מכינת בני ציון
מכינת בני ציוןצילום: קובי ריכטר/TPS

הפוסט שפרסם יובל כאהן, ראש מכינת בני ציון לשעבר שהואשם בהריגה בעקבות אסון נחל צפית, בו טען "הפכנו לחברה של תליינים", מעורר תגובות קשות אצל כמה מבוגרי המכינה.

אחד המגיבים הוא המשורר ואיש התקשורת נדב הלפרין, שסיפר בפוסט שפרסם אמש על חוויותיו הקשות מתקופת לימודיו במכינה, ועל אישיותו הבעייתית של כאהן.

"כמה משפטים שהתאפקתי במשך שנה מלכתוב כאן עד אשר השתכנעתי שאין מנוס: את מכינת בני ציון עזבתי לאחר כמה חודשים מסויטים למדי. המסגרת העמוסה עד כדי ספרטניות הייתה כבדה מדי על כתפי הנעריות והביאה אותי לירידה חדה במשקל ולשפל מנטלי עמוק. בכל פעם שחליתי או הראיתי פגיעות נתן לי יובל כאהן להבין שאני נמושה פחדנית ושקרנית גם יחד. עושה הצגות ומבקש הנחות.
הורי, שיובל האשים אותם בכל בעיותי וטען שפינקו אותי יתר על המידה והרסו את עוז רוחי, ניסו להסביר לי שמדובר באדם בעל תפיסת עולם מעוותת".

"יום אחד אולי אכביר על הימים ההם מילים ובכל זאת אעלה מן האוב זיכרון בודד: בית קפה תל אביבי. אני מתחנן בפני כאהן שיאפשר לי להישאר חניך במכינה, להשתתף בשיעורים, לא להתנתק מן החברים. רק שיקל עלי מעט את העול הגופני (שהוא גם נפשי) של אימונים וריצות וניווטים וטיולים. 'אצלנו אין דבר כזה לעשות חלק. או הכל או כלום. אי אפשר להרשות חוליה חלשה'. בין לבין הוא הוסיף הערה של חיבה כביכול על כך שאני דומה לקריקטורה של יהודי גלותי. באותו הרגע לא אמרתי דבר, עדיין הייתי שבוי בהילה ששררה סביב ראש המכינה הנערץ. כששמעתי על האסון הנורא בנחל צפית הרגשתי תחושת אשמה חונקת את גרוני: איך, גלותי שכמוני, לא השכלתי להתריע שזה מה שקורה במקום בו אין חוליות חלשות. נבואתם של הורי הגשימה את עצמה", הוסיף הלפרין.

דניאל גידניאן, גם הוא בוגר המכינה הנמצא כעת בטיול בחו"ל, תקף גם הוא את דבריו של כאהן, "אני כעת בדרום אמריקה, ב'טיול אחרי צבא', בברזיל, בזמן הקרנבל, אך איני יכול לחגוג. חזרתי להוסטל כי אני לא מסוגל יותר. בלב כבד ובידיים כבדות, כבדות מאוד על המקלדת, אני מתקשה מאוד לכתוב את הדברים, ולמען האמת, אם תאמינו, אני גם לא רוצה לכתוב. אבל אני לא יכול. אני לא יכול לראות איך יובל, ראש המכינה בה למדתי, אדם שאני מכיר אישית, מתנער מאחריות בצורה כל כך בוטה שוב ושוב (להתפטר זה לא לקחת אחריות, זה לא מספיק)".

גידניאן תוקף גם את חבריו למכינה המעניקים גיבוי לכאהן, "אני לא יכול לראות איך מהרגע הראשון בוגרים של המכינה, מוסד חינוכי לכאורה, זרקו לכלבים את המשפחות השכולות ובחרו ללכת ולגבות את המכינה ואת יובל, ואת האדישות של הבוגרים ואנשי הצוות להרס החיים של עשר משפחות שלמות, ואת הגיבוי העיוור שהם נותנים ליובל ולמכינה. אני לא יכול לראות את הלייקים, השיתופים והתגובות של אנשים לפוסט הנ"ל, שבוחרים במודע וביודעין לבחור בצד הלא נכון בסיפור. וכן, יש פה נכון ולא נכון".

לדבריו, התנהלותו הבעייתית של כאהן הייתה ידועה ומוכרת ולמרות זאת איש לא עשה דבר, "את העובדות (הנכונות והלא מנופחות בכלל, ואני לא ציני למתבלבלים) שמעתם כבר. יהירות, מחדלי עבר, הכל נכון והכל קרה. ואנחנו בוגרי המכינה לא עשינו מספיק אז וגם היום. וכעת מה שחלק ניכר מהבוגרים כן עושים, זה לגבות את יובל והמכינה. והמשפחות השכולות, לבד. צריכים להתמודד עם השכול, ועם תגובות ציבוריות של תמיכה במי שהפך אותם למשפחות של שכול. אז די. אני לא יכול יותר לעמוד מהצד רק כי בגלל שאיני רוצה לחטוף ולהיות מותקף. לכל אסון יש אחראי ובמקרה הזה האחראי הוא לא הילדים שנהרגו (אלא אם כן מישהו רוצה לחדש לי חידוש). אז מוטב שיקום אותו אחד ויקח אחריות כי עד כה זה לא קרה".