מאות ליוו אתמול (ראשון) למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הזיתים את הרב זאב מנסבך זצ"ל, רב בית הכנסת תפארת מנחם ברמלה וחבר הגרעין התורני ברמלה שנפטר בפתאומיות בשבת והוא בן 59.
הרב זאב מנסבך נולד בחיפה בשנת תש"ך (1960) למשה ושולמית מנסבך ע"ה, בעליי ייחוס לגדולי רבני גרמניה ואדמור"י פולין, למד בישיבה לצעירים וישיבת מרכז הרב והיה מקורב לרבותיו הגאונים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו.
היה מפקח מחלקת ייבוא של הרבנות הראשית ומפקח במחלקה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית והיה ממרימי קרן הכשרות במדינת ישראל. בעבר כיהן כרבם של היישובים נגוהות ושפיר.
"איש ישר דרך ואהוב על הבריות אשר תרם רבות לביצור חומת הכשרות בארץ במסגרת תפקידו באגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל", נכתב עליו במודעת האבל שפרסמה הרבנות הראשית לישראל.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ציין בהספדו את "הישרות האמיתית והבלתי מצויה שלו, שנובעת מתוך יראת שמים אמיתית".
הרב לאו סיפר שפגש אותו ברמלה ושאל אותו למעשיו שם. הרב מנסבך השיב לו: "אני נמצא היכן שיהודי צריך להיות. היכן שיש להוסיף תורה כך שהגרעין יצמח". אמרתי לו – המשיך הרב לאו – "אתה הרי מבין בגרעינים במסגרת עבודת הפיקוח שלך על כשרות הצומח". הרב מנסבך השיב: "גרעין תורני צריך הרבה יותר, צריך ליטוש". הרב לאו הדגיש שהרב מנסבך לא הפסיק לקבל על עצמו שוב ושוב עוד עשייה ומחויבויות מתוך אהבת התורה, אהבת הבריות ואהבת ארץ ישראל גדולות מאד.
מנכ"ל רשת צביה, הרב איתן אייזמן, סיפר שמיום שהגיע הרב זאב ללמוד בישיבה לצעירים, היה תמיד יגע בתורה ובמעש ללא לאות. הרב ציין שהרב זאב זצ"ל עסק בתחומים רבים למען הכלל במסירות נפש, ושהיה לו קשר מיוחד ומופלא עם בני אדם וששום דבר לא עמד בפניו: "היית לכולם כתלמיד, ואח"כ כתלמיד חבר. אחד ממפעליו הגדולים היו מאות רבות של חופות שביצע מטעם ארגון רבני צהר שנישאו כדת משה וישראל מתוך אהבה וחיבה. באיזו ערגה דיברו עליך וכתבו עליך. כמה יגעת לקשור ליהדות אנשים שנראו רחוקים ממנה. משה קרן אור פניו אך לא ידע כי קרן אור פניו, וכך היה הרב זאב, בכל מקום שהלך, קרנו פניו".
חברו של הרב מנסבך ללימוד בישיבת מרכז הרב, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, הדגיש את היות הרב מנסבך באמצע עשייה וסיפר כי הרב מנסבך הגיע אליו לצפת לאחרונה לרגל קבלת תפקיד פיקוח חדש ברבנות הראשית כשהוא נרעש ונרעד: "אמרתי לו, אבל אתה כבר בקיא ורגיל במלאכה ובעל ניסיון רב, אבל הרב זאב השיב לי שכל החלטה שהוא יחליט כעת יש לה השלכות רוחב על כלל ישראל ולא על חנות אחת או בית כנסת אחד, ולכן הוא מבקש הכוונה איך חלילה לא לטעות".
הרב אליהו סיפר על המסירות וההתמדה של הרב מנסבך, "אחרי שנים רבות בעבודה ציבורית, ישנה לפעמים שחיקת רגישות ואדם מרגיש בעשייתו כבתוך שלו. ואילו אצל הרב מנסבך לא נשחקו המרץ יראת חטא, הרגישות, ההקפדה והדקדוק עם העשייה הגדולה והברוכה".
