בזמן שהשמאל עשה "שלום" עם הסכמי אוסלו, נחתם נייר חסר משמעות על מדשאות הבית הלבן, אבל בפועל כל יום התפוצץ פה אוטובוס או מסעדה ונרצחו יהודים.
בזמן שהשמאל אומר היום ש"אין תקווה לשלום", אמנם לא התקיים שום טקס עם חתימה על חתיכת נייר, אך המצב הביטחוני הוא הרגוע ביותר מאז קום המדינה, הכלכלה פורחת, יש שיא במספר התיירים המגיעים לארץ, ישראל בשיא מעמדה הבינלאומי מאז ימי שלמה המלך, ויחסינו עם רוב מדינות ערב במצב הטוב ביותר אי פעם.
רק לפני מספר חודשים ראש הממשלה היה בביקור רשמי בעומאן, מדינה ערבית מוסלמית במפרץ.
לפני חודש הוא היה בועידה בורשה עם כל מנהיגי ערב וישב איתם באותו שולחן. אין כמעט יום שהוא לא נפגש עם בכירים בעולם הערבי בכלל ומהמפרץ בפרט.
בפעם הראשונה בתולדותיה, ישראל מתחילה להתקבל כמדינה לגיטימית במזרח התיכון בעיני רבות מהמדינות באזור.
כל זאת הוא עושה לא בזכות ויתורים על אדמתנו או כבודנו, אלא באמצעות בניית עוצמה שמרשימה את שכנינו הערבים ובזכות בניית גשר המבוסס על אינטרסים משותפים, במיוחד מול האויבת המשותפת של כולנו- איראן!
שמאלנים יקרים שאתם מדברים על שלום - אתם מביאים מלחמה ודם.
כשאנחנו מדברים על עוצמה- אנחנו מביאים שלום!