השר לביטחון הפנים גלעד ארדן (הליכוד) מתנער מהמיוחס לו בכתב החשדות בתיק 4000, שם נכתב כי ראש הממשלה נתניהו ביקש מארדן להיות "קשוב" לצרכי חברת בזק בעת שארדן כיהן כשר התקשורת.
''בניגוד למשתמע מנוסח סעיף 202 בכתב החשדות שפורסם, ראש הממשלה לא ביקש ממני להיות 'קשוב' לטענות בזק ולא רמז או ניסה להשפיע על עמדתי בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי", אמר ארדן.
הוא הדגיש: ''כך העדתי במפורש ברשות לניירות ערך כאשר זומנתי. השאלה היחידה שנשאלתי על ידי ראש הממשלה היתה האם איפשרו לבזק להשמיע את עמדתה בפני משרד התקשורת במהלך גיבוש הרפורמה וזאת כיוון שבזק טענה בפני מספר רב של גורמים שכלל לא איפשרו לה זאת''.
בתמצית כתב החשדות שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נכתב כי ''במהלך התקופה הרלוונטית לחשדות, במקביל לכך שמר נתניהו דרש וקיבל מבני הזוג אלוביץ' את טובות ההנאה בדמות הטיית הסיקור באתר וואלה, ובהתאם לציפיותיהם של בני הזוג אלוביץ', עסק מר נתניהו בעניינים הנוגעים לעסקיו של מר אלוביץ'. במסגרת זו, הפעיל מר נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור בכיר על מנת לקדם נושאים הנוגעים לעסקיו של מר אלוביץ' ולאינטרסים כלכליים שלו ושל קבוצת בזק, תוך שהנחה פקידים הכפופים לו לפעול באופן החורג מהרגיל.
''פעולותיו של מר נתניהו בוצעו תוך ניגוד עניינים, שקילת שיקולים זרים הנוגעים לטובתו האישית ולטובת משפחתו, ותוך השחתת עובדי ציבור הכפופים למרותו וסטייה מן השורה''.
לדברי מנדלבליט, ''במהלך התקופה הרלוונטית כיהן נתניהו כראש ממשלה. ביום 17.11.2014 או בסמוך לו, בעקבות התפטרותו של שר הפנים דאז גדעון סער, החליט מר נתניהו להעביר את השר ארדן מתפקידו כשר תקשורת ולמנותו כשר הפנים. מר נתניהו החל לכהן כשר תקשורת במקביל לכהונתו כראש הממשלה. במועדים סמוכים לפני קבלת החלטה זאת, העביר מר אלוביץ' למר נתניהו תלונות ביחס להתנהלותו של השר ארדן מול קבוצת בזק, ואת בקשתו שהשר ארדן לא ימשיך לכהן כשר התקשורת''.