה היו קשים מנשוא. אבל בסוף זה קרה. המפלגה ניערה את האבק משוליה, בחרה את הרב רפי פרץ ליו"ר הרשימה וחתמה על הסכם איחוד אמיץ עם יו"ר האיחוד הלאומי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.
בדיוק בשל כך אמור נתניהו לכבד את מפלגת הציונות הדתית ולאפשר לה עצמאות. לא בשל יחסים הוגנים בין שותפים כי אם בשל האינטרס המובנה שלו שהרשימה הדתית המשותפת תסיים את ליל הבחירות עם כמה שיותר מנדטים. התערבות ברוטאלית במקרה הזה לטובת חבירה למפלגה שערכיה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הבית היהודי, מכתימה את שמו כיו"ר גוש הימין ולא פחות מכך – פוגעת בגוש הימין.
נתניהו אמור להבין שמפלגות הימין אינן תוכנית כבקשתך. הכלאת מין בשאינו מינו ייצור את ההיפך הגמור בליל הבחירות. טוב יעשה נתניהו שיתמקד בביצור שורות הליכוד. ואם רבתה דאגתו לביצור הגוש, תמיד יש את נפתלי בנט או אביגדור ליברמן.