בזמן האחרון הייתי בעולם מקביל. זה לא היה חלום או הזיה אלא מציאות מוחשית.
יש שם חוקים אחרים והתנהלות מיוחדת. כדי להיכנס לעולם ההוא צריך להתמסר לחלוטין ולא מספיק רק לגעת וללכת. אנשים שם דומים קצת מבחינה חיצונית לאנשים כאן אך הם מתנהלים אחרת לחלוטין.
בעולם ההוא המניע הוא להיות חלק ולעשות למען אחרים. הם לא מרוויחים הרבה כסף וכבוד מהעשייה אלא מסתפקים במה שיש. כל אחד מקבל את המזון ותנאי המחיה הבסיסיים וחי איתם בשמחה.
כולם פועלים למען מטרה אחת גדולה אך כל אחד יודע לתרום את הייחודיות שלו ולפעול בדרך משלו. הם פועלים בחריצות גדולה, ישנים מעט, מדברים מעט ועושים הרבה מאוד ללא שום אינטרס אישי.
כמובן שיש לכל אחד דעה אישית, אך הם יודעים להניח את המחלוקות בצד ולעבוד כאיש אחד בלב אחד.
כשחזרתי מהעולם ההוא לעולם שלנו חוויתי רגע של משבר. פתאום הכל היה נראה לי מוזר ומנותק. כל כך נשאבתי לעולם ההוא ששכחתי מקיומו של העולם הזה. הרגשתי כאילו נפלתי מעולם יפה כל כך לעולם עם עלבונות ושקרים של תקופת בחירות.
אולי גם אתם זכיתם לטעום קצת מהטעם של העולם ההוא, אולי גם אתם נעשיתם לאנשים טובים יותר בזכות הרגעים שם.
אולי גם אתם זכיתם להתגייס למילואים.
לפעמים נדמה שמילואים זה עולם מקביל שנמצא פיסית מאוד קרוב לעולם האזרחי אבל רחוק מרחק שנות אור ממנו במובן הנפשי.
אנשים משקיעים מזמנם, מרצם ואפילו כספם כדי לתרום למען עם ישראל. לא זוכים לכסף או כבוד, לא נהנים מהנאות מיוחדות אלא פועלים לשם שמים.
תחושת הרעות והאכפתיות היא מדהימה ומלכדת שורות. אנשים שחושבים ומרגישים אחרת לחלוטין נעשים לחברים קרובים כל כך מרגע שלובשים את המדים הירוקים.
כמה טוב שהקב"ה הכריח אותנו שנתגייס למילואים וכך אנו נעשים טובים יותר. לפעמים כשעומדים מרחוק ניתן להתבלבל ולחשוב שהם חיות-אדם אך האמת היא שהם מלאכי-אדם