זה היה אחד מסופי השבוע הקשים של נפתלי בנט. לאחר חודשיים של התבשמות מסקרים מלטפים הגיע הרגע האכזרי שהציב מחדש את סימן השאלה הגדול אודות מהלך ההתפצלות מהבית היהודי והשבירה למיינסטרים החילוני.
הציפיה הדרוכה לאורך הקמפיין למספר דו-ספרתי בליל הבחירות התחלפה אמש בדאגה לעתידם הפוליטי של נפתלי בנט ואיילת שקד. סקרי סוף השבוע שהציבו אותם על סף אחוז החסימה שאלו בקול רם את שכל כך הרבה אנשים בימין הישן שאלו בשקט: בשביל מה הם יצאו להרפתקה הזו. על שום מה ההימור הגדול הזה.
כמה מילים על הרגלי ההצבעה של הבוחר הישראלי. מדינת ישראל מניפה משחר הקמתה שני דגלים: יהודית ודמוקרטית. כלומר, מחד ההבנה על היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי ומנגד, הצורך לשמור בקנאות על זכויות הפרט, כל פרט.
תחת שני הדגלים הללו מתנהלות מערכות בחירות שבדרך כלל אינן מחדשות בכל הנוגע לאופי הצבעתו של הבוחר הישראלי. ההצבעה היא בדרך כלל שבטית, מגיעה עם החינוך מהבית. יש שיצדדו בדמוקרטית, יש שיעדיפו את היהודית. ככל שהדמוקרטי יגבר על היהודי כך תעמיק השבירה שמאלה. ככל שהיהודי יהיה דומיננטי יותר כך ימצא עצמו המצביע נגרר יותר ויותר למחוזות הימין.
חוק הלאום הוא דוגמה מצוינת. תומכיו הגדולים נמצאים בליכוד. גם אלו שאינם מאמינים בתורת ישראל בגרסה הדתית אך מצדדים בעליונות העם היהודי בישראל ימצאו את מפלגת 'ישראל ביתנו' כפינה להתגדר בה. ואם אתה דבק בגרסה הדתית – גם כאן ההיצע גדול – מהמפלגות החרדיות ועד למפלגה הדתית המאוחדת.
עד ליל הגשת הרשימות נפתלי בנט שיחק ב'נדמה לי'. לא היה ימין ולא היה חדש. אבק הכוכבים של בנט ושקד חצה את 'הבית היהודי' לשני חלקים כשהחלק הגדול נדד לחיקם של השניים ומהסיבה הפשוטה: הבית היהודי התנדנד על סף אחוז החסימה וחשש מהיעלמות ובצדק. מצביעים דתיים רבים ראו את מפלגת האם קורסת וחיפשו להם בית חדש-ישן.
בנט ושקד התבשמו מהסקרים אך זה היה פייק. ניחוח בשקל שמתנדף מהר. ברגע שאיחוד המפלגות הדתיות יצא לדרך מצביעים רבים חזרו הביתה. היו אמנם שבחרו להישאר על הגדר, אך יבול הקולות (צריך לומר החרדי בחלקו) שהביאה 'עוצמה יהודית' עמה, שכנעה בוחרים דתיים רבים שהעידן החדש עשוי להירשם דווקא במפלגת האם, בבית היהודי.
האתגר הגדול של נפתלי בנט הוא ליצור קהל בוחרים חדש. להתחיל מאפס ולהגדיר אלטרנטיבה שלא היתה קיימת עד עתה. על סקאלת היהודי-דמוקרטי הוא חונה בדיוק היכן שהמסורתיים בליכוד חונים. זה הזמן שלו לבדל אותם מהליכוד, לפצל אותם מבנימין נתניהו, להציב להם קורת גג משלהם.
המהלך הטבעי הוא לתקוף את נתניהו בזירה הביטחונית ולהתבדל ממנו. האירועים הביטחוניים בימים האחרונים אמורים לשחק לידיו בצורה מושלמת. אבל בנט יודע שהציבור המסורתי אוהב את ביבי, שונא שמתנכלים אליו, מתעב את רודפיו. ברירת המחדל היא יצירת ערך מוסף שלא קיים בליכוד של נתניהו: כך נולד קמפיין 'שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את חמאס'.
ובמילים אחרות, נפתלי בנט אומר בשקט את שאריה דרעי אומר בקול. לרובנו יצא להיתקל ב'אוהבים את נתניהו ומצביעים אריה דרעי' שכן 'נתניהו צריך אריה חזק'. בנט יאמר היום בהצגת הקמפיין החדש: אוהבים את נתניהו אך מצביעים ל'ימין החדש'. בשביל לנצח את חמאס, בשביל לאזן את בג"ץ.
בשבועות הבאים נדע האם הצליח.