יו"ר מפלגת הימין החדש, שרת המשפטים איילת שקד, הכריזה הבוקר (שני) על "תכנית מאה הימים" שלה למהפכה במערכת המשפט, אותה תבקש ליישם מיד לאחר הבחירות הקרובות לכנסת.
בפתח הנאום שנשאה שקד בכנס כלכלת ישראל 2050 ציינה שקד, "התאספנו כאן לדבר על כלכלה, תחרות וחירות. אבל אין חירות ולא תהיה תחרות בלי משילות, והכלכלה לא תוכל לפרוח אם אין מי שייקח אחריות".
"לפני כמעט ארבעים שנה, התחוללה הפיכה במדינת ישראל. זו הייתה הפיכה שקטה. הפיכה מסוג חדש – ללא טנקים ומטוסים, ללא דם ברחובות ובלי לקחת שבויים. וליתר דיוק – דווקא נלקח שבוי. השבוי היה הציבור הישראלי", טענה השרה.
לדבריה, "בשנת 1977 איבד השמאל הישראלי את אחיזתו בפוליטיקה הישראלית. במקום להחליף את העם, החליפה ההגמוניה השוקעת את מרכז הכובד של הדמוקרטיה בישראל. לזירה הפוליטית נכנס שחקן חדש ורב עוצמה – בית המשפט העליון. החל משנות השמונים הלך והתבסס בבית המשפט העליון דור חדש. במקום כבוד למסורת המשפטית ולשמרנות שאפיינה את נפילי המשפט, קנתה לה אחיזה תפיסה חדשה. תפיסת המשפט כחובק עולם, ובית המשפט כפוסק עליון".
"הדור החדש קיבע, שלב אחר שלב, את המשפטנים ככוח העולה בשמי הדמוקרטיה הישראלית", ציינה שקד, "זכות העמידה וחוסר שפיטות נרמסו תחת גלגלי המהפכה השיפוטית. החקיקה השיפוטית הפציעה במלא עוזה. עילת הסבירות התפתחה והתעצמה, ובית המשפט הפך את עצמו לממשל על. זמן לא רב לאחר מכן גם הקומה הנוספת, המהפכה החוקתית, הושלמה באין מפריע".
"בית המשפט העליון הפך לפוסק עליון בענייני מדיניות. במקביל, באופן טבעי, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. ייעוץ לקידום מדיניות הפך לייעוץ לסיכול מדיניות. מדיניות שלא אושרה על ידי הייעוץ המשפטי לא זכתה להגנה בבית המשפט העליון. בשם אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי. הדמוקרטיה הישראלית השתנתה לבלי היכר. העם הפך ללא רלוונטי", הסבירה.
שקד ציינה את פועלה בקדנציה החולפת, ועברה להציג את המהפכה שאותה היא מתכוונת להוביל בכהונתה השנייה כשרת המשפטים, שעיקריה: 1. ביטול הוועדה למינוי שופטים לשופטי עליון, ובמקום זה, ימונו כך: שרת המשפטים תביא מועמד לאישור הממשלה והכנסת. 2. קיום שימוע ציבורי לשופטי בית המשפט העליון. 3. העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה. 4. קביעה ששר יוכל לייצג את עצמו בבית המשפט, גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי שלו. 5. העברת חוק היועמ"שים.
"המהלך הראשון והחשוב מכולם הוא שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון", ציינה שקד, "ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות – נבחרי הציבור הם אלו הממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט. אין כל סיבה שנישאר מאחור. לא יתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם. העם יקבל את מלא הסמכות לכך. בחירת שופטים לבית המשפט העליון תיעשה בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".
"המהלך השני הינו השלמת חוק יסוד החקיקה", הוסיפה שקד. "גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון. חוק יסוד החקיקה יעגן את פסקת ההתגברות. הדגם הדיאלוגי, כדוגמת הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל".
"היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא יתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. אני משוכנעת שבכך ישוב בית המשפט העליון לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין האזרחים וכמגן זכויותיו של פרט נפגע מהשלטון. אני בטוחה גם שבדרך זו ישוב אמון הציבור בבית המשפט העליון לרמה בה היה לפני המהפכה", טענה שקד.
"המהלך השלישי הינו עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור. הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. לעתים, מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה", ציינה השרה.
לצד כל אלו ציינה שקד, "נשלים את המהלך שהתחלתי בו לשינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים – בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים. לצד זאת, נשלים את חוק היועצים המשפטיים. לא יתכן שלשר בממשלת ישראל לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו. האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".
"זוהי בקליפת אגוז התכנית המשפטית שאני מאמינה בה. בקדנציה הנוכחית, לראשונה בעשרות השנים האחרונות, הציבור הצביע ימין וקיבל ימין. ימין משפטי, ימין כלכלי וימין מדיני. המהפכה הדמוקרטית במערכת המשפט רק התחילה לפני כארבע שנים. אני מקווה שהציבור יבחר להמשיך אותה, ולהשיב את הסמכות לנבחריו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה, מאמינה גדולה בעם ישראל, ומאמינה גדולה בבחירותיו", חתמה שקד את הנאום.