הרב ירון סולברג ראש הכולל לדיינות בגרעין התורני ברמלה ביכה את לכתו של הרב מנסבך באומרו ש"נפל שר וראש בישראל, מלמד תורה ואוהב תורה ללא אצטלה דרבנן וגינונים חיצוניים". סיפר שבבית הכנסת תפארת מנחם ברמלה פעל הרב ללא לאות להכניס יראת שמים במתפללים שונים ממורשות שונות לפי דרכם ומנהגיהם.
הרב סולברג ציין שעל אף שנתקשה בהליכתו, התאמץ תמיד בגופו להגיע לכל מצוה ושהתאמצותו זו מחייבת אחרים: "הרב היה מתגבר כארי להגיע למקומו וגם צועד למרחק כשצריך, למפעל חסד מיוחד של הגרעין ברמלה, ותמיד בשמחה".
הרב סולברג סיפר על סבו של הרב מנסבך - הרב עקיבא פוזנר, רבה של קיל שבגרמניה, שבאופן נדיר הצליח בפקחות שלו להעלות ארצה את כל הקהילה מיד אחרי עלות הצורר לשלטון וכך הצילם: "בפקחות זו הלך גם נכדו בהצלחתו להאהיב שם שמים על הבריות".
ראש ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו ציין במיוחד את מאות הזוגות שחיתן הרב מנסבך שאצלו ואצל הרבנית חוה למדו איך מקימים בית יהודי בקדושה, באהבה, בשמחה ובטהרה, ומהי משפחה לדוגמא שאליה ירצו להיות שייכים ודומים לה.
הרב סתיו סיפר שהרב מנסבך היה מתנדב בליל פורים ובמוצאי פורים ובליל ערב פסח לערוך חופות, בשעות ובימים שאנשים עסוקים במלאכת הקודש בביתם ובקהילתם: "אתה תמיד היית שם לכבודם".
סיפר עוד כי בבואו לחתן זוגות מעולי קוצ'ין התמסר ללמוד את מנהגיהם לפני ולפנים, כדי להכניסם לחופה באהבה ובשמחה מתוך מנהגיהם תוך שהם מותאמים להלכה.
"בכל עולה ועולה יהודים ראה כאילו הם בני משפחתו ממש והרגיש ערב ואחראי להם. היה איש של חיבורים. מעורב במערכות הרבנות הראשית לישראל וברבני צוהר. היה שואל שאלות הלכתיות כאחרון התלמידים כאילו לא חיתן מאות חופות".
גיסו הרב יוסי לייכטר אמר שימיו של הרב מנסבך היו ארוכים כי התחיל את היום מוקדם עוד לפני תפילת ותיקין והפעילות המסורה שלו נמשכה עד מאוחר בערבים. "ימיו היו ארוכים אך שנותיו פחות", סיים.
בנו הרב צבי יהודה מנסבך הדגיש שהלך עם האמת שלו עד הסוף ושידע לשלב הרבה עולמות: "אמרת לי שאתה הרב הכי שמרני ברבני צוהר והכי ליברלי ברבני דרך אמונה". הבן ציין שאביו זכה לשמש תלמידי חכמים רבים ושבלומדו בישיבה לצעירים מצא את הדרך להידבק ברב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ולהשתתף בכל השיעורים שלו, וכן ברבנים שפירא ואליהו זצ"ל ולהיות חביבם.
הבן סיפר שבליל שבת שעברה עוד ניהל שולחן שבת פתוח בעיר רמלה לקהל הרחב ושאמר שהרבה ישועות וחסד נעשו דרך המפעל הזה. הוא סיים בכך שלפני הניתוח שממנו לא קם, תוך שהתייסר בכאביו, ביקש ממנו לבוא ולהניח לו תפילין.
הבת, אפרת כאלף, אמרה שנהג אביה להסביר לה שאין השבע מבין את הרעב ושאנשים לפעמים צריכים רק שיקשיבו להם. "דרכם של אנשים מבוגרים להאט את הקצב, להישען ולהביט בסיפוק לאחור, אבל אתה הלכת באמצע, תוך כדי עבודה למען הציבור".
