ארה"ב
ארה"בiStock

החל מהראשון במאי 2019, אזרחי ישראל יהיו זכאים לקבל אשרת עבודה מסוג E-2 בארה"ב, על מנת לקדם את העסק בו השקיעו.

אשרת E-2 הינה אשרת עבודה זמנית בארה"ב, אשר מיועדת למשקיעים המעוניינים ונערכים להשקיע הון ביוזמה עסקית בארה"ב והם אזרחי מדינה עימה יש לארה"ב אמנה מתאימה, או חוק מתאים כמו עם ישראל.

האשרה היא דו צדדית ותאפשר לאזרחי ארה"ב לקבל אשרת עבודה מסוג ב-5 כדי לקדם את העסק בו השקיעו בישראל.

עודד רוז, מנכ"ל לשכת מסחר ישראל-אמריקה: "האמריקנים אישרו את האשרה שקידמה הלשכה עוד בשנת 2013, בעת כהונת הנשיא אובמה, אולם בשל פרטים שונים התעכבה החתימה הסופית עד עכשיו.

מדובר למעשה באשרה מיוחדת חדשה שנוספת להסכם הסחר בין שתי המדינות שנחתם ב-1985. ל-40 מדינות יש כיום הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, הכולל אשרה כזו, אולם היא נמנעה עד כה מאזרחים ישראלים".

עו"ד צבי קן-תור, יו"ר ועדת אשרות בלשכת מסחר ישראל-אמריקה: "בתור מי שמלווה כבר שנים תהליכי חקיקה של אשרות עבודה בכלל ואשרת E-2 בפרט, אין ספק שמדובר בפתרון נכון לתחום ההייטק וליזמים הישראלים.

לאשרה זו מגוון יתרונות שלא קיימים באשרות עבודה זמניות אחרות כמו שאין דרישה לתואר אקדמי או ניסיון, לשכר מינימום או לוותק בחברה. בנוסף, האשרה מעניקה אישור עבודה בארה"ב לבן/בת הזוג ומאפשרת מגורים מחוץ לארה"ב".

ארבע דרישות יסוד לקבלת אשרת 2-E

  • אזרחות ישראלית לחברה ולעובד.
  • השקעה משמעותית (ההשקעה).
  • עסק אמיתי ופעיל (העסק).
  • תפקיד ניהולי או יידע ייחודי (העובד).

לאשרת E-2 מספר יתרונות אותן קשה מאוד למצוא באשרות עבודה זמניות אחרות:

  • משך שהות בלתי מוגבל:E-2 מונפקת בדרך כלל לתקופה ראשונית של עד חמש שנים. הארכות השהות לעובד ולחברה יכולות להיות מוגשות ללא הגבלה, כל עוד העסק עומד בתנאי הכשירות.
  • תהליך בקשה גמיש: את הבקשה לאשרתE-2 ניתן להגיש בקונסוליה האמריקאית בישראל, או בתנאים מסוימים, ישירות ל-USCIS.
  • מגורים אפשריים מחוץ לארה"ב: אין הכרח כי המחזיק באשרתE-2 ישמור על מקום מגורים מחוץ לארה"ב במהלך תקופת שהייתו בארה"ב.
  • גמישות רבה ביחס לסוגי החברות :E-2 זמינה לכל סוגי החברות, החל מחברות קטנות וכלה בתאגידים גדולים.
  • אישור עבודה בארה"ב לבן/בת הזוג: בן הזוג של עובד בסטאטוסE-2 יכול לקבל אישור עבודה בארה"ב (אישור EAD). זאת ללא הצורך בקבלת חסות והצעת עבודה תקפה ממעביד בארה"ב.
  • אין מכסה שנתית: אין הגבלה כמותית שנתית על מספר הבקשות לאשרתE-2 אותן ניתן לאשר. לכן ניתן לבקש ולקבל אשרת E-2 במהלך כל השנה, וביחס לכל כמות של עובדים, בהתאם לצורך.
  • אין דרישה לתואר אקדמי או ניסיון, או לכישורים ייחודיים: אין הכרח שהעובדים בסטאטוסE-2 יהיו בעלי תואר אקדמי, או שיהיה בעל ניסיון בחברה המגישה את הבקשה, או שיהיה בעל כישורים ייחודיים אותם קשה למצוא בארה"ב.
  • אין דרישה לשכר מינימום: העובדים, אזרחי ישראל, אשר עבורם מבוקשת אשרת ה 2 -E אינם מחויבים לקבל את השכר הנוהג בתחום, או כל שכר מינימאלי אחר. יחד עם זאת השכר צריך לעמוד במבחר ההיגיון של הקונסול.
  • אין דרישה לוותק מינימלי קודם: אין צורך להוכיח וותק קודם בחברה. עקב כך ניתן לגייס עובד ישראלי ולהציב אותו בארה"ב, מיד לאחר גיוסו לחברה.

מי יקבל אשרת עבודה ומי לא?

למשל: משקיע רכש מספר תחנות דלק. על מנת שיוכל לכהן כנשיא החברה בניו-ג'רזי, הוא הגיש בקשה לסטאטוס E-2 עבור החברה האמריקנית שהקים; יצרן יינות השקיע ביקב במדינת קליפורניה. יש באפשרותו להגיש בקשה לאשרת E-2 על מנת שיכול לנהל ולפקח מקרוב על התנהלות היקב.

יחד עם זאת, אשרת 2-E לא מתקבלת מהשקעה של "רק 50,000$"; האשרה לא ניתנת לחברה חדשה שרק הוקמה אבל היא עדיין לא פעילה; האשרה לא תינתן למשקיע "שמעוניין רק להתפרנס בארה"ב" ולא לקיים עסק ריווחי שמעסיק עובדים מקומיים; האשרה לא ניתנת עבור השקעה פסיבית במניות או בנדל"ן; האשרה לא מקנה מעמד של תושב קבע בארה"ב; לאחר הכניסה לארה"ב באשרה 2-E לא ניתן לעסוק בכל עיסוק, אלא רק בפעילות לקידום העסק בו השקעת.

לשכת מסחר ישראל-אמריקה הינה גוף וולונטרי העוסק בקידום והרחבת הסחר וההשקעות בין ישראל וארצות הברית.

הלשכה מהווה פלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות, היא מקיימת מפגשים, סמינרים וימי עיון מקצועיים בנושאים הקשורים הסחר בין שתי המדינות. כמו כן, פועלת להסרת חסמים והקלת הסחר בין שתי המדינות.

ללשכה קשרים ענפים והדוקים עם כל הגורמים הקשורים בסחר בין שתי המדינות וביניהם גופים ממשלתיים וציבוריים בארץ ובארה"ב, וביניהם: שגרירות ארה"ב בישראל, נציגי הסחר של מדינות ארה"ב הפועלים בישראל, שגרירות ישראל והנספחים המסחריים והכלכליים של ישראל בארה"ב עם לשכות מסחר אחיות הפרושות ברחבי ארה"ב ועוד.

בלשכה חברות כ-250 חברות ישראליות ואמריקאיות המהוות יחד כשליש מהכלכלה הישראלית. הלשכה מקדמת בין השאר נושאים הקשורים לרגולציה בתחומים שונים כדי להפחית חסמים ולהגביר את הסחר בין המדינות.